סערת התקציב: צפו בדיון באולפן ynet
(צילום: חגי דקל)
משרד האוצר הפיץ אתמול (ו') בלילה תזכירי החוק שיאפשרו להגדיל את הוצאות מערכת החינוך ב-4.2 מיליארד שקל כדי לאפשר את פתיחת שנת הלימודים. ההוצאות, כפי העולה מהחוק, עומדות על 1.75 מיליארד שקל עוד ב-2020 - והיתר ב-2021.
בשבוע שעבר סיכמו שרי האוצר והחינוך ישראל כץ ויואב גלנט על התוספת שתאפשר את פתיחת שנת הלימודים. תזכירי החוק משנים למעשה את חוק היסוד משק המדינה המגביל את הוצאות הממשלה וכן את חוק הנומרטור שקובע כי לכל הוצאה יימצא מקור תקציבי, שכן אותה הוצאה למעשה מתווספת ל"קופסה התקציבית", המוערכת כבר בכ-120 מיליארד שקל, אשר אושרה לאורך התוכניות השונות.
למרות שחלק משמעותי מהתקציב שהוקצה במסגרת אותן תוכניות לא נוצל עדיין - מאחר שבמשרד האוצר הקצו אותו לאותן מטרות (כמו דמי אבטלה או מענקים) - לא ניתן לנצלו לטובת מערכת החינוך.
לפי המתווה החדש, תלמידי גני הילדים וכיתות א'-ב', שסכנת ההדבקה אצלם פחותה, ילמדו כרגיל. זאת לעומת תלמידי כיתות ג'-ד' שילמדו כל השבוע בקפסולות של עד 18 תלמידים. תלמידי כיתות ה'-י"ב ישלבו למידה מרחוק עם לפחות יומיים למידה במוסדות החינוך.
בתזכירי החוק מדגישים במשרד האוצר כי "יובהר כי לפי התחזית המקרו כלכלית של משרד האוצר ובנק ישראל התוצר המקומי הגולמי (התמ"ג) צפוי להתכווץ בכ-5.9% בשנת 2020 ושיעור האבטלה צפוי לעלות לכ-13.9%. העלייה בהוצאות על דמי אבטלה בשל התוכנית הכלכלית שנקבעה בהוראת השעה, לצד הירידה החדה בהכנסות המדינה ממסים, צפויים להביא לגירעון תקציבי שנאמד ביותר מ-11% אחוזי תוצר. עקב הצמיחה השלילית והזינוק בגירעון, החוב הציבורי צפוי לעלות בצורה משמעותית".
עוד מצוין כי "על רקע הגירעון המבני הגבוה ערב המשבר, המשך עליית החוב בשנת 2021 והצורך להיערך לגל תחלואה שני, קיים צורך בשימור מרחב פיסקלי כדי שהממשלה תוכל לספק מענה בריאותי, רשת ביטחון סוציאלית ותמיכה בעסקים שזקוקים לכך במקרה של השבתת פעילות נוספת. כמו כן, הגידול המשמעותי בהיקף החוב הממשלתי, מביא לגידול משמעותי בהיקף החזרי הריבית הצפויים בשנים 2021 ואילך".
