חמש החברות של יזמית הנדל"ן ענבל אור שנמצאות בהליך פירוק הורשעו היום (ב') בבית משפט השלום בתל אביב בעבירות על חוק המע"מ, עבירות על פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות, וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן. זאת במסגרת הסדר טיעון ועל פי הודאתן. משפטה של אור יימשך.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בספטמבר 2019 הגישה פרקליטות מיסוי וכלכלה כתב אישום נגד אור, נגד חברות שהיו בשליטתה, ונגד דרור גלעדי ששימש סמנכ"ל הכספים בחלק מהחברות. כתב האישום נגד ענבל אור כולל 15 אישומים בגין ביצוע עבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכלפי מנהל סניף בנק, וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן. משפטה עוד לא הגיע לחלקו העיקרי, ואור המייצגת את עצמה בתיק לבקשתה מכחישה את האישומים נגדה.
על רקע זה יודגש, כי עצם הגעתן של החברות להסדר אינו קובע עדיין שאור עצמה עברה עבירות כלשהן, ודבר זה יוכרע במשפט שלה עצמה.
על פי כתב האישום, בשנים 2016-2008 פעלה אור בשוק הנדל"ן באמצעות קבוצת חברות בשליטתה ובניהולה: אור סיטי נדל"ן בע"מ, מרום סיטי בע"מ, גריני סיטי בע"מ, אור בקונגרס בע"מ ומציצים נדל"ן בע"מ. נטען, כי החברות לא הוציאו חשבוניות ולא דיווחו למע"מ על חלק מהעסקאות שביצעו בשמונה פרויקטים למגורים בהם ארגנו קבוצות רכישה, שסכומן הכולל עמד על כ-81 מיליון שקל, והמע"מ הנובע הוא כ-11.5 מיליון שקל. חברת מרום סיטי נדל"ן הואשמה והורשעה גם בביצוע עבירות מרמה כלפי לקוחות באחד הפרויקטים שבהם ארגנה חברת רכישה.
אור סיטי הורשעה גם בכך שמימנה דירה בסכום 2.7 מיליון שקל, וכן כי ביצעה עבירות על חוק הגנת הצרכן, כאשר פרסמה במגוון רחב של פרסומים הזמנה לציבור לרכוש דירה תוך שהיא מסתירה פרט מהותי, לפיו הפרסומים מבקשים לאגד קבוצות רכישה ולא למכור דירות. היום הוצג הסדר טיעון בין החברות של אור לפרקליטות, בפני השופטת דנה אמיר. גזר הדין יינתן בהמשך.
האפשרות להסדר טיעון של החברות של אור עלה בדיון קודם לאחר הסכמות בין הצדדים, עורכת הדין של החברות, אורית חיון והפרקליטות. עו"ד חיון אמרה אז לשופטת כי ניתן להביא את ההסדר בהקדם: "אנחנו רוצים להביא את הדבר לידי סיום. המפרק איתן ארז הוא הגורם היחיד שיכול להודות בשם החברה. אין בעיה בהסדר אליו הגענו ובהודייה של החברות הרשעתן וגזירת דינן כעת".
מפרק החברות, עו"ד איתן ארז, הסביר בדיון הקודם כי "נכון לעכשיו הצפי שבקופת הפירוק יישארו תשעה מיליון שקל לנושים בלתי מבוטחים, רובם רוכשי 'דירות' שלא קיימות. הצפי שיחולק להם דיבידנד. יש לי עניין כמפרק לסיים במהירות את הדבר הזה. אני מתנגד להצעת בית המשפט לפיו לא נציג הסדר טיעון אלא הסכמה כי ככל שיורשעו החברות בהמשך המשפט אנו מסכימים שהאחריות הפלילית נגזרת מאחריות האורגנים (אדם או בני אדם שפועלים במסגרת חברה - ג.מ), כי יוטל על החברות קנס סמלי (1,000 שקל) לכך חברה". ארז ביקש מבית המשפט לסיים את עניין החברות היום.
מכיוון שחברות בפירוק שייכות לנושים, שלא הם עברו את העבירות המיוחסות בכתב האישום, הרעיון הוא כי הקנס של החברות יקבל עדיפות אחרונה, אחרי תשלומים אחרים לנושים על מנת שלא יפגעו. לכן מוצע כאן קנס נמוך וסמלי.
עו"ד אורית חיון מסרה כי "מדובר בהסדר טיעון חריג לקולא, כאשר על אף היקפי עבירות של עשרות מליונים הסכימה המדינה להסתפק בקנס סמלי של 1,000 שקל. זאת לאחר קבלת מלוא הטיעונים שהועלו בפני הפרקליטות על ידי משרדנו והמפרק, ומתוך שאנו דואגים לקורבנות העבירות הרבים בפרשה זו. טענו כי המשך ההליך ו/ או הטלת קנסות מקובלים בהליכים כאלה יפגעו במאות נושים בלתי מובטחים, משפחות נפגעי העבירות שלא יזכו להחזר של מעבר לאחוזים בודדים להשקעותיהם האבודות בשל התנהלותה של ענבל אור. בית המשפט לאחר שדן בהסדר הטיעון למעלה מחמישה חודשים, החליט לקבלו ולאפשר לסיים את ההליכים נגד החברות ולא לאפשר לגברת אור להמשיך ולפגוע בנושים ולהחזיקם כבני ערובה עד לסיום המשפט, שלא נראה באופק".
מענבל אור נמסר בתגובה: "מדובר בהרשעה פקטיבית תוך עיוות דין משווע. הסדר הטיעון אליו הגיעו המדינה יחד עם המפרק במסגרתו המפרק מודה באישומים בשם החברות בזמן שהוא כלל לא היה במועד הרלוונטי לאישומים, ובתמורה המדינה מוותרת על חוב לכאורה של למעלה מ-11 מיליון שקל והוא משלם קנס של 1000 שקל בלבד לכל חברה.
"הפרשה שלי מלמדת הלכה למעשה שהשופטים אינם שופטים בהתאם לחוקים ולצדק. כל בר דעת מבין שמדובר בעסקת אינטרסים סגורה מראש".
