מחזה חסר תקדים נצפה אתמול בשוק הסחורות בארה"ב, כשהחוזה העתידי על נפט גולמי מסוג טקסס מתוק (WTI) לחודש מאי, קרס בתוך שעות אחדות למחיר נמוך מאפס דולר לחבית. ההשפעה על הנהג הישראלי תתברר רק בסוף אפריל, כשמינהל הדלק במשרד האנרגיה יקבע את המחיר החדש למאי.
בסוף חודש מרץ נרשמה היסטוריה קטנה בסקטור האנרגיה המקומי, כשמחיר הבנזין צנח ל-4.89 שקלים לליטר, התעריף הזול ביותר שנרשם בתחנות הדלק זה כ-15 שנה. אלא שרק מעטים מבעלי המכוניות הצליחו ליהנות מההוזלה, וזאת עקב הסגר הממושך במשבר הקורונה.
הצניחה המחודשת במחירי הנפט בעולם ובמיוחד אתמול הביאה אותו אל מתחת לאפס כשרק לפני כחודשיים הוא עמד על כ-54 דולר לחבית.
ומתי הנהג הישראלי ירגיש את השינויים הללו בכיס? בסוף אפריל צפויה ירידה נוספת במחיר, אולם כזו שלא ממש קשורה למה שמתחולל מעבר לאוקיינוס: נקודת הייחוס של ישראל היא מחיר חבית נפט מסוג ברנט שנמדד באזור אגן הים התיכון, ושם אין שינויים גדולים ביחס לחודש שעבר. אתמול מחיר החבית מסוג ברנט עוד נע סביב 26 דולר לחבית, וככל שהמצב הזה יימשך הירידה במחיר הבנזין בתחנות תהיה קטנה יחסית.
בנוסף, שיעור המיסוי על כל ליטר עומד על 78% (שירות עצמי, אוקטן 95), ולכן כל עוד המדינה תשמור על חלקה הנהג הישראלי ירגיש שינויים קלים בכיס שלו, אם בכלל.
השפעה נוספת על הצרכן הישראלי תגיע דרך התעשיות השונות, בהן גם תעשיית המזון. ירידת מחירי האנרגיה מתורגמת לרוב לירידה בעלויות הייצור של מפעלים תעשייתיים ולפיכך עשויה למתן השפעות אחרות שדווקא גורמות ללחץ על העלאת מחירים כמו עלויות התעבורה הימית או אריזות הפלסטיק המשמשות את תעשיית המזון.
מהו חוזה עתידי?
הקריסה של החוזה העתידי על הנפט אמש היא הפעם הראשונה מזה עשרות שונים. מדובר בחוזה עתידי, שפקע בסיום המסחר אתמול.
חוזה עתידי מהווה התחייבות לרכוש נכס כלשהו במועד עתידי שהמחיר עליו נקבע מראש, כשהתשלום מתבצע בזמן אספקת הסחורה. חוזה זה נחשב לכלי השקעה בולט בשוק הסחורות וניתן למצוא חוזים על סחורות רבות, החל מנפט, דרך מתכות ועד סחורות חקלאיות.
החוזים עצמם נקבעים לחודשים קדימה, כל חודש בנפרד, כאשר החוזה הבא על הנפט (לחודש יוני) קרס גם הוא אתמול ביותר מ-20% למחיר של כ-22 דולר לחבית. חוזה זה הפך אתמול בלילה לחוזה הפעיל ביותר מבחינת הסוחרים.
העולם עצר את הביקושים
בתחילת משבר הקורונה צניחת מחירי הנפט נבעה מירידה בביקוש לשירותי תיירות, טיסות או שינוע ימי. בהמשך הגיע גל ירידות מחירים שני בעקבות הקרב בין רוסיה לערב הסעודית על היקף ההפקה היומי. הפעם הירידה נובעת מכך שהחוזים העתידיים למכירת נפט בעולם מסתיימים החודש, והביקוש לנפט ומוצריו ברמה כל כך נמוכה עד שיש חשש שלא יהיה איפה לאחסן את מה שמפיקים מבטן האדמה. לכן, מי שאמור לקנות נפט לא רוצה לקבל את הסחורה, ומי שמפיק נפט לא רוצה לעצור את התפעול השוטף. המשמעות: חלק מהמדינות ייתקעו עם מלאים ללא דרישה, דבר שמדרדר את שווי הסחורות עוד יותר.
שוק הנפט העולמי נשלט ברובו על ידי קרטל מדינות הנפט, אופ"ק, שרק לפני כשבוע הגיע לסיכום על קיצוץ בתפוקת הנפט שמייצרות המדינות. הירידה החדה במחירי הנפט בחודשים האחרונים מהווה פגיעה קשה במדינות הנפט העיקריות, ובראשן ערב הסעודית.
לצד מדינות אופ"ק, בארה"ב התעוררה בשנים האחרונות תעשיית נפט שמופק מפצלי שמן, וזאת כחלק מניסיון של המדינה להקטין את התלות שלה בנפט ממדינות המפרץ. קריסת מחיר הנפט מטילה צל כבד על פעילותה של התעשייה בתקופה הקרובה.
