הוועדה המוניטארית של בנק ישראל הותירה גם היום (ב'), בהחלטתה הראשונה לשנת 2021, את שיעור הריבית הבסיסית בישראל על 0.1% לשנה. ריבית הפריים תישאר אפוא בשיעור של 1.6% לשנה. זאת, למרות שהמשק נתון כעת בסגר שלישי, שצפוי אף להיות מהודק יותר בימים הקרובים, ולאחר נפילת הממשלה וכאשר אין למדינה תקציב מאושר זאת השנה השנייה ברציפות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, קובע כי על הממשלה יהיה לבצע העלאות מיסים בהמשך ולרסן את הוצאותיה כדי להיטיב את מצבו של המשק ולהימנע מעלייה גדולה בחובות המדינה ובגירעון בתקציב המדינה. בבנק ישראל פרסמו לאחרונה סקירה לפיה ב-2021 לא יהיה צורך בתקציב מצמצם. אך לגבי השנים שלאחר מכן - "נצטרך בהמשך להתמודד עם פערים שנוצרו על מנת לייצב את יחס החוב לתוצר".
בנק ישראל מעריך כי בתרחיש החיסון המהיר התוצר בישראל צפוי להתרחב ב-6.3% ב-2021 וב-5.8% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים - המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021 - צפוי לעמוד על 0.6% וב-2022 על 0.9%.
לפי התחזית, שיעור האבטלה צפוי לרדת עד לרביע האחרון של 2021 ל-7.7% מכוח העבודה, ולהוסיף לרדת בהדרגה ל-5.4% בסוף 2022. גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 8 אחוזי תוצר וב-2022 על 3.6 אחוזי תוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-77 ו-75 אחוזי תוצר, בהתאמה.
תחזיות אלה ניתנו הן תחת ההנחה שהממשלה תבצע צעדי מדיניות כמו הפחתת הוצאות והעלאת מסים בסדרי גודל שתואמים את הריסון הנגזר מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. ללא התאמה כזאת, ההוצאות הצפויות על בסיס ההחלטות הקיימות יביאו לגירעון של כ-4% תוצר ב-2022.
בתרחיש של חיסון איטי התוצר צפוי להתרחב ב-3.5% ב-2021 וב-6% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים - המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021 - צפוי לעמוד על 0.1% וב-2022 על 0.8%. שיעור האבטלה צפוי לרדת ל-11% עד לרביע האחרון של 2021, ולהמשיך לרדת ל-7% רק בסוף 2022. גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 11 אחוזי תוצר וב-2022 על 6 אחוזי תוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-82 אחוזי תוצר, בכל אחת מהשנים.
בתחזית זו, בדומה לתחזיות האחרונות שפורסמו על ידי בנק ישראל, ניתן דגש מיוחד לניתוח היקף הפעילות במשק כתוצאה מהגבלות הממשלה למאבק בהתפשטות הקורונה. בנוסף, התחזית מגלמת מידע מאינדיקטורים וממודלים נוספיים.
הפחתה בהמשך השנה? רק אם לא תהיה התאוששות ממשית
בהחלטת הריבית הקודמת הצביע אחד מחברי הוועדה המוניטארית בעד הורדתה לאפס אחוזים, אולם גם הפעם לא נמצא רוב להחלטה כזאת. זאת, למרות ההרעה במצב המשק בעקבות הסגר השלישי ואי אישורו של תקציב המדינה.
4 צפייה בגלריה
הריבית הופחתה בעיצומו של הסגר הראשון. חנות צעצועים ומכשירי כתיבה בת"א. נאלצו לסגור אחרי 60 שנה
(צילום: אוראל כהן)
כלכלנים אחדים סברו כי יש מקום לכך שבנק ישראל יפחית עתה את הריבית לשפל בכל הזמנים של 0%. אולם, ההפחתה לא בוצעה וגם היום הריבית נותרה בשיעורה מזה תשעה חודשים, של 0.1% לשנה.
ריבית בנק ישראל הופחתה על ידי בנק ישראל בעיצומו של הסגר הראשון, בחודש אפריל, משיעור של 0.25% ל-0.1%. אז הוסבר כי המטרה בהורדה היא לסייע בהנעת המשק ולחלצו מהמשבר הקשה.
יצוין שהייתה זאת הפעם היחידה שהנגיד, פרופ' אמיר ירון, שינה את גובה הריבית במשק מאז שנכנס לתפקידו בדצמבר 2018. חודש לפני תחילת כהונתו העלתה במפתיע ממלאת מקום הנגידה, ד"ר נדין בודו-טרכטנברג, את הריבית משיעור של 0.1% ל-0.25%.
היה זה בחודש היחיד שבו הייתה בודו-טרכטנבג ממלאת המקום, לאחר שד"ר קרנית פלוג, הנגידה הקודמת, פרשה בתום חמש שנות כהונתה, והנגיד שמונה, פרופ' אמיר ירון, עדיין לא נכנס לתפקידו.
כעת ההערכות הן שהפחתת הריבית נדחתה - אם תתבצע - להמשך הרבעון הראשון של שנת 2021, במידה שנתוניה הכלכליים של ישראל ימשיכו להיות רעים - צמיחה נמוכה וגירעון גדול. הפחתת ריבית תבוצע רק אם לא תהיה התאוששות ממשית בנתוני המשק בקרוב וייתכן שזאת תהיה גם התגובה אם עד להחלטת הריבית הבאה, בעוד שישה שבועות, לא תרד רמת התחלואה ותאפשר חזרה מהירה יחסית לפעילות מלאה של המשק.
