צפו: ראיון עם ראש אגף התקציבים, שאול מרידור
(צילום: אלכס גמבורג, ירון ברנר)
מתווה תמרוץ התעסוקה שפרסם אמש (ג') משרד האוצר צפוי לסייע בעיקר לחזקים נוכח הקריטריונים ותאריכי הזכאות שנקבעו. המתווה של שר האוצר ישראל כץ יוצר בסופו של דבר מנצחים ומפסידים, והחלוקה לא באמת הגיונית או הוגנת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפי המתווה, על כל עובד שיוחזר לעבודה החל מתחיל מתחילת יוני יינתן מענק של 7,500 שקל לראש. יום לפני הפרסום של האוצר, זמן קצר יחסית לפני הפרסום של כץ, הודיעה חברת איקאה כי מאות מעובדיה לא יוחזרו בינתיים מחל"ת. חברות חזקות, שיכלו להרשות לעצמן להמשיך עם פעילות מצומצמת העדיפו ללכת על בטוח ולחכות לראות מה יקבלו מהמדינה, החברות האלו ירוויחו יותר מכפול על כל עובד שבינתיים השאירו בבית על חשבון המדינה.
בהימור של אקיאה הם אמנם יפסידו פעימה אחת מהמענק אך ירוויחו עוד חודש חל"ת על חשבון המדינה שעולה הרבה יותר לציבור (והיה עולה לאיקאה יותר אם היו מחזירים את העובד). בכל מקרה, לא בטוח בכלל שדווקא הרשת השבדית הגדולה הזו היא זו שצריכה לקבל כעת מיליוני שקלים מהמדינה. כזכור איקאה מהחברות הראשונות שחזרו לשגרה בזמן שבית העלמין הצבאיים היו סגורים ביום הזיכרון ואף פתחה סניף חמישי לאחרונה בארץ, ליד בית שמש.
למעשה, למרות ההחלטה השנויה במחלוקת לתת מענקים מהעובד הראשון (כפי שדרש הראל ויזל הבעלים של פוקס שהוציא את כל עובדיו לחל"ת יחד עם רשתות קמעונאיות נוספות) ולא רק עבור שכבת עובדים מוגדרת (למשל מעל 70%), בכל זאת נעשה דירוג בין המענקים - מי שהחזיר עובדים לפני מאי לא יקבל שקל, מי שהחזיר מתחילת מאי יקבל 3,500 לעובד, וכאמור מי שיחזיר החל מתחילת יוני יקבל 7,500 שקל לראש. אבל זהו מתווה מעוות שמשרת בעיקר את החזקים.
מרבית חנויות הרחוב, העסקים הקטנים יותר, פתחו ברגע שניתנה להן האפשרות לעשות זאת ב-26 באפריל, שכן להן אין אוויר לנשימה שמאפשר לדחות פתיחה או לאיים על הממשלה כדי לגמור את החודש. אבל הרשתות הגדולות העדיפו לחכות ולאיים באותו זמן בשביתה (על חשבון העובדים, כמובן). הן פתחו את שעריהן בסופו של דבר בתחילת מאי. כלומר כל חנויות הרחוב שפתחו לפני כן לא יקבלו דבר, והרשתות שכבר פתחו יקבלו מהעובד הראשון 3,500 שקל לאדם. במובן הזה נראה כאילו המענק נתפר בדיוק למידותיהם של המנכ"לים והבעלים שמשתכרים במיליוני שקלים בשנה.
תרגיל מלוכלך
דווקא המסעדות, אלו שחטפו אולי את המכה הקשה ביותר וגם החזרה לשגרה החלקית לא בהכרח תעמיד אותן על הרגליים, הפסידו את המענק המשמעותי לאור סיכומים שנעשו מול הממשלה. לכאורה הממשלה באה לקראת המסעדנים כשהסכימה לפתוח לפני חג השבועות, כדי ליהנות מימי החופש הקרבים, אולם לא סיפרה להם שעל הדרך, כי כשיקבלו את עובדיהם בחזרה (כ-60% לפי הערכות המסעדנים) הם מפסידים מענק של 7,500 לעובד ומקבלים 3,500 בלבד. אם היו מחכים שם חמישה ימים, לתחילת חודש הבא, היו מקבלים כפול. כאן היה תרגיל מלוכלך מול המסעדנים שמי שישלם את המחיר בעקבותיו הוא לא רק היזמים עצמם שיפשטו רגל, אלא גם עובדיהם שיישארו מחוץ למעגל העבודה.
זו לא הדרך היחידה כמובן שהמתווה מסייע יותר לחזקים. בעצם ההחלטה לתת מענק החל מהעובד הראשון, לעסקים אין תמריץ להעסיק באמת את כל העובדים. הם יכולים להסתפק רק בחלק ניכר מהם בשביל ליהנות מהמענק (של עשרות מיליוני שקלים במקרה של הרשתות הגדולות). כפי שכל הניתוחים בנוגע לעובדים שהוצאו לחל"ת הראו כי מדובר בעובדים המשתכרים בשכר נמוך יחסית, לרוב לא אלו שעוסקים בפעילות הליבה, אם יחזירו רק חלק מהם, מן הסתם החלק שיישאר מאחור יהיו החלשים ביותר.
בסוף כל זה חייבים להזכיר את הבעיה העקרונית, המוסרית, שבמתווה הנוכחי: הוא מתעלם מהמעסיקים ההגונים ששמרו על עובדיהם במחיר של הפסדים והופך את אלו שניצלו את הקופה הציבורית, גם שלא לצורך, למרוויחים פעמיים. באוצר מתרצים זאת בכך שהמענק נועד לעודד תעסוקה ותו לא. זה תירוץ נחמד, אבל ראשית מאחר שמדובר ב-6 מיליארד שקל, סכום רציני, ייתכן ונכון להשיג איתו מטרות נוספות. ושנית, לאור התרגיל המסריח הזה, יהיה קשה מאוד לאוצר לשכנע מעסיקים שלא לפטר את כל עובדיהם בגל השני של הקורונה, או כל משבר אחר בסדר גודל כזה.
