פרטי ההסכם בין בנק הפועלים לרשויות המס בארצות הברית אך התפרסמו בסוף השבוע האחרון, במסגרתו ספג הבנק קנס של 3 מיליארד שקל וכבר מוגשת כנגד הבנק בקשה לתביעה ייצוגית. את הבקשה הגישו בעלי מניות שרכשו אותן מנובמבר 2017 והבנק החזיק בהם עד מועד הגשת הבקשה.
הבקשה לאשר את התובענה כייצוגית היא בגין הנזקים שנגרמו לכאורה לבעלי המניות הללו כתוצאה מאי גילויו של מידע מהותי לציבור המשקיעים. הבקשה היא כנגד הבנק עצמו, דירקטורים שכיהנו בבנק מנובמבר 2017, אריק פינטו שכיהן כמנכ"ל הבנק עד לאחרונה וחברת אריסון אחזקות של שרי אריסון שהייתה בעלת השליטה בבנק.
התובעים בבקשה עם עורכי הדין עמית מנור ויוקי שמש שמבהירים כי לתדהמתם גילו בסוף השבוע כי "במסגרת ההסכמים עליהם חתם הבנק עם הרשויות בארצות הברית, התגלה לציבור המשקיעים כי לא רק שהבנק סייע ללקוחותיו לרמות את רשויות המס האמריקניות בשנים 2002-2014 ואף רימה אותן בעצמו, אלא שהבנק גם נקט בשורה של מעשים אקטיביים, שמטרתם להכשיל את החקירה של משרד המשפטים האמריקני".
לפי הבקשה הבנק הודה כי "כיחד נתונים מפני הרשויות האמריקניות; לא מינה רואה חשבון מפקח כנדרש; התיימר לנהל "חקירה פנימית" בעצמו, שלא היתה מקצועית ושלא עמדה בשום סטנדרט של חקירה ראויה; העביר נתונים לא אמינים לרשויות בארצות הברית, בין היתר באשר לפרטים הבסיסיים ביותר שביסוד החקירה. ועוד".
לטענת המבקשים "נסיון הבנק להכשיל את את החקירה של רשויות המס חמור מעין כמוהו. מעשי הבנק הם שגרמו לכך שהחקירה, שהחלה בשנת 2011, התפרשה על-פני כתשע שנים; הם שגרמו לכך ששיעור הקנס שהוטל על הבנק (3 מיליארד שקל -ר"ב), היה גבוה בסדרי גודל משמעותיים מזה שהיה מוטל על הבנק לו היה משתף פעולה עם הרשויות האמריקניות בתחילת הדרך; הם שגרמו לכך שההוצאות ששולמו ליועצים חיצוניים של הבנק (עורכי דין, רואי חשבון וכיו"ב) היו גבוהות משמעותית מההוצאות שהיו משולמות אילו הבנק היה משתף פעולה עם הרשויות האמריקניות בתחילת הדרך".
המבקשים מזכירים כי "בתחילת הדרך טען הבנק כי פרשת בנק לאומי (שנקט בפרקטיקות פסולות דומות לאלה שנקט בנק הפועלים במסגרת הפרשה דנן) הינה חמורה בהרבה מזו של בנק הפועלים. והנה בנק לאומי שחתר לסיים את הפרשה במהירות (יחסית) ושיתף פעולה עם הרשויות בארצות הברית לאורך כל הדרך, סיים את הפרשה בה הוא היה מעורב בקנס של 393 מיליון דולר ובנוסף לכך בהוצאות שונות ליועצים בסך של כ-800 מיליון שקל; והנה, בנק הפועלים שגרר רגליים ופעל בתחילת הדרך באופן אקטיבי לסכל את החקירה של רשויות המס האמריקניות, שילם בסופו של יום קנס בשיעור של 875 מיליון דולר וליועצים השונים סך של כ-1.5 מיליארד שקל נוספים".
"אי גילוי מידע מהותי למשקיעים"
הטענה המרכזית של המבקשים שבגינה מתבקש האישור לתובענה היא ש"הבנק לא דיווח לציבור המשקיעים לבעלי המניות שלו, על כך שהוא דוחה את הקץ ופועל באופן אקטיבי לחבל בחקירת הרשויות בארצות הברית, על אף שהיה מחויב לעשות כן על-פי הדין; שכן מדובר היה במידע מהותי למשקיעים. כתוצאה מאי גילוי המידע הנ"ל, רכשו עשרות אלפי משקיעים את מניות בנק הפועלים במחיר מנופח, וזאת מבלי שיהיה בידיהם מידע מהותי מלא אודות התנהלות הבנק במהלך החקירה. ודוק, אילו גולה המידע המהותי לחברי הקבוצה המיוצגת במועד, היו חברי הקבוצה רוכשים את מניות הבנק במחיר נמוך יותר".
המבקשים מתייחסים לדיווח שלטענתם היה דיווח חסר שפרסם הבנק בנובמבר 2017 ובו נכתב "בהמשך לשיחות ופגישות שהתקיימו במהלך החודשים ספטמבר-נובמבר עם משרד המשפטי האמריקני ("ה-DOJ") ועל בסיס נתונים שנאספו ועובדו במהלך תקופה זו על-ידי קבוצת הבנק, הגם שטרם הושגה הסכמה כלשהי עם ה-DOJ וטרם נדונו כל הרכיבים האפשריים, כמו קנס שבשלב זה לא ניתן להעריכו, שבגינם עלולה קבוצת הבנק להידרש לשלם ועל בסיס אומדן של קבוצת הבנק, צפוי הבנק להגדיל בדו"חות הכספיים לרבעון השלישי לשנת 2017 ("דו"חות הרבעון השלישי") את סכום ההפרשה בקשר עם החשיפה הנובעת מחקירת הרשויות האמריקניות בכ-80 מיליון דולר (המתווספים לסך כולל של כ-188.5 מיליון דולר אשר הופרש בעבר), כך שסכום ההפרשה הכולל בעניין זה צפוי לעמוד על סך השווה לכ-268.5 מיליון דולר (סך של כ-960 מיליון שקל).
"הסכום כולל את ההפרשה בגין חקירת משרד המשפטים האמריקני ה-DOJ ובהתאם להוראת הפיקוח על הבנקים שניתנה בעבר (ראה את האמור בעניין זה בבאור 10.ג. לדו"חות הרבעון השני), גם הפרשה בגין חשיפה לסכומים כלפי רשויות אחרות בארה"ב בשיעור של 30% מסכום ההפרשה בגין ה-DOJ".
הם מציינים כי בעקבות הדיווח המיידי הנ"ל מיום 23.11.2017, עלה שער המניה של הבנק ב-3.95%. אלא שלטענת המבקשים "הדו"ח מיידי זה גילה טפח והסתיר טפחיים. הדו"ח המיידי הנ"ל מצייר תמונה ורודה של התקדמות במגעים ושיתוף פעולה עם הרשויות בארצות הברית (בין היתר בכך שהבנק מקיים עם הרשויות בארצות הברית רצף של שיחות ופגישות); דא עקא, בדו"ח מיידי זה נמנע הבנק מלגלות לציבור המשקיעים את התמונה לאמיתה - והסתיר מהם כי הלכה ולמעשה - הוא מחבל בחקירה, וכי הוא נקט ונוקט בשורה של מעשים אקטיביים, שמטרתם להכשיל את החקירה של משרד המשפטים האמריקאי; רק כאשר פורסם תוכן ההסכמים (הסדרים) עליהם חתם הבנק עם הרשויות בארצות הברית, התברר כי עד לשנת 2017 שם הבנק מקלות בגלגלי החקירה, חיבל בה ולא איפשר לרשויות האמריקניות לקדם אותה".
לפי המבקשים, ההסכם עם האמריקנים שהתפרסם ביום חמישי גילה להם כי הבנק רק התיימר לנהל חקירה פנימית שלא הייתה מקצועית או מספקת וכי הבנק נכשל שוב ושוב לגלות לרשויות בארה"ב עובדות רלוונטיות וכי במספר מועדים הבנק אף מסר לרשויות החקירה בארה"ב מידע ונתונים מטעים ובלתי מדוייקים.
כך למשל, מציינים המבקשים "התברר כי בחודש יולי 2016 חשפו הרשויות בארצות הברית, ראיות להתנהלות פלילית של מנהל בכיר וחבר דירקטוריון הבנק, באמצעות חקירה משל עצמן, וללא כל סיוע מהבנק. קרי, הבנק גרר רגליו במקרה הטוב, ושם במודע ובמתכוון מקלות בגלגלי החקירה במקרה הרע, בכל הקשור בחקירת אותו מנהל בכיר.
הבנק העביר נתונים לא אמינים
בנוסף, הבנק העביר נתונים לא אמינים לרשויות בארצות הברית, בין היתר באשר לפרטים הבסיסיים ביותר שביסוד החקירה - זיהוי מספרי חשבונות הבנק מושא החקירה (ובכך הקשה על גילויים ובחינתם של החשבונות הללו). כמו-כן, התגלה כי, באופן תמוה ביותר, הבנק כשל להעסיק משרד רואי חשבון חיצוני לצורך סיוע בהעברת הנתונים לרשויות, וזאת במהלך התקופה המהותית של החקירה, ועד לחודש מאי 2017".
המבקשים מבהירים כי "כתוצאה מטקטיקת גרירת הרגליים המכוונת שנקט בה הבנק, עת נדרש לשתף פעולה עם הרשויות, טורפדו מאמצי ושאיפות הרשויות בארצות הברית לסיים את החקירה תוך זמן קצר ככל הניתן". המבקשים גם חושפים כי "הבנק כשל לנקוט בצעדים נאותים לשמירת תכתובת דואר אלקטרוני - וחרף העובדה שהתנהלה כבר חקירה בענייניו, הוא לא שמר את כל רשומות הדואר האלקטרוני הזמינות, ותיבות דוא"ל רלוונטיות מסוימות אף נמחקו, ומעשים אלו נמשכו עד לאמצע שנת 2016. בנוסף, התברר כי קלטות גיבוי רלוונטיות מסוימות נמחקו על-ידי הבנק, ומעשים אלה נמשכו עד לא פחות מאמצע שנת 2018 (יובהר כי במסגרת ההסדר צוין כי כפי הנראה פעולות אלה לא היו מכוונות, וכי לאחר שנחשפו - הבנק נקט בצעדים סבירים על מנת לשחזר את הנתונים, ככל שניתן היה)".
המבקשים אף קושרים בין הבונוסים הגבוהים שמשכו מנהלי הבנק לרצון למסמס את החקירה. "העניין והצורך בהפרשת סכומים נמוכים ככל הניתן, נבע, כפי הנראה, בין היתר, מתוך השאיפה שלא לפגוע בבונוסים ששולמו כל אותה התקופה למנכ"ל הבנק - מר ציון קינן (אשר סיים את תפקידו בתאריך 31.7.2016). בתקופת כהונתו של מר קינן כמנהלו הכללי של הבנק, הסתפק הבנק בהפרשת סכומים צנועים (יחסית) לצורך הוצאות עתידיות. ובכל אותה עת - לא נפגעו הבונוסים אשר שולמו לו כמנכ"ל הבנק. והנה, מאז פרישתו של מר קינן מתפקידו - הגדיל הבנק את ההפרשות בצורה משמעותית ביותר; כך, לאחר פרישתו של מר קינן, הפריש הבנק סכום של כמיליארד שקל עבור הוצאות עתידיות בקשר עם חקירת הרשויות בארצות הברית.
"אין מנוס מלהבחין בקיום קשר הישיר הקיים בין העובדה כי הבונוסים למר קינן לא נפגעו לבין העובדה כי לא הופרשו, קודם לכן, סכומים גבוהים עבור ההוצאות העתידיות בקשר עם החקירה. אי הפרשת הסכומים הגבוהים, כבר בתקופה שקדמה לכך, מעידה כביכול על ביצועיו הטובים של הבנק, וביצועים טובים משמעם - בונוסים גבוהים עבור בכירי הבנק. קיים קשר ישיר בין אי הפרשת הסכומים הגבוהים לבין משיכת הזמן ואי שיתוף הפעולה עם הרשויות בארצות הברית".
