ליזמות הישראלית, אולי כמו לישראלים עצמם, פנים רבות ומגוונות. השנה, בין סגר אחד לאחר ולצד אחד המשברים הכלכליים החמורים ביותר שחוותה המדינה מאז הקמתה, עקבנו אחרי כמה סיפורים של יזמות ישראלית - חלקה הצליחה יותר וחלקה פחות.
ממדריכת החי"ר שהביאה לשיח'ים בדובאי פיתרון חדשני לכיבוי שרפות, דרך הרב הצעיר שהפך לאיל נדל"ן ועד לאחים מסמטאות עכו שהפכו למיליונרים. הנה כמה סיפורים יוצאי דופן שפרסמנו ב-ynet בחודשים האחרונים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
היזמית שהדריכה חי"ר דואגת לכיבוי שריפות בדובאי
לפני כשנתיים, היזמית ואשת העסקים הישראלית, ליטל לשם (33), נחתה לראשונה באבו דאבי, כמנהלת בפועל ומנהלת הפיתוח העסקי של קבוצת FRG שבבעלות איש העסקים האמריקני, אריק פרינס. השניים הביאו עמם דרך חדשה לכיבוי שרפות שאיימו על גורדי השחקים הרבים בעיר באמצעות רחפנים. בריאיון בדירה ששכרה בתל אביב רגע לפני שהיא שוב עולה על המטוס, לשם סיפרה ל-ynet על החוויה הייחודית של אשת עסקים שמגיעה לפגישה באיחוד האמירויות: "בפגישות הייתי אישה יחידה בין גברים".
לשם נולדה וגדלה ברעות. אחרי שירות צבאי של שבע שנים שהחלה כמדריכת חי"ר, היא הבינה שהיא רוצה משהו אחר. ב-2014 הקימה ביחד עם שני שותפים נוספים סטארט-אפ שפיתח אפליקציה שנועדה לקיים שיחת וידיאו בין אזרחים לשירותי ההצלה והרשויות כדי להציל חיים בזמן אמת. את הגושפנקה הראשונה וההיכרות קיבלו לשם ושותפיה מהמשקיע הראשון והמשמעותי בחברה: ראש הממשלה לשעבר, אהוד ברק, שהשקיע במיזם 1.5 מיליון דולר.
מאז צמחה החברה, וב-2018 שינתה את שמה ל-Carbyne. היא כבר לא אפליקציה, אלא רשת חירום לאומית שמציעה את שירותיה לשירותי הצלה, רשויות מקומיות, וגם לארגונים גדולים ולספקי תשתיות ברחבי העולם. נכון להיום, יש לחברה מעל ל-100 עובדים בכל העולם, והגיוסים שלה עומדים על מעל ל-40 מיליון דולר. לשם, שכאמור עברה מאז לעסוק בעסקים אחרים, היא בעלת מניות בחברה אבל לא ממלאת בה תפקיד שוטף.
מיליונר בגיל 22: "שאלו בתיכון מי רוצה לעשות כסף, הרמתי יד"
את המיזם הראשון שלו הקים דן בלטר בגיל 17, וכשהיה בן 22 כבר הפך למיליונר, לאחר שמכר את הסטארט-אפ שלו מתחום הביו-טק ב-14 מיליון דולר. פרק נוסף בחייו הוא תפקידו כסמנכ"ל Startau, מרכז היזמות של אוניברסיטת תל אביב, אותו עזב לטובת המקום בו הוא נמצא היום, שותף מנהל ומייסד של חברת DUCO, שמקדמת יזמות בארגונים גדולים. לפני כמה שבועות שינתה החברה את שמה ל-spyre.
בריאיון ל-ynet סיפר בלטר על הדרך שעשה מאז ששאלו אותו בכיתה ט' בעפולה "מי רוצה ללמוד איך לבנות סטארט-אפ" - ואף אחד לא ידע מה זה, ועד שעלה על מטוס לעמק הסיליקון כדי לנהל את הסניף האמריקני של החברה שלו, spyre: "בחרתי לשים את הכסף בצד ולהתנהג כאילו מעולם לא קיבלתי אותו".
האחים המיליונרים מעכו: "קוראים לנו 'הערבים האשכנזים'"
האחים מרוואן וחמודי ברגוט גדלו בסמטאות הקשוחות של העיר העתיקה של עכו, אבל סבתא שלהם לימדה אותם שהם יכולים להשיג הכל. שמונה שנים אחרי שפתחו את מסעדת אלמרסא המצליחה הם פתחו את הבר הראשון בעיר והציתו את חיי הלילה המקומיים .
השניים הפכו בשנים האחרונות לסלבס מקומיים. אנשי עסקים שהצעירים מביטים אליהם בהערצה ומקבלים השראה, שמחזיקים חדרי אירוח וצימרים בעיר העתיקה, נכסים בעשרות מיליונים ותוכניות למלונות בוטיק ולמלון יוקרה. הסוד? "לא שוכחים מאיפה באנו".
הרב בן ה-37 שבונה שכונות
בגיל 21 כבר הקים הרב ישראל צישינסקי את קבוצת חמדת הארץ נדל"ן, ב-2004 הקים את עמותת "רפואה ושמחה" שמסייעת לחולים קשים ולמשפחותיהם בשירותי הסעות ואמבולנסים, וכיום הוא יוצא נגד רבנים שקוראים לא לשמור על הנחיות הממשלה במאבק בקורונה.
את המשבר הנוכחי צישינסקי רואה כהזדמנות: "מטהרים את העולם לקראת בוא המשיח". בריאיון ל-ynet הוא מספר על הדרך שעבר ומצביע על השבר השלטוני בישראל וקורא לאיחוד המגזרים: "אנחנו מחכים להגעת מנהיג רוחני, כמו שהיה משה רבנו".
"התעלמתי מחברים או בת זוג רק כדי להשיג עוד ועוד כסף"
אוראל כץ החל את דרכו העסקית בגיל 19 עם דוכן מיצים בשוק הפשפשים ביפו והיום יש לו כמה עסקים: "כל החיים הייתי עצמאי. הייתי ילד רחוב. לא הלכתי לבית ספר והייתי מוכר דברים בצמתים. המצב הכלכלי בבית לא היה משהו. ההורים שלי גרושים ובגיל 12 עברתי לגור אצל אבא במחסן של 15 מטר, עם מקלחת בלי מים חמים, שאתה רועד מקור. כילד הייתי דוחה את המקלחת כמה שאפשר. אבא שלי נאבק עבור הפרנסה".
לפני כשנה פתח בשוק חנות נוספת לפריטים מהמזרח ויד שנייה וכיום הוא מספר כיצד המדרף לכסף הובילו אותו בכל פעם לפתוח עסק שונה ואיך משבר הקורונה השפיע על העסקים. "אני מושקע בעשרות אם לא מאות אלפים, אבל אני אופטימי וקצת משוגע. אני יודע שאם אעשה את הדרך שלי זה יצליח".
"כל החסכונות שלי הלכו על חנות שפתחתי יומיים לפני הסגר"
אחרי 20 שנים כשכירה, החליטה אווה מאייר פלבניק לפתוח חנות עיצוב תכשיטים קטנה בדיזנגוף ולצאת לדרך עצמאית. אלא שהקורונה טרפה את הקלפים. בריאיון ל-ynet מספרים אווה ואדי מאייר פלבניק על משבר הקורונה והפגיעה הכלכלית הקשה.
"מהפיצויים קניתי את כל הציוד שזה יותר מ-80 אלף שקל, והתחלתי לעשות תכשיטים ולמכור דרך האינטרנט ובחנויות וראינו שאנשים אוהבים. אחרי שנתיים הרגשתי שאני יכולה והחלטנו לפתוח חנות קטנה בדיזנגוף, השקענו 200 אלף בשיפוץ ובהכנת סחורה אבל הטיימינג היה נורא. פתחנו יומיים לפני הקורונה.
"כל הכסף הלך, כל החסכונות. כל כך התרגשתי לקראת ומצאתי את עצמי אחרי חודשיים שהיה סגור יושבת לבד. הבעלים באו לקראתנו ולא לקחו כסף שכירות בסגר, אבל גם אחרי שנפתח לא היו הכנסות. כל הזמן גבייה מתקשרים, רכב לא שילמנו וכבר רודפים אחרינו. צ׳קים חוזרים וזה סחרור שאני לא יודעת איך לעצור. אנחנו ב-40 אלף שקל מינוס וזה רק גדל".
"יין זה מניה בטוחה. אפשר לחיות מזה"
הן עברו מלב תל אביב לנופים הפתוחים של הצפון, האחת מתפרנסת ממוזיקה והשנייה בעלת עסק של יינות. "הייתי סומלייה במסעדות ועבדתי גם במסעדה בפרובאנס, במקום הכי יפה בעולם, אבל נורא התגעגעתי והחלטתי לחזור. נכנסתי למסעדת מסה בתל אביב כאחראית על כל תחום היין ולמרות ההצלחה והעובדה שטיים אאוט תל אביב בחר בי כאחת מ-100 המשפיעות בתחום הקולינריה בארץ - הרגשתי שאני לא מאושרת. עזבתי הכל ונסעתי ליוון למורה רוחני וכשחזרתי בניתי את העסק: קורסים וסדנאות ליין, ליווי עסקים, טיולי ייקבים בעולם ומכירה של יין אספנות. אני 20 שנה בתחום וסוג של אושיה מוכרת והיום אני יכולה להגיד שאפשר לחיות טוב מזה".
את הקורונה הן צולחות בזכות יוזמה חדשה שרחוקה מעיסוקיהן ביום-יום, ובינתיים מחכות ללידת הבת הראשונה שלהן: "לשתינו הדברים נעצרו, אבל אני סוג של יזמית אז הכנו בבית אוכל הודי ומכרנו פה ביישוב וזה הכניס קצת כסף. היה לנו חשוב לא לגעת בחסכונות".
פורסם לראשונה: 07:49, 02.10.20
