צפו: בעקבות הקורונה - הפכה לשליחת קנאביס
(צילום: ירון שרון | עריכה ואנימציה: דוד ברקן)
כבעלת עסק לצילום חתונות ואירועים, טלי (שם בדוי) לא דמיינה עד לפני שנה סיטואציה בה כל התעשייה ממנה התפרנסה תושבת לחודשים ארוכים, ללא שום תאריך חזרה לשגרה ידוע. "היומן היה מפוצץ והתרוקן. האופטימיים דחו את החתונות לקיץ ואז ביטלו שוב", היא מספרת. "אני לא בן אדם שיודע ומסוגל לשבת בבית. רציתי לצאת לעבוד מיד והרגשתי שזה לא הולך להיגמר כל כך מהר".
יש לה קורות חיים מרשימים וניסיון במגוון תחומים, אבל המשק שספג טלטלה בעקבות משבר הקורונה, שלח מאות אלפי אנשים ללשכות התעסוקה לחתום אבטלה והיצע העבודות היה קטן במיוחד. לפי נתוני שירות התעסוקה שפורסמו ביום חמישי השבוע, הנפגעות העיקריות בסגר השלישי הן נשים, כש-100 אלף מהן נרשמו בסגר הנוכחי כדורשות עבודה, בנוסף למאות אלפי נשים שכבר היו מובטלות בשנת 2020. הנשים מהוות בסגר הזה 70% ממי שהוצאו לחל"ת או פוטרו.
על פי תחזית שירות התעסוקה, נוכח הארכת הסגר עוד 20 אלף דורשי עבודה יירשמו בשבוע הבא, בנוסף ל-144,599 מחוסרי עבודה שכבר נרשמו מאז תחילת הסגר השלישי לפני 26 ימים.
3 צפייה בגלריה
"חשבתי שזה יהיה משהו זמני, אבל אני כבר יותר משמונה חודשים שם". טלי בפעולה
(צילום: לירון שרון)
טלי משחזרת: "שלחתי את קורות החיים שלי לסופרים, לעבודה של מלקטים וכו', כי אלו העבודות שהיו באותה תקופה ולא קיבלו אותי".
אבל אז התרחשה תפנית מפתיעה בסיפור וטלי, כמו רבים מדורשי העבודה בתקופת הקורונה, ניצלה הזדמנות שנפלה לידיה כדי לעשות שינוי משמעותי בתחום התעסוקה שלה במטרה לחזור לשוק העבודה. "שמעתי מחבר שמחפשים שליח בפנאקסיה (חברה המייצרת שמן קנאביס רפואי וגם מספקת שירותי משלוחים עבור המוצרים שלה, ק.נ). באתי והתקבלתי", היא מספרת. "הופתעתי שקיבלו אותי, הגעתי עם חצאית ועקבים ולרוב זו עבודה שמקבלים אליה רק גברים. חשבתי שזה יהיה משהו מאד זמני, אבל הקורונה לא חלפה ואני כבר יותר משמונה חודשים שם".
מפעל הקנאביס הרפואי של חברת פנאקסיה נמצא בלוד וטלי היא כרגע שליחת הקנאביס עד הבית היחידה בחברה. את זהותה אי אפשר לחשוף, כמו גם את נהלי השינוע המאובטחים בקפידה, זאת כדי למנוע מצב בו תהפוך למטרה עבור עבריינים שיחמדו את החומרים.
מדי בוקר היא מתייצבת במפעל, מקבלת את קו החלוקה שמשתנה ורשימת הלקוחות שאת רובם היא כבר מכירה באופן אישי ואוספת עבורם את התרופות מבית המרקחת: תפרחות איכותיות של זנים שונים או שמן קנאביס.
מי קהל היעד של המשלוחים הביתה?
"האנשים שאני מביאה להם הם חולי סרטן למשל, נכים, נכי צה"ל, ילדים עם ניוון שרירים. הם מחכים לחבילות שלהם ולעיתים לא יכולים להירדם מרוב כאבים בלעדיהן".
3 צפייה בגלריה
"האנשים שאני מביאה להם הם חולי סרטן למשל, הם מחכים לחבילות ולעיתים לא יכולים להירדם מרוב כאבים בלעדיהן"
(צילום: לירון שרון)
היא מעידה כי "יש בעבודה הזו אלמנט של סיכון כי אני משנעת סמים, אבל אני מקפידה להיצמד לנהלים. אני מאוד ערנית, מסתכלת הרבה, אם אני רואה שמישהו נוסע עם אופניים חשמליים לידי, אני משנה את המסלול ונוסעת למקום אחר. אם המשלוח הוא בסמטה חשוכה, אני מחנה ברחובות ראשיים ומעדיפה ללכת ברגל".
נוצרת אינטראקציה עם האנשים בעת המסירה?
"זה לא כמו שליחות רגילה של פיצה שבאים ונותנים אותה והולכים. אנשים שומרים את המספר שלי וכשאני מתקשרת שואלים לשלומי ואומרים שמחכים לי. אם אני רואה שמישהו כזה זקוק לכמה דקות שיחה אני נשארת, למרות שאני מתוזמנת על זמנים. מעדיפה להישאר כמה דקות לשמוע, בטח בתקופה הזו כשאנשים זקוקים לזה.
"יש ילד שהבאתי לו חבילה באופן קבוע, הוא תמיד היה עם אוזניות ולא ידעתי אם הוא בכלל שם לב אלי. בפעם האחרונה שהגעתי הוא קם וחיבק אותי ואמר 'הנה המלאכית שלי הגיעה'. אנשים מציעים לי לשתות, לאכול, להצטרף אליהם לשולחן, אופים עוגיות במיוחד בשבילי. זה נותן הרגשה שאני עוזרת לאנשים ועושה להם טוב והם רוצים להחזיר".
את מתגעגעת לחיים הקודמים שלך?
"לפעמים יש שביזות יום א', שימחתי פעם זוגות, כלות וחתנים ופתאום עולם אחר. אבל למדתי מזה שהכל יחסי ושלא משנה מה, אנשים ממשיכים לשמוח, לאהוב ולכבד, כי החיים חזקים מהכל".
