עוד חנות נסגרת והבעלים מוכר את כל הצעצועים ב-100-20 שקל - מחירי עלות. מדובר בחנות ברמת גן. הבעלים ביקש שלא לפרסם את שמו, שכן הביקוש לצעצועים שהוא מוכר גואה אחרי פרסום בפייסבוק שכלל את מספר הטלפון שלו, שהוצף בפניות. הסיפור שלו מלמד מה קורה לענף שלם בימים אלה, של חנויות קטנות שנאבקות על קיומן.
"אני עושה שינוי קיצוני כי אני לא יכול יותר", אמר ל-ynet. "חטפתי משהו בלב בגלל הסיפור הזה ואני יוצא מהעסק ועובר הלאה. אנחנו לא יכולים לפתוח ולא לעבוד כבר כמה חודשים, זה לא נורמלי. נשארו לי כמה קרטונים והבנתי שזאת הדרך לפחות שהכסף יתגלגל מעט הלאה עבור תשלום חשבונות. אלה לא כמויות אסטרונומיות והמחירים מגלמים הנחה של 50% ומעלה, גרושים ממש, ואני גם חושש מהתנפלות ומאנשים שיגיעו אליי הביתה, אבל אין לי ברירה.
"אם תעברי ברחוב ביאליק ברמת גן תראי המון מהחנויות עם שלטים להשכרה. כל חנות שנייה להשכרה. חכו עוד 4-3 חודשים ותראו גל של עסקים שיסגרו אחד אחרי השני. אני מכיר עשרות אנשים שפשטו את הרגל. יבואני צעצועים נתקעו עם סחורה בכמויות".
ברגע שפורסם פוסט בפייסבוק בעניין החנות של יוסי, התגובות החלו לזרום. "אנשים רוצים לעזור, אני מבין", הוא אמר. מעבר לכך, כולם רוצים לקנות צעצועים בזול. אחת האימהות כתבה שהרצון של האנשים להגיע ולחטוף סחורה בזול הוא "כמו זבובים על גופה".
בעיר אחרת, בעלים של חנות צעצועים קטנה שביקשה לא להזדהות, החליטה לפתוח את החנות למרות האיסור. "אני פותחת למרות החשש מקנס. בעוד שחנויות הסטוק ורשתות הפארם והמזון מוכרות צעצועים, חנויות צעצועים קטנות מלקקות את הפצעים. אין עבודה ואחרים מוכרים צעצועים. אם לא אפתח - אמות. אולי אשים בכניסה כמה אלכוג'ל ומסכות כמו הרשתות האלה שעושות כך".
עתירה לבג"ץ: למה רשתות הסטוק מוכרות צעצועים?
לאחרונה דרשו הקמעונאים להבין מדוע רשתות כמו מקס סטוק פתוחות בעוד ששאר הרשתות סגורות, שכן עיקר הפעילות של מקס סטוק אינה במוצרי היגיינה אלא במוצרים לבית וצעצועים. לא מעט רשתות וחנויות צעצועים פרטיות השיקו אתרי אינטרנט מכירתיים, אבל לרוב החנויות הקטנות לא משתלם לעשות צעד כזה.
בעקבות התהייה מדוע רשתות הסטוק כן מוכרות צעצועים, תוך העלמת עין לכאורה של המדינה, 76 קמעונאי צעצועים אף עתרו לבג"ץ בדרישה שיאפשרו להם למכור צעצועים כמו רשתות הסטוק, או שאלה יכסו את הצעצועים כמו חמץ בפסח.
בראש העתירה עומדות רשתות הצעצועים עידן 2000 וכפר השעשועים שמוחות נגד "ניצול תקנות הסגר הגורמות לפגיעה בתחרות קיפוח והפסדים". לדברי בני גרינאפל, מנכ"ל רשתות הצעצועים עידן 2000 וכפר השעשועים: "אם אסור למכור צעצועים בחנויות אז לאף אחד אסור. כמו שמכסים את החמץ בפסח, ניתן לכסות כל קטגוריה אסורה גם כעת. אנא מנעו איפה ואיפה, קיפוח וגזל. צעצועים הם מוצרי צריכה חיוניים עבור כולנו".
מגישי העתירה דורשים לשנות את התקנות וליצור אחידות בדרך מכירת הצעצועים - או להתיר לכולם למכור פיזית את המוצרים או לאסור על כולם מכירה פיזית. על פי התקנות לחנויות צעצועים ודומיהן, אשר הוגדרו כלא חיוניות - הותר להן למכור את מוצריהן רק דרך אתרי האינטרנט. בפועל, בגין פרצה בתקנות - חנויות ורשתות אשר הוגדרו כמוכרות מוצרים חיוניים נותרו פתוחות ובחרו להגדיל את היצע מוצרי הצעצועים שלהם. בנוסף, חנויות אלה שמו את הצעצועים בחזית השיווקית והפרסומית בחנויותיהן.
המדינה אפשרה לחנויות לפתוח דלתותיהן בזמן הסגר אם "עיקר פעילותן היא מכירת מוצרי היגיינה ואחזקת בית", או שעיקר פעילותן היא מכירת "מוצרים חיוניים לתחזוקת הבית".
כמו כן, בתחילת הסגר, הדגש אכן היה על מוצרים לתחזוקת הבית, אבל בהמשך, המדינה פירטה באופן מדויק כי מדובר בחנויות שמוכרות מוצרי אינסטלציה, חומרי בניין, חשמל, טמבוריות, תקשורת ומחשבים, מעבדות תיקון וצ'יינג'. לגבי מכירת מוצרי היגיינה נכתב בפורש: "חנות שעיקר עיסוקה מוצרי היגיינה".
המדינה מסרה בתשובתה לעתירה כי "אין ביכולתה להגדיר ברשימה סגורה את המוצרים הנחשבים חיוניים".
במקס סטוק מסרו ל-ynet כי "בדומה לאייס, הום סנטר וטמבוריות - הרשת מוכרת מוצרים חיוניים שנמכרים גם ברשתות שיווק, דוגמת מוצרי ניקוי, מוצרי היגיינה אישית (משחות שיניים, שמפו, סבון וכדומה), וכמובן מסכות, כפפות ואלכוג'ל".
