נתקלתם במוצר לא תקין? כעת יש למי לדווח. מכון התקנים, המועצה לצרכנות, רשות ההסתדרות לצרכנות, ההסתדרות הרפואית, והארגונים בטרם ואדם טבע ודין, הקימו יחד את "הקבינט לבריאות הציבור", במטרה לשתף ביניהם פעולה באיתור מוצרים מסכני חיים ובפעולה מולם וכן במטרה לפעול נגד הרפורמה בתקינה שיוזמים משרד הכלכלה והאוצר.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הקבינט הקים במקביל את המוקד הטלפוני מצ"ח (מצילים חיים), שיאפשר לצרכנים לקבל מידע מיידי על מוצרים שלא עומדים בתקנים, לדווח על פציעות ופגיעות, וכן על יבואנים וחנויות שמפרים את החוק ומוכרים מוצרים מסוכנים. כן ניתן לדווח זאת בעמוד הפייסבוק של הקבינט.
הרפורמה בתקנים היא יוזמה של משרד האוצר, שמבקש לבטל את החלוקה לקבוצות שהייתה נהוגה עד כה בנוגע למוצרים (בהתאם לרמת מסוכנותם) ולאפשר כניסת מוצרים לארץ ללא בדיקה, כאשר מתן האישור יתבסס על מתן הצהרה בלבד לכל מוצר. "למעשה, זה ביטול מוחלט של נושא התקינה כמגדל שמירה שמונע כניסת מיליונים רבים של מוצרים מסוכנים לישראל מדי שנה", טוענים בקבינט.
במקביל, יוזמה אחרת של משרד הכלכלה, קוראת להוציא 100 מוצרים מהקטגוריה שדורשת בדיקת התאמה לתקן ולהעבירם למסלול של הצהרת יבואן בלבד.
רפורמת הייבוא באופק: הבדיקות יבוטלו
למעשה, המטרה העיקרית של שיתוף הפעולה היא למנוע את רפורמת היבוא בחוק ההסדרים (שאין עדיין אופק לאישורו), לפיה מוצרים כמו סוללות, נורות חשמל, אריחי קרמיקה, חומרי ניקוי, מפסקים ומכשירי חשמל לבית ייכנסו לארץ ללא בדיקות, במטרה לעודד כמה שיותר יבוא כדי להוריד את יוקר המחיה בישראל, למרות שלעיתים קרובות יבוא לא מוריד מחירים.
יבואנים יוכלו לייבא ארצה מוצרים ללא בדיקות בארץ, עם הצהרה בלבד שהמוצר עומד בתקינה בינלאומית. לפי הקבינט, הרפורמה הזאת בעצם מבטלת את הרפורמה במכון התקנים, שהביאה לפתיחת מעבדות בדיקה מתחרות למכון. "ברגע שהחוק ייכנס לתוקף - מעבדות רבות ייסגרו", טוען ד"ר גלעד גולוב, העומד בראש מכון התקנים.
לדבריו, "זה סיפור הזוי. הכריזו על רפורמה ב-2017, משרד הכלכלה עודד מעבדות אחרות להיכנס לתחרות מולנו - וכעת לוקחים מהן את זכות הקיום. אז אנחנו מנסים למנוע את יוזמת משרד האוצר, שתביא לכניסת מיליוני מוצרים מסוכנים שיגיעו אלינו הביתה. יוזמה שמטרתה להעביר מספר גדול מאוד של תקנים ממצב שבו בודקים את המוצרים בארץ, למצב שבו סומכים על היבואנים".
ד"ר גולוב מוסיף, כי "ב-2019 גילינו שלמעלה מ-20 מיליון מוצרים שהגיעו לישראל שהצהירו לגביהם שהם עומדים בתקן והם חייבים לעמוד בתקן לא עמדו בתקן. חמישה מיליון - השמדנו. עוד מיליון החזירו לארצות היעד ו-16 מיליון אפשר היה לתקן כך שיעמדו בתקן. וזה כשהיבואנים יודעים שאנחנו בודקים את המוצרים. עכשיו הם יידעו שאנחנו אפילו לא בודקים. הם פשוט צריכים להגיד שזה עומד בתקן".
חוק ההסדרים לא אושר עדיין.
"אין צפי לכניסת חוק ההסדרים לתוקף, אבל אנחנו רוצים להגיע אליו מוכנים".
אתם כבר עובדים בשיתוף פעולה עם כל הגופים האלה.
"ודאי. למשל עם 'בטרם' אנחנו עובדים על תקן ייחודי לישראל למניעת שכחת ילדים ברכב. זה לא חדש. פשוט הגענו למסקנה שאנחנו צריכים להיות מתואמים. אין פה הוצאה כספית מעבר להוצאות של הגופים ואין פה משרות חדשות. המוקד עולה 200 שקל ביום.
"לא כל הרפורמה פסולה. יתכן גם שחלק מהמוצרים לא צריך לבדוק בכניסה לישראל, אבל יש גם להיפך: יש מוצרים כמו מסכות להן יש תקן ישראלי מאוד טוב, שהיה רלוונטי לעובדים שעבדו עם אבק והפך לרלוונטי לכולנו. אז יש תקן ישראלי, אבל אף אחד לא בודק אותו וחלק גדול מהמסכות לא עומדות בתקן הישראלי. אנחנו במכון ביקשנו לקנות מסכות רב פעמיות - בדקנו חמש מסכות מחמישה יבואנים - רק אחת עמדה בתקן".
ממשרד הכלכלה נמסר בתגובה כי "שר הכלכלה והתעשייה, עמיר פרץ מתנגד לניסיונות האוצר להתערב בכללי התקינה בישראל ולכן, גיבש יחד עם בכירי משרדו רפורמה אשר ממשיכה לקיים את הבדיקות המחמירות למוצרים המסכנים את בריאות ובטיחות הציבור, כגון צעצועים לילדים, מוצרים לתינוקות וכו', לצד הפחתה וביטול בדיקות מיותרות שפוגעות בתחרות ומכבידו. על יוקר המחייה. משרד הכלכלה והתעשייה יבדוק את כל ההערות שהגיעו מטעם הציבור ויאמץ כל יוזמה שתסייע להגנת בריאותם ובטיחותם של הצרכנים. רפורמה זו, של משרד הכלכלה והתעשייה, שהוצאה להערות הציבור, מאזנת בין הפחתת יוקר המחייה לבטיחות ובריאות הציבור. מחד, היא תשמור על הצרכנים, ומאידך תחסוך עלויות של 350 שקלים בשנה".
ברשות לתחרות הוציאו דו"ח שעוסק בתקינה בישראל. לפי הרשות, הבדיקות שנעשות בנמל על כל משלוח - בדיקת דגם ועצירת כל משלוח ומשלוח לבדיקה מדגמית - מאוד מייקרים את הייבוא, באופן שחוסם יבואנים קטנים מלהיכנס לשוק ויבואנים גדולים מביאים לארץ פחות מגוון. מהרשות נמסר שעקב כך היא "תומכת בביטול הבדיקות והציעה שיסתפקו בהצהרת היבואן שהוא עומד בדרישות מכון התקנים. לצד זאת הרשות ביקשה להגביר את מערך האכיפה של הממונה על התקינה, שכן כזה מהלך צריך לבוא רק עם יכולות אכיפה וענישה".
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הרפורמה המוצעת צפויה להקל על הליך בדיקת מוצרים החייבים בעמידה בתקן רשמי על ידי אימוץ הנהוג במדינות מפותחות. כמו כן, במסגרת הרפורמה, מוצרים בעלי סיכון גבוה או שמיועדים לאוכלוסיות רגישות יישארו ברמת הפיקוח הגבוהה ביותר, כפי שקיים כיום. מוטב כי מכון התקנים, שהינו תאגיד סטטוטורי, יעסוק בקידום מדיניות הממשלה להפחתת יוקר מחייה, במקום להשתמש בכספי ציבור כדי לשכור שירותי לוביסטים, שיתנגדו למדיניות הממשלה, ואף לגרור לשם כך ארגוני צרכנות".
