על אף שההיי-טק הישראלי הפגין עמידות גבוהה למשבר הקורונה ותרם באופן משמעותי ליציבות הכלכלית בארץ, בשנים האחרונות צנח מספר הסטארט-אפים החדשים שקמים בכל שנה בישראל: מ-1,404 חברות חדשות שהוקמו בשנת 2014, לכ-850 חברות בשנת 2019 וכ-520, לפי ההערכות, בשנת 2020. כך עולה מדו"ח "תמונת מצב החדשנות בישראל" של רשות החדשנות שפורסם היום (רביעי).
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בין 2010 ל-2014 חל גידול משמעותי במספר הסטארט-אפים החדשים שהוקמו בישראל, מ-752 שנפתחו בשנת 2009 לשיא של 1,404 בשנת 2014, כאמור. למספר החברות החדשות שמוקמות בכל שנה תהיה כמובן השפעה על ההיי-טק הישראלי בעתיד, כאשר מחברי הדו"ח מציינים כי ייתכן שבקרוב תעלה השאלה מהו מספר החברות החדשות שמתחתיו יש סכנה לעתיד ישראל כאומת סטארט-אפ.
למרות הירידה החדה במספר הסטארט-אפים החדשים, בשנים האחרונות גדלו מאוד ההשקעות בסטארט-אפים בוגרים בשלבים מתקדמים. אלו אחראים לרוב הצמיחה בהון שגוייס עבור התעשייה הישראלית, שצמח יותר מפי ארבעה בתוך עשור, והסתכם ב-11.5 מיליארד דולר ב-2020 - 20% יותר מסך הגיוסים ב-2019.
עוד עולה מהדו"ח כי בתוך חמש שנים בלבד, מספר ההשקעות שעלו על 100 מיליון דולר גדל כמעט פי שבעה, משלוש השקעות ב-2015 ל-20 השקעות ב-2020. בתוך כך יש לציין כי ברבעון הראשון בלבד של שנת 2021, נסגרו כבר 20 השקעות בסכום העולה על 100 מיליון דולר.
כאמור, ההיי-טק פחות הושפע ממשבר הקורונה והגיב במהירות לסביבת העבודה החדשה ולתנאי חוסר הוודאות. לפי הדו"ח, כ-10% מהמועסקים בישראל עובדים בהיי-טק ואחראים על 15% מהתמ"ג, 25% ממס ההכנסה המשולם בישראל ו-43% מהייצוא. בקווי היסוד של הממשלה החדשה קבעו יעד להרחבת תעשיית ההיי-טק בארץ, שלפיו 15% מהמועסקים בארץ יעבדו בתחום עד שנת 2026.
לפי הדו"ח, שיעור מקבלי דמי האבטלה מענף ההיי-טק הגיע בשיא שנת הקורונה לכמעט 14% בסגר הראשון - שיעור גבוה פי שבעה בהשוואה לשיעור מקבלי דמי האבטלה בענף טרום הקורונה (2% בלבד בינואר 2020). עם זאת, בשאר ענפי המשק, שיעור מקבלי דמי האבטלה בתקופת הסגר הראשון היה כפול. בהמשך המשבר צנח שיעור האבטלה בהיי-טק יחסית לשאר המשק.
יש לציין כי לפי הדו"ח, רוב מובטלי ההיי-טק במשבר הם עובדים המשתכרים שכר נמוך באופן יחסי לענף ההיי-טק (מתחת לשכר חודשי של 15 אלף שקל בחודש). לפיכך, כותבי הדו"ח טוענים כי הפגיעה העיקרית בתעסוקה בהיי-טק מתרכזת בג'וניורים ובעובדי מעטפת, המרוויחים בהכללה שכר נמוך מהממוצע בענף, שעמד על לא פחות מ-25.3 אלף שקלים ב-2020. עובדים במקצועות הליבה הטכנולוגיים בהיי-טק נפגעו הרבה פחות - ממצא הגיוני בהתחשב בכך שהתעשייה הישראלית סובלת ממחסור כרוני בעובדים טכנולוגיים מנוסים.
כותבי הדו"ח מציינים כי בהקשר הזה, הממצאים מראים כי התחרות על המשאב האנושי בענף המשיכה גם במהלך הקורונה, כאשר למרות העלייה בשיעור האבטלה נמשך המחסור בעובדים מנוסים שחברות ההיי-טק מעוניינות לגייס.
מספר הסטודנטים גדל - אבל החברות לא מעוניינות בג'וניורים
בתוך כך, הדו"ח מעיד על עלייה בקצב בוגרי האוניברסיטאות שלומדים מקצועות מדעיים בעלי פוטנציאל להשתלבות בהיי-טק, כאשר מסלול הלימודים הנלמד ביותר בישראל בשנת הלימודים הנוכחית הוא תואר ראשון בהנדסה, שבו לומדים מעל ל-18% מכלל הסטודנטים בארץ. בסך הכל, כשליש מהסטודנטים לומדים לתואר ראשון במקצועות ה-STEM (מקצועות המדעים וההיי-טק), ומספרם הוא כ-55 אלף סטודנטים.
למרות המגמה המעודדת של ריבוי סטודנטים שיוכלו לעבוד בענף שצפוי להתרחב בעתיד, זרם הבוגרים הטריים עלול להחריף את בעיית הג'וניורים, שקיימת כבר היום. לפי הדו"ח, רק כ-45% מהמעסיקים בענף הציגו נכונות לקלוט ג'וניורים, כשרובם מעוניינים בעובדים מנוסים וחלק נרחב מהם כלל לא ערוך להכשרת עובדים צעירים. משמעות הדבר על פי הדו"ח היא כי ללא שינוי תפיסה בקרב המעסיקים – הבעיה תלך ותחריף.
הגברים שולטים בענף, החרדים והערבים עדיין בחוץ
סוגייה נוספת בתחום התעסוקה בהיי-טק הישראלי נוגעת להומוגניות השלטת בענף, אשר מבוסס בעיקר על גברים יהודים שאינם חרדים, שמהווים כשני שליש מהמועסקים בו. האוכלוסייה החרדית מהווה כ-3% מהעובדים בענף והאוכלוסייה הערבית כ-2% בלבד. על אף הצמיחה במספר הסטודנטיות שלומדות מקצועות מדעיים, הן עדיין מהוות כשליש בלבד מכלל הסטודנטים לתארים אלה, בדומה לשיעורן בענף - שלא צפוי לגדול לפי הממצאים.
עוד עולה מהדו"ח כי בניגוד לדימוי של ההיי-טק כענף צעיר, בשנים האחרונות חלה עלייה בגיל הממוצע של העובדים, וכעת הוא גבוה מעט מהגיל הממוצע של עובדים במשק: בהיי-טק הגיל הממוצע עמד על 40.1 ב-2019, לעומת 39.6 בכלל המשק.
