(צילום: אורי דוידוביץ, ירון ברנר, שחר גולדשטיין)
250 אלף מתוך 1.1 מיליון "מובטלי הקורונה" החדשים לא יקבלו דמי אבטלה, כי אינם עומדים בתנאים או כי מיצו כבר את זכאותם. כך עולה מנתוני ביטוח לאומי שהגיעו לידי "כלכליסט".
הביטוח הלאומי כבר העביר תשלום מלא או מקדמה ל-760 אלף איש. כ-200 אלף פניות שהגיעו לשירות התעסוקה נפלו על הסף. 170 אלף מהן כלל לא עברו לביטוח הלאומי: יותר מ-100 אלף מתוכם כי הם מבקשי הבטחת הכנסה ולכן אינם זכאים לדמי אבטלה או שכבר מיצו את זכאותם. עוד כמה עשרות אלפים לא הועברו, אם כי לא ביקשו דמי אבטלה ואם כי אינם עומדים בתנאים, למשל, בני פחות מ־20 או יותר מ-67. כ-30 אלף בקשות הועברו אך לא טופלו, כי הפונים לא הגישו בקשתם גם לביטוח הלאומי.
כך הגיעו לביטוח הלאומי משירות התעסוקה 900 אלף בקשות, שהצטרפו ל-15 אלף איש שפנו רק אליו, ובשל תקנה מיוחדת יוכלו לקבל דמי אבטלה אף שלא עברו בשירות התעסוקה. מתוך כל אלה רק 240 אלף איש קיבלו דמי אבטלה מלאים. עוד 520 אלף איש קיבלו מקדמה בסך 2,000 שקל, שחושבה לפי הנחה כי התשלום הממוצע יהיה 6,000 שקל לחודש וכי מובטלי המשבר זכאים לדמי אבטלה על שליש מחודש מרץ. כ-83 אלף תביעות התקבלו לאחר מועד התשלום הכללי שחל ב-5 באפריל ונמצאות בטיפול. ל-15 אלף מבקשים נמצא חשבון בנק שגוי או לא קיים, ולכן יוכלו לקבל תשלום רק כשיעבירו את פרטי חשבון הבנק הנכונים. כלומר כ-100 אלף פניות עדיין בטיפול.
נתון בולט נוסף הוא השכר הממוצע למשלם ביטוח לאומי, אשר ירד במרץ ב-10%. לדברי מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, ההסבר טמון בהורדות שכר שבוצעו במקומות עבודה רבים, כמו גם בהורדת עובדים לחלקי משרה. לדבריו, הנתונים לא מושפעים מפיטורים והוצאה לחל"ת ומתבססים על כ-90 אלף מעסיקים מתוך 300 אלף. השכר הממוצע בקרב מעסיקים אלה ירד מ-10,100 שקל בפברואר ל-9,100 שקל במרץ. בסך הכל לפי שפיגלר הירידה בגבייה של ביטוח לאומי וביטוח בריאות במרץ היא כרגע 1.6 מיליארד שקל, מתוכם מיליארד שקל אצל השכירים (מעסיקים ועובדים) ו-600 מיליון דחייה בתשלומי העצמאים. הביטוח הלאומי ציפה לגבייה של 6.4 מיליארד שקל במרץ, מהם שני שלישים מופנים אליו ושליש מועברים לביטוח בריאות.
עד כה שילם הביטוח הלאומי כ-3.6 מיליארד שקל נוספים בעקבות משבר הקורונה. 1.6 מיליארד שולמו עבור דמי אבטלה למרץ, מתוכם כ-400 מיליון כנראה עבור מובטלים ותיקים ו-1.2 מיליארד עבור החדשים. הסיבה לגובה הנמוך יחסית של הסכום היא כאמור שרוב המובטלים החדשים יקבלו תשלום רק עבור שליש מרץ והמקדמות נגזרו מסכום זה. בחודש אפריל צפויים תשלומים גבוהים בהרבה. עוד 2.4 מיליארד שולמו בשל מענק החג של 500 שקל שראש הממשלה החליט לחלק. 1.4 מיליארד שקל ניתנו עבור המענק לכל ילד, חצי מיליארד שקל עבור המענק לקשישים, ועוד חצי מיליארד שקל לנכים וקבוצות אחרות.
"בימים רגילים אנו מטפלים ב-8,500 תביעות אבטלה בחודש, וזה זינק למיליון תביעות תוך שבועיים", אומר שפיגלר. לדבריו, כל פנייה דורשת טיפול פרטני, בשל הצורך לבדוק זכאות וכן לחשב את גובה דמי האבטלה המגיעים. שפיגלר מדגיש שמאות אלפים נרשמים בשירות התעסוקה לא בהכרח זכאים לדמי אבטלה על פי הכללים שקבע המחוקק. "כיוון שהבנו את גודל השעה והמצוקות האנושיות, יזמנו פניות למעסיקים, אזרחים ובתי תוכנה שמנפיקים תלושי שכר כדי לקבל מידע ולהעביר את דמי האבטלה או המקדמות לפני פסח. כל זאת במקביל למתן מענקי הקורונה. לשם כך עבדנו גם במהלך החג".
"בקרוב אצטרך למשוך חסכונות"
אורית רמז מראשון לציון חוותה את הדחייה על בשרה. "אני שכירה, עובדת במרפאה לאסתטיקה. לפני כן הייתי עצמאית ואז אכלתי את כל המרורים של עצמאים. כשהפכתי לשכירה חשבתי שעכשיו אני יכולה להיות יותר רגועה, אבל כנראה שטעיתי. ב-15.3 הפסקנו לעבוד והגשתי בקשה לדמי אבטלה. נדחיתי כיוון שמעל גיל 67 לא מקבלים דמי אבטלה. זה הזוי שאני ממשיכה לשלם ביטוח לאומי, וכשרוצה לקבל את מה שמגיע בעקבות הקורונה, פתאום אני זקנה מדי".
רמז מאוכזבת ממדיניות הממשלה בנוגע לבני הגיל השלישי. "רק מי שבוכה בטלוויזיה ראש הממשלה אומר 'אני אדאג לך?'. צריך לעמוד כמו עניים בפתח ולעורר רחמים כשרק רוצים לחיות בכבוד? צריך לגבש התייחסות אחרת לגילאים ולהפסיק עם הסטיגמות. יש המון אנשים בגילי שהם מאוד חיוניים, מנהלים רשתות וחנויות ושכירים מצוינים. דווקא אצלנו הצעירות עסוקות עם הילדים, ואני תמיד נמצאת ומתפקדת עם המון תשוקה ואהבה לעבודה. אנשים בגילי הם בשיא אונם, הם יעילים ותורמים אפילו יותר מהמפונקים הצעירים. אנחנו עושים כל מה שנותנים לנו ומשתמשים בכל הידע והניסיון שצברנו".
רמז מתקוממת גם נגד הרעיון שלא להשיב את בני גילה לעבודה גם לאחר הפתיחה המחודשת של המשק. "כשבן אדם הולך לעבודה הוא נשאר פעיל, הזיכרון נשאר, הבריאות הנפשית איתנה. אני לא מבינה, רוצים להפוך אותנו לבטטות כורסה? יש לי רכב, אני יודעת לשמור על עצמי, אני יכולה להגיע לעבודה בלי להסתכן ועד עכשיו שמרתי על כל החוקים. אנחנו רוצים להישאר חלק מהקהילה הפעילה. אני לא רוצה לצאת לפנסיה, אני רוצה לעבוד עד כלות. אני יצרנית, יצירתית, כל הזמן מפעילה את הראש ואין מי שיבחין בזה. רואים רק את הגיל שלי".
"הבקשה אושרה, תקבלי 0 שקלים"
קבוצה נוספת שספגה דחייה היא מי שמיצו את מכסת ימי האבטלה. כך מצאה עצמה אור שירה אקמן מול שוקת שבורה. "אני אם חד הורית, התגרשתי לפני חצי שנה ויש לי ילדים בני ארבע ושש. עד תחילת מרץ עבדתי בחברת ביטוח ואז פוטרתי בגלל הקורונה. אחרי כמה ימים הצלחתי למצוא עבודה כמתאמת פגישות בסוכנות נדל"ן, אבל אחרי שלושה ימי עבודה הודיעו על סגירת המסגרות לילדים, ובהמשך גם המשרד נסגר. כשהגשתי בקשה לביטוח לאומי כתבו לי שבקשתי מאושרת אך שמגיעים לי אפס שקלים כיוון שניצלתי את הימים המותרים בארבע השנים האחרונות. כלומר למעשה לא מגיע לי כלום".
הסיבה למיצוי נעוצה גם במצב הרפואי של בנה. לפני ארבע שנים היא האריכה את חופשת הלידה וחתמה אבטלה, ולאחר שנתיים נאלצה שוב לבקש דמי אבטלה כיוון שבנה עבר ניתוחים.
"אני באמת לא יודעת מה אעשה. הגשתי בקשה לבנק לקבל הלוואה, אבל לא נראה לי שיאשרו אותה כי יש לי הלוואה קודמת. אני מנסה לשרוד. החודש קיבלתי 1,000 שקל ממענק הביטוח הלאומי לילדים, 500 שקל משכורת על שלושה ימי עבודה ו-3,000 שקל דמי מזונות. הגרוש שלי גם לא עובד כרגע בגלל המצב, והוא כבר הודיע לי שהוא לא יודע מה יהיה בחודש הבא. זה משאיר אותי עם 344 שקל הכנסות בחודש הבא. אי אפשר לשלם עם זה אפילו שכר דירה. אני אפילו לא יכולה להגיש עכשיו בקשה לסיוע בשכר דירה כיוון שכל תהליך הגשת הבקשות נעצר ורק מי שכבר הגישה ורוצה לחדש יכולה לעשות זאת, ואין לי מושג אם אוכל לקבל את הכסף רטרואקטיבית. אמא שלי עוד לא קיבלה את דמי האבטלה שלה, כך שגם היא לא יכולה לעזור לי, והגעתי למצב שחברות עושות לי קניות בסופר. זה משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה לי".
"קצבת הנכות לא מספיקה"
גם ליאור הרשקו, בן 33 מחיפה, גילה שאינו עומד בקריטריונים לדמי אבטלה, כי הוא מקבל קצבת נכות. "אני נכה ויש לי שני ילדים ואישה. עבדתי כשכיר במסעדה, וב-15 במרץ הוציאו את כל העובדים לחל"ת. אשתי ספרית אבל לפני שנתיים הפסיקה לעבוד בשל פציעה. הגשתי בקשה לקבלת דמי אבטלה אבל ענו לי שהם מתקזזים עם התוספים התלויים עבור כל אחד מבני המשפחה הגרעינית, שאני מקבל בנוסף לקצבת הנכות. לא משנה להם שיצאתי לעבוד כי קצבת הנכות והתוספים לא מספיקה למחיה. עכשיו כל המשכורת שלי ירדה".
לדבריו, "כרגע אנחנו עוד איכשהו מחזיקים מעמד, נעזרים בהורים, אבל גם לזה יש גבול וזה בקרוב ייגמר. אני מחפש פתרונות שונים, אולי להתחיל לעבוד בתור שליח. אני לא ממש יודע מה לעשות אבל ככה אנחנו לא יכולים לחיות. הדבר הכי עצוב זה שאני מכיר הרבה אנשים במצבי. פתחתי קבוצת פייסבוק כדי שאולי נצליח להתאגד ולפתוח איזה הליך משפטי. המצב הזה נכפה עלינו ואין לנו שום ברירה".
