בשנת 2020 ניצבה ישראל במקום ה-14 מבין 31 מדינות נבחרות בעולם שבהן נמדד הסיוע הממשלתי למשק ולאזרחים בשל משבר הקורונה. כך עולה מדו"ח חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, שנעשה בהזמנת ח"כ תמר זנדברג (מרצ).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הסיוע בישראל הסתכם ב-6.9% מהתוצר, שהם 26.9 מיליארד דולר. ראשונה בדירוג היא ניו זילנד עם 19.1% מהתוצר שלה, שהם 39.9 מיליארד דולר. אחריה ארה"ב עם 16.7% מהתוצר, שהם 3.503 טריליון דולר. אחריה בדירוג סינגפור עם 16.3%, שהם 54.5 מיליארד דולר ואחריה אוסטרליה - 16.2% מהתוצר שלה, שהם 218.4 מיליארד דולר. חמישית היא יפן - 15.6% מהתוצר, שהם 782.3 מיליארד דולר.
בתחתית הדירוג מצויות דווקא מדינות כמו דנמרק - 1.8%, שהם 6.1 מיליארד דולר, קוריאה עם 3.4%, שהם 56.1 מיליארד דולר, ספרד עם 4.1%, שהם 52.5 מיליארד דולר, נורבגיה עם 4.2% מהתוצר, שהם 13.3 מיליארד דולר ואחרי ישראל מדורגות גם שוויץ (5.3%), צ'כיה ואירלנד (5.4%) ואיטליה, שבה היכתה כזכור הקורונה קשות בראשית המשבר, עם סיוע של 6.8% מהתוצר, כמעט כמו ישראל.
הירידה ברמת החיים הורידה את "קו העוני"
מהדו"ח עוד עולה כי בשנת 2020, שנת הקורונה, ירדה ההכנסה הפנויה, דהיינו מה שנותר בידי האזרח לאחר כל תשלומי המיסים וגם קבלת הסיוע הממשלתי שקיבל, להוצאות לתצרוכת שלו: בעשירון העשירי (העליון) ב-1.7%, בעשירון התשיעי ב-2.5%, בעשירון השמיני ב-3%, בעשירון השביעי ב-3.5%, בעשירון השישי בשיא של 4%, בעשירון החמישי ב-3.9% ובעשירון הרביעי ב-3.5%.
בעשירון השלישי ההכנסה הפנויה ירדה רק ב-0.9%, בעשירון השני הירידה הייתה זניחה של 0.4% ובעשירון התחתון, הראשון, עלתה ההכנסה הפנויה ב-10.9%, אך יש לציין כי ההכנסה הפנויה הממוצעת בעשירון הזה נמוכה מ-3,000 שקל, כך שמדובר בעלייה של כ-300 שקל בחודש.
בשנים 2018 ו-2019, לפני משבר הקורונה, הייתה תמונה הפוכה לחלוטין: ההכנסה הפנויה עלתה ב-1.7% עד 1.9% בעשירון השביעי עד העשירי (העליון). בעשירון השישי ב-1.5%, בעשירון החמישי ב-1.4%, בעשירון הרביעי ב-1.1%, בעשירון השלישי ב-1.3%, בעשירון השני מלמטה רק ב-0.7% ולעומת זאת ההכנסה הפנויה של העשירון הראשון, האחרון, ירדה בשיעור ניכר של 3.8%.
בכך, המחקר מגלה למעשה כי הסיוע שהזרימה ממשלת ישראל למשק, לכלל הציבור, לעצמאים ולשכירים וגם המענקים ששולמו בפסח ובראש השנה ומענק לכל אזרח ששולם בחודש אוגוסט, יחד עם הסיוע לעסקים שמחזור העסקים שלהם ירד, לא מנע ירידה בהכנסה הפנויה בתשעת העשירונים העליונים, אך העלה באופן משמעותי דווקא את ההכנסה הפנויה בעשירון התחתון. עם זאת, יש לציין כי לראשונה מזה שנים חלה ב-2020 ירידה בקו העוני בישראל - שנבעה מהירידה ברמת החיים. ירידה בקו העוני עשויה להתרחש בעת משברים כלכליים, שכן כאשר יש ירידה בכלל ההכנסות, לרבות בהכנסה החציונית, קו העוני יורד בהתאם.
תזכורת: העניים נפגעו הכי פחות מהקורונה? "דרך מאוד בעייתית להסתכל על התמונה"
(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
מהסיבה הזאת, קובעים כלכלני הכנסת, חלה ירידה בתוחלת העוני של משפחות, נפשות וילדים, שכן קו העוני נגזר מההכנסה החציונית ושווה למחצית ההכנסה החציונית.
משמעות שיעור השינוי בממדי העוני כתוצאה מהתערבות הממשלה הוא שיעור המשפחות, הנפשות או הילדים שיצאו ממצב של עוני כתוצאה מהתערבות הממשלה.
לפי הדו"ח, תחולת העוני לפי ההכנסה הפנויה של יהודים הייתה ב-2019 18.6% מהאוכלוסייה ובשנת 2020 17.9%. חרדים: 43.7 ב-2019 ו-42.1% ב-2020. ערבים: 36.6% ב-2019 ו-35.2% ב-2020. שכירים: 16.5% ב-2019 ו-16.3% ב-2020. עצמאים 12.8% ב-2019 ו-14.5% ב-2020. בכנסת מדגישים כי מדובר לפי שעה באומדן.
את המחקר ביצעו כלכלני מרכז המחקר של הכנסת - ראש הצוות, אליעזר שוורץ, והכלכלנית, חדווה קפלינסקי.
