הבחירות בארה"ב: עתידה של הכלכלה הגדולה בעולם. צפו בפרשנים באולפן ynet
(צילום: שחר גולדשטיין)
הבעיה הגדולה בניסיון להשוות בין העמדות הכלכליות של שני המועמדים לנשיאות ארצות-הברית היא שאחד מהם נוטה לאלתר ולשנות את דעתו לפעמים בטווח של כמה שעות. ועדיין, ברמה האידיאולוגית הבסיסית ביותר, ברור היכן עומדים דונלד טראמפ וג'ו ביידן, וספק אם היה אי פעם מרוץ לנשיאות שבו העמדות של שני המועמדים היו רחוקות כל כך, וברוב המקרים הפוכות לגמרי, כמו בבחירות הקרובות, החשובות ביותר בהיסטוריה המודרנית של ארה"ב. משבר הקורונה המחריף והולך מעצים עוד את אי-הוודאות ואת הרגשת הדחיפות בקרב בוחרים רבים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחת הסוגיות החשובות בתחום הכלכלי היא רפורמת המיסים העצומה בגודל ובהיקף שטראמפ יזם ב-2017, רפורמה שעלתה 2.3 טריליון דולר ונתנה הקלות אדירות בעיקר לעשירים ולתאגידים. בעקבות הרפורמה הזאת זינק החוב הלאומי של ארה"ב לשיא של יותר מ-27 טריליון דולר.
ג'ו ביידן מתחייב לבטל חלקים נרחבים מהרפורמה של טראמפ ומבטיח להשתמש בכסף הזה כדי לממן תוכניות בריאות, חינוך ואנרגיה ירוקה. הוא גם התחייב שלא להעלות מיסים למי שמרוויח פחות מ-400 אלף דולר בשנה.
מלחמת הסחר הזיקה
טראמפ ניהל מלחמת סחר נגד סין במשך כמעט שנתיים, מה שגרם נזקים לחלקים מכלכלת ארה"ב, בעיקר לחקלאות ולתעשיית הרכב. העסקה שעליה חתם בשנה שעברה עם הסינים תיקנה חלק גדול מהנזקים, וטראמפ מתחייב להמשיך להטיל מכסים גבוהים גם בקדנציה השנייה שלו.
ביידן טוען כי מלחמת הסחר פגעה מאוד במעמד הפועלים האמריקאי, ומתחייב לבטל לפחות חלק מהמכסים שהטיל טראמפ. ביידן גם מבטיח להשיב לסין צוות מדענים אמריקאי שהיה שם במיוחד כדי לעקוב אחרי התפתחות של וירוסים חדשים, ולפני שנתיים הוחזר על ידי טראמפ לארה"ב.
טראמפ הוציא את ארה"ב משורה ארוכה של הסכמים והתחייבויות בינלאומיים בטענה כי אלה מנצלים את המשאבים של ארה"ב. הוא ניהל מלחמה יומיומית נגד מוסדות גלובליים, שלדבריו מכריחים את ארה"ב לוותר על ריבונותה. גם הצעות התקציב שלו ניסו לקצץ משמעותית את סיוע החוץ ולהתנות אותו בתמיכה במדיניות ארה"ב, אם כי רובן לא עברו בקונגרס.
ביידן מתחייב לחזור לכל ההסכמים שטראמפ נטש ולהשיב את ארה"ב למה שבעיניו הוא מקומה הטבעי כמנהיגה שעובדת בשיתוף פעולה עם מוסדות בינלאומיים. בניגוד לקולות מסוימים שנשמעים בקרב הדור הצעיר במפלגה הדמוקרטית, ביידן מתנגד לכל שינוי בסיוע לישראל.
המאבק על אובמה-קר
טראמפ הבטיח ב-2016 לבטל מיד את "אובמה-קר", רפורמת הבריאות שהעביר קודמו השנוא עליו, ברק אובמה, ולהחליף אותה ב"משהו יפהפה". ארבע שנים אחרי, הרפורמה עדיין כאן והתחליף לא הגיע. שבוע אחרי הבחירות ידון ביהמ"ש העליון בעוד בקשה לבטל את הרפורמה, וגם כיום עדיין לא ברור במה טראמפ והרפובליקנים מתכוונים להחליף אותה.
ביידן היה אחד הכוחות המרכזיים מאחורי העברת הרפורמה של אובמה, והוא מתחייב אף להרחיב אותה. לדבריו, הוא ייצור בפעם הראשונה בהיסטוריה אופציה של ביטוח בריאות ממשלתי לכל הגילים, בניגוד למצב הקיים שבו רק מי שהגיע לגיל 65 יכול ליהנות ממנו.
טראמפ אוהב להתרברב כי הוא השיג את אחד מאחוזי האבטלה הנמוכים ביותר בהיסטוריה לפני בוא המגפה, 3.6%, אם כי זה היה המשך למגמה של עשר שנים מאז תחילת ההתאוששות מהמשבר הגדול של 2008. ממשל טראמפ ביטל מאות רגולציות וטען כי בכך עזר לייצר מיליוני מקומות עבודה. בדיקת העיתון "לוס אנג'לס טיימס" העלתה כי בשלוש השנים הראשונות של טראמפ הוסיפה הכלכלה האמריקאית 6.6 מיליון משרות חדשות לעומת 8.1 מיליון בשלוש השנים האחרונות של ממשל אובמה. בקדנציה השנייה מבטיח טראמפ להמשיך לבטל רגולציות, לתת עוד הקלות מיסים לבעלי עסקים ולהשקיע בשיפוץ תשתיות.
ביידן קיבל בקמפיין תמיכה מארגוני עובדים רבים, בעיקר בזכות רקע הצווארון הכחול שלו, והבטחתו לייצר פרויקטים שייתנו משרות למעמד הביניים. מהעלאות המיסים הוא מבטיח לממן תוכנית לאומית לשיפוץ תשתיות בהשקעה של 2 טריליון דולר. הוא גם טוען כי תוכנית המאבק שלו בשינויי האקלים תיצור מיליוני מקומות עבודה.
סכנה או תרמית?
טראמפ שינה את דעתו כמה פעמים על תופעת שינויי האקלים, שאותה הגדיר בעבר כתרמית סינית. בעימות נשיאותי השנה הוא אמר כי "במידה מסוימת האדם תרם לתופעת שינויי האקלים, אבל אני לא חושב שהמדע יודע". טראמפ עזב את הסכם פריז למלחמה בשינויי האקלים והפך את ארה"ב למדינה היחידה מחוץ להסכם. הוא אישר שורה של צעדים כמו קידוחי נפט והפרטת אזורים ירוקים לנדל"ן ומתנגד בתוקף להתערבות ממשלתית בהפחתת פליטת גזי חממה.
ביידן התחייב לחזור להסכם פריז. הוא הציג תוכנית שאפתנית למאבק בשינויי האקלים תוך כדי התחייבות להביא את פליטת גזי החממה לאפס אחוזים עד 2035. הוא גם מבטיח להטיל רגולציות מחמירות על דלק, לבטל את הסובסידיות וההקלות לחברות נפט, לממן תוכנית איטום לבתים ומבנים מסחריים ולשפר את התחבורה.
