השרים הטריים חוגגים את המתווה, לבעלי העסקים יש פחות סיבות להצטרף: מתווה הפיצויים לעסקים הסמוכים לעבודות קווי הרכבת הקלה נותרו נמוכים ביחס לאינטנסיביות העבודות ומשך הזמן, חרף העובדה שהגישה אליהם נחסמת בגדרות בעקבות הפרויקט, מחוייב המציאות, להקמת רשת רכבות קלות בגוש דן.
על פי ההודעה המשותפת של משרדי האוצר והתחבורה ועיריית תל אביב, תורחב הקרן לסיוע לעסקים הנמצאים בתוואי עבודות החפירות התת קרקעיות של הקו הירוק, וזאת בהמשך לקרן הסיוע לעסקים הסמוכים לעבודות החפירה של הקו האדום משנת 2018. הקרן החדשה לסיוע לעסקים בסמוך לעבודות חפירת הקו הירוק תעמוד על כ-15 מיליון שקל, והיא תמומן באופן שווה על ידי משרד האוצר ועיריית תל אביב. הקו הירוק, נזכיר, ייחפר בין שדרות הר ציון בדרום תל אביב לבין אבן גבירול פינת נורדאו, בחלקה הצפוני של העיר. החפירות ייחלו בשנה הקרובה והעבודות צפויות להסתיים בשנת 2027.
"הסיוע לעסקים בתוואי התחנות התת קרקעיות של הקו הירוק של הרכבת הקלה הינו באמצעות השתתפות בהוצאות החיוניות להמשך תפקודו של העסק בתקופת עבודות הרכבת הקלה, והוא מכסה הוצאות כגון: שיפוצים, פרסום ושיווק, שליחויות, העסקת יועצי נגישות, מכבי אש ועוד, בהתאם לקריטריונים שנקבעו בנוהל. הסיוע יינתן בהתאם לנוהל עד לשווי של 250,000 שקל לעסק. כל בית עסק העונה על הקריטריונים, זכאי להגיש עד 4 בקשות לסיוע במצטבר (לכל משך תקופת העבודות). עד היום, כ-20 בתי עסק הסמוכים לעבודות החפירה בקו האדום קיבלו סיוע בשווי של 2.5 מיליון שקל", נמסר. המשמעות: במשל שש שנות העבודות, עסקים שייפגעו יוכלו לקבל תשלום מקסימלי של כ-3,500 שקל לחודש בממוצע - וזאת אם יעמדו בכל הקריטריונים.
הרכבת הקלה אמנם צפויה לשפר את הכנסותיהם של העסקים לאורכה, כפי שהוכיחה הרכבת הקלה בירושלים ובמקומות אחרים בעולם, אך בזמן העבודות האינטנסיביות לחפירת חלקה התחתון עסקים רבים צפויים להפגע ועל כן המדינה משתתפת בפגיעה בהם אך לא בטוח שבאופן מספק.
נזכיר שבאופן עקרוני הרכבת הקלה אמורה לעבור מעל פני הקרקע וכך עבודות התשתית אינטנסיביות פחות, זולות יותר ומהירות הרבה יותר. בישראל יצרו מעין יצור כלאיים בין רכבת קלה למטרו, כשהחליטו להעביר את חלקה בתוואי תת קרקעי. הקו הירוק ישוקע בשדרות הר ציון בדרום תל אביב והמנהרה תסתיים בחלקו הצפוני של רחוב אבן גבירול, וזאת בעקבות התעקשותו של רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, לפני שנים.
בדיעבד, היתה זו החלטה מוטעית מבחינה תחבורתית משום שההעדפה מעל הקרקע תשאר לרכב פרטי גם אם קיימים נתיבי העדפה לתחבורה ציבורית, והעבודות שיימשכו זמן רב יותר יפגעו יותר בשגרת החיים של העסקים, התושבים והבאים בשערי העיר. עם סיום בניית הקו, הגישה לעסקים בתוואי עילי תהיה נוחה ונגישה יותר לנוסעי הרכבת הקלה והולכי הרגל.
"השתתפות בהוצאות חיוניות"
שר האוצר, אביגדור ליברמן: "פיתוח תשתיות הוא חלק מרכזי וחשוב בהתעצמותה של מדינת ישראל כמדינה מערבית מתקדמת ומפותחת. נמשיך ונפעל להענקת גיבוי לעסקים בשעות הצורך, תוך תקווה שעבודות הפיתוח יסתיימו במהרה ויובילו את העסקים לחזור לשגרה ברוכה ומשגשגת".
שרת התחבורה, מרב מיכאלי: "מערכות הסעת המונים הן העתיד שלנו, אבל אנחנו חייבות וחייבים לטפל גם בהווה. תפקידנו לוודא שהפגיעה בציבור בכלל ובפרנסה שלו כתוצאה מעבודות התשתית תהיה מינימלית, ושהסיוע והתמיכה יהיו מקסימליים. אני מברכת על שיתוף הפעולה המוצלח עם משרד האוצר ועם עיריית תל אביב- יפו, ונחושה להמשיך ולדאוג לאזרחי ואזרחיות ישראל באמצעות שיתופי פעולה דומים בכל מקום שיידרש".
ראש עיריית תל אביב-יפו, רון חולדאי: "העסקים מהווים את הלב הפועם של העיר ואנחנו עושים הכל להקל עליהם וביתר שאת, אחרי שנת הקורונה הקשה. לכן, למרות שפרויקט הרכבת הקלה הוא מיזם לאומי בהובלת המדינה, אנו פועלים רבות כדי לסייע להם לצלוח את התקופה הקשה שבסופה, אנו משוכנעים, הם יזכו ברחוב עירוני משודרג ובתנועת לקוחות מוגברת. אנחנו שמחים שהצלחנו לרתום את המדינה להרחיב את קרן הסיוע שייסדנו במשותף לטובת העסקים לאורך תוואי הקו האדום, גם לטובת העסקים הסמוכים לעבודות על הקו הירוק".