ענפי המשק שנפגעו בצורה הכי קשה ממשבר הקורונה הם אמנות ובידור ושירותי אירוח ומזון. כך עולה מדו"ח של מנהל המחקר של המוסד לביטוח לאומי, שבדק את ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה על כלל הענפים במשק. על פי הדו"ח, הענפים שנפגעו הכי פחות הם מנהל ציבורי, רשויות מקומיות ואספקת חשמל וגז.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
כ-47% מעובדי ענף האמנות, בידור ופנאי דרשו דמי אבטלה. שכרם הממוצע של מבקשי דמי האבטלה בענף היה 5,461 שקל, וכ-53% מהם הן נשים. כ-46% מעובדי שירותי האירוח והמזון הגישו בקשות לדמי אבטלה. שכרם הממוצע עמד על 6,152 שקל וכ-58% מהם גברים.
בולטת העובדה ש-35%, כלומר אחד מכל שלושה מעובדי ענף התחבורה, אחסנה, דואר ושליחויות תבעו דמי אבטלה. זאת למרות הנחיצות הגדולה שהיתה לחלק מהעובדים בענפים אלה בתקופת הסגר.
בתחום החינוך, 27% מהעובדים הגישו תביעות לדמי אבטלה, מהם שני שלישים נשים. מדובר בעיקר במורי קבלן המועסקים באמצעות עמותות, במורים בחינוך הפרטי החרדי, במדריכים ועוד.
הענף שנפגע הכי פחות, הן מבחינת גודלו ומבחינת אחוזי תובעי האבטלה היה המנהל הציבורי, כולל הרשויות המקומיות ומשרות ביטחון. בענף זה מספר העובדים הוא כ-393 אלף, מהם רק 8.5% תבעו דמי אבטלה. גם שירותי הפיננסים והביטוח נפגעו מעט באופן יחסי, כשכ-16% מהעובדים בענף תבעו דמי אבטלה ושכרם הממוצע עמד על 16,079 שקל.
הערים שבהן הגישו הכי הרבה בקשות לדמי אבטלה הן אילת (48%), נצרת (33%), בני ברק (30%), בת ים וירושלים (29% בשתיהן). מודיעין-מכבים-רעות והוד השרון הן הערים שבהן הגישו הכי פחות בקשות (21%) ואחריהן רעננה, נס ציונה, כפר סבא וכרמיאל (22%).
מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר, אמר כי "הביטוח הלאומי מוביל שינויי חקיקה המיועדים לצמצם עיוותים ולבטל אפליות שפוגעות, שלא בצדק, בביטחון הסוציאלי של רבים מאזרחי המדינה, ובפרט בנשים ואלו המתגוררים בפריפריה החברתית. בימים הקרובים, לאחר כינון הממשלה, נניח על שולחן שר הרווחה את הצעתנו לתיקוני החקיקה שבסמכותו לקדם בממשלה ובכנסת".