תזכורת: בעלי העסקים שמאיימים לפתוח ביום ראשון מגיעים לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
"נפתח את העסקים ביום ראשון, ועוד איך נפתח", אומרת ליאת דקל (45) מראשון-לציון, קוסמטיקאית ובעלת מכון יופי. "הגיעו מים עד נפש. אני חייבת לחזור לפרנס את עצמי ואת הילדה שלי. ושיעז מישהו בממשלה או בקבינט הקורונה לבוא ולהגיד לי או לקולגות שלי בענף שאנחנו חארטה". דקל היא אחת מבעלי עסקים רבים שלא מתכוונים לשבת ולחכות להחלטה לאשר את פתיחתם, במסגרת המאבק "לא יהיה בסגר".
בין 60 אלף החברים בקבוצת המחאה בפייסבוק נמצאים כאלה שמעודדים את העסקים הקטנים לפתוח, וגם בעלי עסקים שמאשרים כי יפתחו כבר ביום ראשון. "עד עכשיו ישבתי בבית מתוסכלת ומדוכאת מאי-הוודאות. כל יום הטלפון מצלצל ולקוחות מתחננות שאפתח", מספרת דקל. "חששתי לעבוד מתחת לרדאר, אבל שמעתי מהלקוחות עצמן שהן ממשיכות לעשות לק ג'ל כי יש כאלה שעובדות בסגר, ושבסופר ליד הבית יש תורים של לקוחות מכאן ועד להודעה חדשה, ושהגברת שרה קיבלה תספורת וצבע עד הבית. אז למה אני לא יכולה לפתוח את הקליניקה שלי?".
דקל מדגישה כי אחרי הסגר הראשון התאימה את הקליניקה שלה לדרישות התו הסגול. "אני עובדת עם מסכה, אין אצלי תור של 20 איש בפתח, אני מקבלת לקוחה אחת בכל פעם. בשיא התסכול נתקלתי בקבוצת 'לא יהיה בסגר' בפייסבוק, שקוראת לעסקים קטנים לפתוח ביום ראשון בעשר בבוקר. באותו רגע אמרתי זהו זה. אני פותחת וחוזרת להתפרנס. אף אחד לא יעצור אותי. אני לא קיבלתי גרוש מהמדינה לסיוע, והכסף פשוט נגמר. מה הם רוצים שם בממשלה, שנצא לקבץ נדבות? הגיע הזמן שכולנו, בעלי העסקים הקטנים, נצטרף למרד. זאת ההזדמנות האחרונה שלי להראות לילדה שלי שאמא שלה נלחמת על הפרנסה. לא רוצה להיות יותר מתוסכלת, מפוחדת, מבולבלת ובלי כסף בארנק. די!".
מי שעומדים מאחורי הקבוצה הם תמיר ברלקו מתל-אביב, יזם בתחום ההסעדה, וגיל גורן, מומחה למיתוג ואמן עיצוב. "שנינו ציונים, אוהבי העם והארץ, ויודעים שאין לנו ארץ אחרת", הם מעידים על עצמם. "אנחנו קוראים לפתוח את כל העסקים הקטנים ביום ראשון הקרוב", אומר ברלקו, "ולאפשר יצירת הכנסה, ולו קטנה, לבעלי העסקים הקטנים כדי שלא יתמוטטו. עשרות אלפי עסקים קטנים עלולים לקרוס עד סוף השנה ואסור לתת לזה לקרות".
ברלקו וגורן מבטיחים סיוע משפטי באמצעות עו"ד דרור ברוטפלד במקרים של עסקים קטנים שייקנסו או יקבלו צו סגירה, שכן מי שיפתח את העסק ביום ראשון יסתכן בקנס של 5,000 שקל.
ובינתיים בעלי העסקים הקטנים ברחבי הארץ נאלצים לצפות במפעל חייהם מתמוטט. "עשינו הכל לפי התו, אפילו יותר ממה שנדרש", אומרת בתסכול השפית אביבית פריאל אביחי, שמחזיקה עם שותפתה אופיר לאמור לאמי את מסעדת "אוזריה" בתל-אביב, שסגורה כבר שבועות. "חיטאנו, מדדנו חום, הרחקנו שולחנות. והנה אנחנו מוצאות את עצמנו בסגר שני. עד מתי ימשיכו לחבוט בנו בכל סבב?"
"אני חולמת לחזור למכור בעסק הקטן שלי, להלביש את הלקוחה", אומרת גבירה ולקוביץ, בעלת הסטודיו "גבירה עיצובים" בהוד-השרון. "לא אפר הנחיות, אבל יש המון אנשים שמצפצפים ופותחים וזה מתסכל. אנחנו בסגר כי צריך להוריד את רמת התחלואה. אבל איך יכול להיות שאחד שומר כמוני והשני עושה מה שבא לו ופותח?"
אחד הענפים שנפגעו הכי קשה הוא ענף האירועים. "היה לנו חורף קשה", אומרת הילה שלום, מעצבת שמלות כלה ירושלמית, שנשואה לשי, צלם אירועים. "המענקים, לא נעים להגיד, פשוט עלובים. הילדים שלי לא יחזרו לגנים כי אין לנו אפשרות כלכלית".
במועדון הגלישה "במבו סרף" בפולג לא מבינים איך סגירת העסקים בחופים אמורה לעצור את התחלואה. "זה אבסורד", אומר מיטב אביטל, שמחזיק במקום עם מונדה קנצפולסקי. "מצד אחד מותר לגלוש, אבל אסור לבוא עם אוטו ולנו אסור להשכיר גלשנים. אנחנו מקפידים לפעול רק על פי מה שמשרד הבריאות מאשר, התאמנו את כל החנות ואת סביבת המועדון לפי הדרישות, ובכל זאת סגרו אותנו".
והייאוש הגדול ביותר תוקף את אלו שהשקיעו סכומים גדולים בעסק רגע לפני שהמגפה טרפה את הקלפים. "בניתי את המקום הזה בעשר אצבעות, השקעתי למעלה מ-12 מיליון שקל במתחם האופנה הכי גדול מסוגו בישראל", אומר זאיד זאיד, מנכ"ל ובעלי קומפלקס T&E בשפרעם. "נתקעתי עם 10,000 פריטי אופנה. בקצב הזה, נראה שגם החורף הולך לכפרות".
