החברות הגדולות במשק הישראלי מבקשות הקלות מיסוי נרחבות מהמדינה בשל מצבן בעקבות הסגר השני. יו"ר מכון האנרגיה יוסי רוזן, שמייצג את אותן חברות ענק פנה לשר האנרגיה יובל שטייניץ בבקשה להקל על החברות "על ידי ביטול תשלומי הארנונה לחודשי הסגר, דחיית תשלומים עבור תשתיות ממשלתיות ודחיית העברת תשלומי מס (בלו) לאוצר המדינה".
ממידע שהגיע לכלכליסט עולה שהסגר השני וצניחת מחירי האנרגיה בעולם הובילו לירידה במחזורי הפעילות של חלק מחברות הדלק, ברמות של כ-50%-30% מהמחזור לפני הסגר השני.
חברות האנרגיה, בתי הזיקוק וחברות שיווק הדלק וגז הבישול מוגדרות כספק שירות חיוני שפועל מסביב לשעון גם אם תנועת הלקוחות קטנה. מציאות זו גוררת מצד אחד שמירה על מבנה הוצאות כמעט קשיח - כגון ארנונה, חשמל, שכר ומלאי - ומצד שני קיטון בהכנסות. בנוסף, חלק מהמלאים של חברות הדלק בדרך לרישום ירידת ערך, עם ירידת מחירי הדלקים בעולם בתקופה האחרונה.
לפי נתוני משרד האנרגיה, 56% ממחיר ליטר בנזין אוקטן 95 בשירות עצמי, הם מס ישיר, שעליו המדינה מוסיפה מע"מ שמשקלו כ-15% ממחיר הליטר. בסך הכל הכנסות המדינה ממיסוי דלקים נאמדו ב-20 מיליארד שקל בשנה.
אותן חברות המיוצגות על ידי מכון האנרגיה, נמצאות בשליטת כמה מהדמויות החזקות והעשירות במגזר העסקי הישראלי. בתי הזיקוק בחיפה נמצאים בשליטת החברה לישראל של עידן עופר, חברת דלק ישראל בשליטת יצחק תשובה, סונול בשליטת דודי ויסמן, דור אלון בשליטת מרדכי בן משה, ואילו חברת פז היא היחידה ללא בעלי שליטה.
רוזן, יו"ר מכון האנרגיה, ציין במכתבו לשר האנרגיה שטייניץ כי המצב הנוכחי עשוי לגרום "לפגיעה אנושה בענף עד כדי כך שבמקרים מסוימים היא עלולה, להערכתי, לפגוע ביכולת החברות להמשיך לפעול באופן מלא וסדיר". לדבריו, תוכניות הסיוע הממשלתיות לעסקים "אינן כוללות את חברות האנרגיה", בין היתר בשל גודלן. לפיכך הוא מבקש מהשר שטייניץ "להחריג חברות אלו".
