על אף שההיי-טק הישראלי נותר יציב יחסית בתקופת הקורונה, נבלמה המגמה החיובית של שילוב אוכלוסיות בתת-ייצוג בתחום. בשנים האחרונות הייצוג של נשים, ערבים וחרדים בתעשייה עלה באופן הדרגתי ועקבי, אבל בשנה האחרונה גם השיפור היחסי הזה נעצר. כך על פי דו"ח הון אנושי בתעשיית ההיי-טק לשנת 2020 שפרסמה היום (חמישי) רשות החדשנות ו"סטארט-אפ ניישן סנטרל".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
מעבר לשאיפה לאפשר מתן הזדמנויות שוות בשוק העבודה לכלל המגזרים, שילוב ראוי של האוכלוסיות השונות בהיי-טק משמעותי הן כדי לשמור על החוסן של אחת התעשיות החשובות ביותר לישראל והן כדי לענות על המחסור הכרוני בעובדים טכנולוגיים מיומנים בארץ. מהדו"ח עולה כי בדצמבר 2020 נרשמו כ-13 אלף משרות פתוחות - ירידה של 30% מ-2019 - אך עדיין נתון גבוה מאוד המעיד על המחסור החמור בעובדים טכנולוגיים מיומנים. בתוך כך, 60% מהחברות דיווחו כי חוו קושי בגיוס עובדים לתחום הפיתוח. למרות הקורונה, מספר העובדים בהיי-טק עלה מעט לאורך השנה, לממוצע שנתי של כ-334 אלף עובדים.
שיעור הנשים הכולל בהיי-טק בשנת 2020 נותר דומה לנתון של שנת 2019, ועמד על 28% - פחות משליש ממספר הגברים. בנוסף, בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בשיעור היזמות בקרב נשים, כאשר שיעורן של הנשים מתוך כלל מייסדי חברות הטכנולוגיה כמעט הכפיל את עצמו בעשור האחרון, מכ-7% בעשור הקודם לכ-14% ב-2019 - אך מגמה זו התהפכה ב-2020 עם ירידת ייצוג הנשים ל-10.9% מתוך כלל היזמים של חברות טכנולוגיה חדשות.
שיעור העובדים הערבים בהיי-טק, שהיה בעלייה מתונה בשנים האחרונות, ירד קצת ב-2020, וזאת בשעה ששילובם בתעשייה עדיין נמוך מאוד - שיעור השכירים הערבים מתוך העובדים בהיי-טק קטן מ-3%, בעוד ששיעורים באוכלוסייה עומד על 21%. עם זאת, מחברי הדו"ח מציינים כי ככל הנראה הפוטנציאל הגלום באוכלוסייה זו גבוה מאוד, שכן מספר הסטודנטים הערבים גדל ביותר מפי שניים בין 2012 ל-2020, ומספר הסטודנטיות הערביות אף שולש באותן השנים. ייצוג הסטודנטים הערבים במקצועות ההיי-טק עלה באופן מרשים בשנים האחרונות, וחלקם מקרב כלל הסטודנטים בתואר ראשון כמעט הכפיל את עצמו בין 2010-2020, מ-7.2% ל-12.8%.
עם זאת, בדו"ח מצויינים את הפערים בהשתלבות בהיי-טק בקרב בוגרים יהודים וערבים: שיעור ההשתלבות בתעשיית ההיי-טק של בוגרי מקצועות ההיי-טק דומה בין האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה היהודית בקרב בוגרי אוניברסיטאות (7.8% ו-7.9% בהתאמה), אך ישנו פער גדול בין האוכלוסיות בקרב בוגרי המכללות: 47% ערבים מול 64% יהודים במכללות מתוקצבות ו-54% מול 72% במכללות לא מתוקצבות.
שיעור העובדים החרדים מתוך כלל עובדי ההיי-טק נותר יציב ב-2020, לאחר מספר שנים של עלייה רציפה אך מתונה. שיעור הנשים מתוך השכירים החרדיים עלה בשנים האחרונות, מ-71% ב-2018 ל-73.5% ב-2020. גם באוכלוסייה החרדים פוטנציאל משמעותי להגדלת מספר העובדים בתעשייה, כאשר מספר הסטודנטים והסטודנטיות החרדים לתואר ראשון במקצועות ההיי-טק עלה בערביות בשנים האחרונות, וכך גם שיעורם מכלל הסטודנטים.
לפי הדו"ח, המעבר לעבודה מרחוק דווקא נתן הזדמנות משמעותית להשתלבות מוגברת של אוכלוסיות בתת-ייצוג בתעשיית ההיי-טק, אך הדבר לא קרה. יש לקוות שהוא יקרה בהמשך בזכות גמישות העבודה שהתפתחה בקורונה.
עוד עולה מהדו"ח כי ההשפעה של המשבר לא הייתה אחידה בכל תחומי ההיי-טק הישראלי. הנפגעות המרכזיות היו החברות קטנות - מעל לשליש מהחברות הקטנות (1-10 עובדים) דיווחו כי נפגעו מאוד מהמשבר. החברות הרב-לאומיות צלחו את המשבר בצורה קלה יותר: רק כשליש מהן דיווחו על פגיעה כלשהי כתוצאה ממשבר הקורונה, לעומת כשני-שליש בקרב חברות בבעלות ישראלית (נתון זה מתואם במידה רבה עם היותן של חברות אלה גדולות יותר).
בנוסף, הדו"ח מצביע על כך שישנן אינדיקציות כי משבר הקורונה השפיע על הנכונות של החברות להעסיק ג'וניורים, שהם עובדים עם עד שנתיים ניסיון. לצד ירידה של 24% במספר העובדים הג'וניורים בחברות שדיווחו על פגיעה במידה רבה, נרשמה עלייה של 37% במספר הג'וניורים בחברות שדיווחו כי המשבר השפיע עליהן באופן חיובי.
