המשק יוצא בהדרגה מהסגר: אדריאן פילוט כתב כלכליסט על הצעדים שנדרשים למשק
(שחר גולדשטיין, משי בן עמי)
הזכאות לדמי אבטלה תוארך בתקנות לשעת חרום עד סוף חודש מאי. כך סוכם בין הביטוח הלאומי למשרד האוצר. להחלטה הזו חשיבות רבה לגבי שורה ארוכה של מגזרים: מובטלים ותיקים מלפני המשבר - שהזכאות שלהם לדמי אבטלה הסתיימה במרץ-מאי; צעירים עד גיל 25 שזכאים רק ל-50 ימי אבטלה, ומובטלים שצברו תקופת אכשרה של פחות משנה ולכן מקבלים רק חצי מתקופת הזכאות (כלומר, בין חודש לשלושה חודשים).
מדובר בפעם השנייה בה מבוצעת הארכה כזו - בפעם הראשונה הוארך תוקפן של התקנות ממרץ עד סוף אפריל. מדיניות ההארכות החוזרות משקפת מצד אחד הבנה של הממשלה שלמובטלים אין יכולת למצוא עבודה והם זקוקים לסיוע. מצד שני היא משקפת מדיניות של האוצר לשמור כל הזמן על מצב שבו אפשר לעצור את ההקלות בתשלום דמי האבטלה.
העלות הצפויה של דמי האבטלה לחודש אפריל שישולמו ב-17 במאי היא כ-4 מיליארד שקל, בהערכה של 800 אלף מובטלים שזכאים לתשלום ממוצע של כ-5,000 שקל. עם זאת, סביר שבתשלומי מאי שישולמו ביוני, העלות תרד מאוד בשל החזרה של עובדים רבים מחל"ת לעבודה.
לשני נושאים נוספים עליהם מדובר כעת ישנה חשיבות רבה. הראשון - יתאפשר מתן מקדמות על דמי האבטלה גם בחודש אפריל, כמו שהיה בדמי האבטלה של מרץ; זאת, למי שזכאותם אושרה אבל חישוב דמי האבטלה שלהם טרם הסתיים. הסיבה לתשלום המקדמות היא הקושי של הביטוח הלאומי לחשב דמי אבטלה למספר גדול כל כך של מובטלים והרצון לשלם לכמה שיותר אנשים.
הנושא השני - בתחילת המשבר נקבע שיקבלו דמי אבטלה גם מי שצברו תקופת אכשרה של חצי שנה ולא שנה שלמה. זאת, למשך חצי התקופה של חצי מזכאות רגילה לדמי אבטלה. אלא שההקלה הזאת התייחסה רק למובטלים שנרשמו במרץ: מי שנרשמים באפריל ומאי, כרגע אינם זכאים. כעת, נבדקת האפשרות להאריך את התקנה גם למובטלים שנרשמו באפריל ובמאי.
