תזכורת - ריאיון עם שר האוצר, ישראל כץ: "מה יעזור אם אתן כסף לבעלים עבור עובדים כשהעסק סגור?"
(צילום: אלכס גמבורג, שחר גולדשטיין)
שנת 2020 הסתיימה בגירעון התקציבי הגבוה בתולדות מדינת ישראל אך נמוך מהצפוי של 160.3 מיליארד, שהם 11.7% מהתוצר. כך הודיע היום (ב') החשב הכללי במשרד האוצר, יהלי רוטנברג. זאת בהשוואה לגירעון של 52.2 מיליארד שקל בשנת 2019, שהם 3.7%. בחודש דצמבר בלבד הסתכם הגירעון בסכום גבוה של 22.9 מיליארד שקל, לעומת 14.9 מיליארד שקל בדצמבר של שנת 2019. מבחינת אחוז הגירעון מהתוצר, שעמד כאמור על 11.7% - מדובר בשיעור הגבוה ביותר מאז משבר האינפלציה ב-1985.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הגירעון בתקציב נובע בעיקר מצמצום בהכנסות המיסים של 22.9 מיליארד שקל וגידול בהוצאות הממשלה בסך 68.6 מיליארד שקל בשל התכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה. הגירעון בתקציב הוא מהגדולים בעולם יחסית לתוצר וגירעון גבוה יותר נמדד, על פי התחזיות, רק בבריטניה, קנדה, ארה"ב, איסלנד ואוסטרליה.
עם זאת, הירידה בתוצר הייתה ב-2020 בשיעור נמוך יחסית לרוב מדינות העולם, של 3.3% בלבד, והיצוא כמעט שלא התכווץ בשנת 2020. הצריכה הפרטית לעומת זאת נפגעה באופן משמעותי גם בהשוואה בינלאומית.
גורם בכיר במשרד האוצר ציין לטובה את הפגיעה הנמוכה יחסית לעולם בצמיחה של המשק, אך הגורם הדגיש שהגירעון בתקציב גבוה יחסית למדינות רבות.
סך הוצאות הממשלה בשנת 2020 עבור התקציב ההמשכי והתוכנית הכלכלית בשנת 2020 הסתכמו ב-478.5 מיליארד שקל - שיא של כל הזמנים. התוכנית הכלכלית למשבר הקורונה הייתה בהיקף של 137.3 מיליארד שקל, וביצוע התוכנית ביחס לתכנון הסתכם ב-109.7 מיליארד שקל.
הוצאות משרדי הממשלה הסתכמו ב-426.8 מיליארד שקל, מזה 68.6 מיליארד שקל במסגרת התוכנית הכלכלית. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-27.6% ובנטרול הוצאות התוכנית הכלכלית עלו בכ-3.3% בלבד. הוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2.1% ובניטרול הוצאות התוכנית הכלכלית עלו רק ב-0.7% - העלייה הנמוכה ביותר בהשוואה לכל השנים האחרונות.
הסיוע למשק מתוך תקציב המדינה הסתכם ב-84.4 מיליארד שקל. עם זאת, לא כל הכספים שהוקצו לסיוע אכן הוצאו.
הכנסות המדינה ירדו מאוד, אך הירידה התמתנה ממש בסוף שנת 2020. תחזית ההכנסות עמדה ערב משבר הקורונה על 361.3 מיליארד שקל. ההכנסות ממיסים היו אמורות להגיע ל-330.2 מיליארד שקל וההכנסות האחרות ל-31.1 מיליארד שקל. גביית המיסים הסתכמה ב-310.9 מיליארד שקל, קיטון של כ-20 מיליארד שקל בלבד, לעומת תחזית למינוס 40 מיליארד שקל שהייתה בעת הסגר השני.
נזכיר כי שלשום, פורסם לראשונה ב-ynet כי הגירעון יהיה אמנם הגבוה ביותר בתולדות המדינה, כ-11.5%, אולם בשבועות האחרונים של השנה חל בו צמצום ניכר, בין השאר בשל גביית מיסים מפתיעה וטובה מהתחזיות בתקופה האחרונה. "נרשמה התאוששות מפתיעה בסוף השנה וגביית המיסים הייתה טובה בהרבה מהצפוי. גם הוצאות הממשלה רוסנו", אמר אז ל-ynet גורם בכיר במשרד האוצר.
שיעור הגירעון צפוי להשפיע גם על החלטות של חברות דירוג האשראי בעתיד הקרוב ביחס לדירוגה של ישראל, שלא הופחת בינתיים. עם זאת, החלטות שתי חברות הדירוג הגדולות, מודי'ס וסטנדרד אנד פור, שלא להוריד בשלב הזה את דירוג האשראי הגבוה של ישראל, פורסמו עוד לפני שהוכרזו בישראל בחירות חדשות ולפני שהתברר שלא אושרו תקציבי המדינה לשנים 2020 ו-2021.
