ב-75 גופים מתוקצבים התגלו בשנת 2018 חריגות בשכר העובדים. השלטון המקומי מככב בפער ניכר לעומת שאר המגזרים עם חריגות ב-45 גופים, בחברות הממשלתיות התגלו 11 חברות עם חריגות, בגופים נתמכים במערכת הבריאות נמצאו ארבעה עם חריגות, בתאגידים שמונה ובמערכת ההשכלה הגבוהה הציבורית בישראל נתגלו חריגות בשבעה מוסדות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כך עולה מדו"ח חריגות השכר בגופים המתוקצבים והנתמכים לשנת 2018 ופעילות יחידת האכיפה והיחידה לחקירות שכר בשנת 2019, שפרסם היום (ג') הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן.
מהדו"ח מתברר כי בשנת 2018 נמצאו חריגות שכר לכאורה בלא פחות מ-75 גופים מתוקצבים ונתמכים, כאמור, שמהווים 10% מכלל הגופים. מדובר בירידה לעומת שנת 2017, שבה נמצא כי 93 מהגופים חורגים בשכר, 12% מכלל הגופים.
ב-42 גופים המהווים כ-56% מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר לכאורה, העובדים החורגים הם "בעלי תפקידים", כלומר עובדים המבצעים תפקידי מפתח בגוף. עוד מתברר בעקבות ביקורות החריגות בשכר הרופאים ושימוע קיבוצי שנערך לרופאים בשירותי בריאות כללית בשנת 2019, כי בשנת 2018, 1,721 עובדים בדירוג רופאים סווגו כחורגים לכאורה.
הדו"ח מגלה במפתיע, כי במסגרת בדיקה שנערכה על ידי יחידת האכיפה התגלו חריגות בשכרם של חלק ניכר מהעובדים הסוציאליים המועסקים בשלטון המקומי. לאחר שמספר ניסיונות להגיע לפתרון מוסכם עם איגוד העובדים הסוציאליים כשל, הממונה על השכר שוקל להפעיל את חובתו בהתאם לחוק יסודות התקציב, על מנת להביא להפסקה של תשלום החריגות.
4 צפייה בגלריה
במסכרת הדו"ח התגלו חריגות בשכרם של חלק ניכר מהעובדים הסוציאליים המועסקים בשלטון המקומי. הפגנת עובדים סוציאליים
(צילום: מוטי קמחי)
עוד עולה מהדו"ח כי ב-20 מהגופים שבהם התגלו חריגות שכר ב-2018, התגלו חריגות שכר גם ב-2017, ובחמישה מתוכם התגלו חריגות שכר רצופות במשך שלוש שנים ומעלה. בכפר הנוער מאיר שפיה מדובר בחריגות שכר בשלוש השנים האחרונות ברציפות, באלתא תעשיות אלקטרוניות מדובר בחריגות בחמש השנים האחרונות, ברשות לחינוך והכשרה ימיים - שלוש שנים ברציפות, בעיריית טייבה - ארבע שנים וברשות שדות התעופה - חמש שנים.
החיסכון מפעילות האכיפה ב-2019: 602 מיליון שקל
הממונה על השכר הגיש את הדו"ח לשר האוצר, ישראל כץ, וציין בפניו כי סך החיסכון כתוצאה מפעילות האכיפה בשנת 2019 הגיע לסכום של 602 מיליון שקל. מיום הקמתה של יחידת האכיפה ב-1997 ירד שיעור הגופים החורגים מ-44% ל-10% בשנה החולפת. ב-61% מהגופים שנחשד כי הם חורגים, מספר העובדים החורגים בגוף היה נמוך מחמישה. מאז הקמתה חסכה היחידה יותר משבעה מיליארד שקל.
הדו"ח מגלה כי חלק ניכר מהחיסכון לאחרונה הוא כתוצאה מטיפול בחריגות בתנאי שכרם והעסקתם של עובדי הסגל המנהלי באוניברסיטת בר אילן, שם החיסכון עומד על סכום גבוה של יותר מחצי מיליארד שקל.
עוד חיסכון שהושג נובע משימוע שנעשה בתעשייה האווירית לישראל בשנת 2018, שבעקבותיו נחתם בין החברה לנציגות העובדים הסכם קיבוצי מיוחד. במסגרת ההסכם התחייבו הצדדים להגיע לפתרון מוסכם לעניין תנאי השכר העתידיים בחברה ולעניין הסדרת חריגות השכר. החיסכון הנובע מההסכם מוערך גם כאן ביותר מחצי מיליארד שקל.
4 צפייה בגלריה
חיסכון של יותר מחצי מיליארד שקל בעקבות הסכם תנאי השכר והסדרת חריגות השכר בתעשייה האווירית
(צילום: אבי מועלם)
הישגים נוספים שנזקפים לזכות האכיפה: 57 מיליון שקל ברשות הארצית לכבאות, 6.2 מיליון שקל בעיריית באר שבע, 4.7 מיליון שקל אצל מנהלי מחלקות חינוך, 2.6 מיליון שקל בעיריית בת ים, 2.2 מיליון שקל בעיריית אילת, 1.4 מיליון שקל במועצה המקומית ריינה, 2.7 מיליון שקל בעיריית אשדוד, 1.8 מיליון שקל בעיריית פתח תקווה, 1.1 מיליון שקל במועצה המקומית בית דגן ומיליון שקל בעיריית מגדל העמק.
כתוצאה מפעילותה המוגברת של יחידת האכיפה הושג חיסכון אקטוארי של כ-772 מיליון שקל בגופים הנתמכים. בשלטון המקומי החיסכון הגיע ל-290 מיליון שקל, בחברות ממשלתיות ל-10 מיליון שקל ובתאגידים ל-43 מיליון שקל.
מנשיאות המעסיקים והעסקים נמסר בתגובה לדו"ח כי "הנתונים מקוממים במיוחד לנוכח הנטל הכבד של מס הארנונה בישראל על האזרחים והעסקים. המגזר העסקי מצפה מכל ראשי הרשויות לאמץ תכניות התייעלות והפחתת שכר ובמקביל, על משרד הפנים לפעול מיידית להפחתת מיוחדת של מס הארנונה לאזרחים ולעסקים בשנה הקרובה.
"לדברי עו"ד אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, המצב עוד יותר חמור בימים אלה כאשר המובטלים נדרשים לממן את חריגות השכר של העובדים במגזר הציבורי, בעוד שהמגזר הציבורי מתנהל כאילו הוא לא חלק ממדינת ישראל, ואפילו לא התחיל לתרום את חלקו נוכח המשבר הכלכלי החמור, שיצר אבטלה חסרת תקדים".
