מתווה דמי האבטלה שהציג שר האוצר ישראל כץ התחזה לנדיב אבל בפועל מפסיק את הסיוע ל-75 אלף מובטלים כבר מתחילת יוני. מדובר במובטלים ותיקים עוד מלפני משבר הקורונה, ובבני 67 פלוס. עוד 235 אלף מובטלים מתקופת הקורונה, בעיקר צעירים, יפסיקו לקבל את הסיוע בסוף יוני.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
עד סוף מאי, השיטה שבה השתמשה הממשלה לסייע למובטלים היתה להאריך את הזכאות של כולם מדי חודש. שיטה זו העניקה עדיפות למובטלים ותיקים מלפני הקורונה ומובטלים צעירים שתקופת הזכאות שלהם קצרה, אבל לא הועילה כלל למובטלים מבוגרים שתקופת הזכאות שלהם ארוכה. המתווה שהציג כץ שונה לחלוטין.
הוא מעניק לכל מובטל תוספת של 35 ימי אבטלה כפיצוי על התקופה שבין תחילת המשבר ב-15 במרץ ועד תחילת ההקלות ב-19 באפריל, כלומר הוא יותר שוויוני. אלא שהמתווה יוצא מנקודת הנחה קמצנית ביותר, שהפיצוי שהמדינה צריכה לתת ל-1.2 מיליון המובטלים, מסתכם בזכאות שלהם לדמי אבטלה פלוס כחודש.
חוזרים לשוק מוכה אבטלה
שתי הקבוצות הראשונות שייפגעו הן 55 אלף מובטלים שאיבדו את עבודתם לפני המשבר והזכאות שלהם הסתיימה במרץ או באפריל. הנימוק של האוצר שהם קיבלו עד שלושה חודשים מעבר לזכאות המקורית. זה נכון אבל זה לא משנה את העובדה שהם נכנסו למעגל דמי האבטלה במשק שבו קל יחסית למצוא עבודה, ויוצאים ממנו במשק שזה כמעט בלתי אפשרי. ועכשיו לא יהיה להם ממה לחיות או שהם יצטרכו להסתפק בקצבת הבטחת הכנסה שאינה מאפשרת קיום בכבוד.
במאי הסתיימה גם תקופת הזכאות של כ-20 אלף מובטלים בני 67 ומעלה למענק האבטלה המיוחד שהונהג להם.
זה היה מענק קמצני במיוחד על סך 4,000-1,000 שקל אבל כיוון שחלק ניכר מהגמלאים העובדים הם שומרים ועובדי ניקיון בשכר נמוך, זה היה מבחינתם חשוב מאוד. המתווה של כץ כלל אינו מתייחס לגמלאים ומשאיר גם אותם ללא כל פרנסה מתחילת יוני.
ביולי יישארו בלי כלום
כץ התגאה שהמתווה שלו מסייע בעיקר לצעירים. דמי האבטלה של 235 אלף איש (רובם צעירים הזכאים לדמי אבטלה קצרה במיוחד) שהפכו למובטלים בקורונה, היו צפויים להיגמר בסוף מאי או ביוני. הבשורה החיובית היא שהתוספת של 35 ימים תעניק להם עוד חודש, את יוני.
הבשורה השלילית היא שביולי גם הם יישארו בלי כלום. במקרה של סטודנטים, למשל, זה אומר בעיה כלכלית בשיא תקופת הבחינות. הזכאות של יתר המובטלים תסתיים במהלך שלושת החודשים הבאים, כלומר עד סוף אוקטובר. גם להם יהיה קשה למצוא עבודה חדשה.
שר העבודה איציק שמולי סבור שצריך למצוא פתרון לכולם. לדבריו, "גם המובטלים הוותיקים רוצים לחזור לעבודה וזו לא אשמתם שאין להם לאן. מדובר באנשים מתפקדים ונורמטיביים שעלולים ליפול להבטחת הכנסה ולעוני. על הממשלה לספק רשת ביטחון גם עבורם".
מאז גזירות שר האוצר בנימין נתניהו ב-2003, ישראל הפכה למדינה קמצנית במיוחד בתחום הרווחה ועוד יותר בביטוח האבטלה שלה. היא ממשיכה להוכיח את זה גם במשבר הקורונה. המדינה קיבלה החלטות שהוציאו מיליון איש לאבטלה, אבל על פי מתווה כץ רוב האחריות שהיא לקחה על עצמה מתבטא בחודש דמי אבטלה נוסף לכל מובטל.
חשוב להבהיר, לא מדובר רק בוויכוח על מה יותר חשוב, לשמור על תקציב המדינה או לעזור לאנשים שלא יכולים לעבוד. הבעיה היא שאם אנשים יישארו נטולי פרנסה, הם יצטרכו להתפשר על עבודות שהן הרבה מתחת לכישורים שלהם. המשמעות היא פגיעה קשה לא רק בהם, אלא גם בתוצר במשק. לא נותר אלא לקוות שההחלטה הזו תשונה בדרך לאישור שלה בכנסת.