צפו: דרמה כלכלית בבנק המרכזי בעקבות הקורונה
(צילום: שמוליק דודפור)
בצל משבר הקורונה, פברואר היה אחד החודשים הקשים בשוק ההון בשנים האחרונות, בהן המשקיעים ראו בעיקר עליות שערים. עם התגברות הבהלה, עברו המדדים ברוב הבורסות לירידות שערים חדות, כשהשיא היה במהלך השבוע שעבר, שבו השלימו המדדים בארה"ב שבוע רצוף של ירידות מצטברות בשיעור דו ספרתי, השבוע הגרוע ביותר מאז המשבר הפיננסי ב-2008.
תשואות קרנות ההשתלמות לפברואר צפויות להתפרסם רשמית רק ב-15.3, אולם לידי "כלכליסט" הגיעו הערכות שמציגות בקירוב את התשואות של השחקנים הגדולים בתעשייה. מאלה עולה כי קרנות ההשתלמות איבדו בחודש החולף סביב 2.2% - כלומר מחקו 5.5 מיליארד שקל לעמיתים שלהן. מתחילת השנה הן ירדו בממוצע בין 1%-1.5%.
מי שקטפה את המקום הראשון בתשואות בחודש פברואר היא חברת הגמל מור, השחקנית החדשה שהובילה גם את התשואות של 2019. מור, עם אורי קרן כמנהל השקעות ראשי, צפויה להציג בפברואר תשואה שלילית של 0.6% בלבד - פער של יותר מ-1.5% לטובה לעומת האחרים.
בשוק ניבאו לקרנות ההשתלמות של אלטשולר שחם, המחזיק בחברת הגמל הגדולה בתעשייה, ביצועים חלשים נוכח חשיפה גבוהה יחסית לשוק הסיני. אולם, בית ההשקעות דווקא צפוי להציג בפברואר תשואה שלילית נמוכה ביחס למתחרים - 1.9% בקירוב. אלטשולר שחם בולט לטובה מכמה סיבות. ראשית, גילעד אלטשולר, מבעלי בית ההשקעות ומנהל ההשקעות הראשי, אמר בתחילת השנה כי הקטין משמעותית את החשיפה למניות. שנית, מדובר בשחקן מאקרו חזק עם חשיפה יחסית גבוהה לאג"ח (איגרות חוב) ממשלתיות ארוכות, מתוך ציפייה להורדת הריבית. הורדה כזו אכן ננקטה בחדות בארה"ב לפני יומיים, במהלך שייצר לאלטשולר שחם רווחי הון גבוהים. לבסוף, דווקא שוקי ההון הסיניים ירדו במתינות לעומת הבורסות במערב.
השחקן היותר אגרסיבי, אנליסט, בלט לרעה בפברואר עם תשואה שלילית של 3.2%, שהציבה אותו במקום האחרון. הסיבה לכך היא חשיפה גבוהה יחסית למניות. זו דווקא תרמה לאנליסט ב-2019 ובעשור האחרון כולו, כשהביאה אותו למקום השלישי בתשואות העשור בקרנות ההשתלמות נכון לסוף 2019, אחרי אלטשולר שחם וילין לפידות. מתחילת השנה צפויות קרנות ההשתלמות של אנליסט להציג תשואה שלילית של 2.7%.
עוד בלטו לרעה: מנורה עם תשואה שלילית צפויה של 2.6% בקירוב. אחריה מיטב דש, פסגות ומגדל עם תשואה שלילית שנעה סביב 2.4%. בהתחשב בכך שמדדי המניות ירדו ביותר מ-10% ונתח המניות של קרנות ההשתלמות הוא סביב 40%, התשואות טובות יחסית. זאת בעיקר בגלל הפיצוי ברווחי ההון ברכיב האג"ח הממשלתיות.
המשקיעים שלחו את מניות הביטוח לבידוד
הישראלים מושקעים לא רק בקרנות השתלמות - גם במניות של חברות הביטוח. אתמול הובילו החברות הללו את הירידות בבורסה בתל אביב. כלל ביטוח צנחה ב-8.7%, ואחריה מגדל, שהיא חברת ביטוחי החיים הגדולה בישראל, שאיבדה 5.7%. מנורה, שמחזיקה בחשיפה נמוכה יותר משמעותית משמעותית בביטוחי החיים, נפגעה פחות מחמש הגדולות וירדה ב-2.2% בלבד.
הירידות החדות במניות חברות הביטוח נובעות משילוב של שני אלמנטים. הראשון שבהם הוא העובדה שחברות הביטוח מנהלות תיקי השקעות ענקיים של עשרות מיליארדי שקלים. חלק מכספים אלה מנוהלים בנוסטרו (ניהול השקעות עצמי) – בעיקר בביטוחי המנהלים הישנים שם התשואה לעמיתים מובטחת – וחלקם כספי חוסכים שחברת הביטוח גוזרת מהם דמי ניהול שתלויים בתשואה על התיק, ואלה נשחקים כששווי הנכסים נשחק.
האלמנט השני נובע מכך שחברות הביטוח מחזיקות בהתחייבויות ארוכות טווח למבוטחים, בעיקר בביטוחי סיעוד ובביטוחי חיים. כנגד ההתחייבויות הללו, חברות הביטוח נדרשות על ידי הרגולטור לדאוג לכרית ביטחון לעמידה במלוא ההתחייבויות דרך ריתוק הון - שמירת כסף בצד למקרה חירום. כסף זה לא ניתן למשיכה כדיבידנד ומושקע בבורסה, באופן סולידי יחסית. כאשר סביבת הריבית יורדת, חברות הביטוח נדרשות להגדיל את כריות הביטחון האלה, מכיוון שעם ירידת סביבת הריבית, פוטנציאל התשואה העתידי על ההשקעות של ההון נפגע.
הקפאת ביטוחי נסיעות
פרט נוסף שישפיע על חברות הביטוח הגיע שלשום מעבר לאוקיינוס, כשהבנק המרכזי של ארה"ב הפתיע והוריד את הריבית ב-0.5%. הפד הודיע על הורדה של 50 נקודות בסיס לרמה של 1% (טווח של 1.25%-1.0%) בשל השפעת מגפת הקורונה על הכלכלה העולמית. העובדה שזו הפעם הראשונה מאז 2008 שהפד מחליט על הורדת ריבית לא במועד המתוכנן, 18 במרץ, מלמדת עד כמה רבה הבהלה.
חברות הביטוח ספגו פגיעה כלכלית בעסקים, יחסית מינורית. הפגיעה הקשה בתיירות מביאה לירידה חדה במכירות ביטוחי הנסיעות לחו"ל שהן מציעות. כמו כן, גואות התביעות למי שהספיק לרכוש ביטוחי ביטול נסיעה לפני שאלה הוקפאו
נזכיר כי חברות הביטוח ספגו פגיעה כלכלית בעסקים, אבל זו יחסית מינורית. הפגיעה הקשה בתיירות מביאה לירידה חדה במכירות ביטוחי הנסיעות לחו"ל שהן מציעות. כמו כן, גואות התביעות למי שהספיק לרכוש ביטוחי ביטול נסיעה לפני שאלה הוקפאו. אבל יש גם פגיעה עקיפית עתידית: ככל שהמשבר יפגע בכלכלה הריאלית, פרויקטים עלולים להתעכב, ובהתאם גם עסקאות לכיסוי ביטוחי של רכוש.
ב-2019 סביבת הריבית אומנם ירדה בחדות בעקבות הורדות הריבית בארה"ב, אך כפיצוי, חברות הביטוח רשמו רווחי הון בתיקי ההשקעות. מצד אחד הרווח עלה, ומנגד ההפרשות לחיזוק עתודות ההון עלו. מה שקורה כעת בשווקים חמור הרבה יותר. הריבית ממשיכה לרדת, אך הבורסות בינתיים לא מגיבות בחיוב, כך שחברות הביטוח מפסידות על רכיב המניות ובמקביל תיקי החוסכים מתכווצים.
חברות הביטוח צפויות לפרסם את בקרוב את הדו"חות המסכמים של 2019, שבהם תבוא לידי ביטוי השפעת ירידת עקום התשואות של הרבעון הרביעי, שתתקזז חלקית ברווחי הון שיצרה הגאות בשוק. עם זאת, הן ידווחו במקביל על התוצאות הכספיות הצפויות להן ברבעון הראשון של 2020, שכרגע נראה רע מאד - הן בצד ההשקעות והן בצד ההפרשות הצפויות.
מילא המניות, העליות באג"ח הן מה שמטריד
נעבור להשקעה באיגרות החוב: מדדי המניות המובילים בתל אביב ירדו בשבועיים האחרונים ב-10%. בשלב זה אפשר לומר שזה לא נעים, באותה מידה שזה לא נורא. ובכל זאת, באוויר ניכרת תחושת מועקה הגובלת בפאניקה. אחרי שהתרגלנו לעליות רצופות, מגיע חודש שלילי אחד שבו מדדי המניות נצבעים באדום - ופתאום זה מרגיש כמו טרגדיה.
האירוניה היא שהמשקיעים לא צריכים להיות מוטרדים מהירידות בשוק המניות, אלא דווקא מהעליות בשוק האג"ח. מניה שעלתה ב-100% בשנה אחת יכולה להכפיל את ערכה בשנה שלאחר מכן. לעומת זאת, איגרת חוב שנסחרת בתשואה אפסית מגלמת פוטנציאל תשואה אפסי, לצד פרופיל סיכון גבוה שיתממש בהכרח בתרחיש של עליית ריבית.
כשאג"ח ממשלתית שקלית 0347 שנפרעת ב-2047 נסחרת בתשואה של 1.2%, המשמעות היא שהמשקיעים באג"ח צפויים לקבל ב-27 השנים הבאות תשואה שנתית ממוצעת של 1.2%. במניות יש פוטנציאל ודמיון, באיגרות חוב יש תשואה לפדיון. הביקוש הקשיח לאיגרות החוב נובע מהשילוב הקטלני של ריבית נמוכה וזרם קבוע של מיליארדי שקלים, שזורמים מדי חודש לקרנות הפנסיה, לקופות הגמל ולקרנות ההשתלמות.
הביקושים מתדלקים את החגיגה בשוק האג"ח. בחודש האחרון מדד אג"ח ממשלתיות עלה ב-2.4% והשלים עלייה של יותר מ-10% בשנה האחרונה. התכווצות התשואות מיטיבה עם המשקיעים לטווח הקצר, והם נהנים מרווחי הון. אבל היא צריכה להדיר שינה מעיני החוסכים לטווח ארוך. במציאות שבה אג"ח נסחרות במחירי שיא, כל יום שחולף מחייב את מנהלי ההשקעות של חסכונות הציבור לרכוש אג"ח ללא תשואה.
אג"ח ללא תשואה משולות ללימונים סחוטים. יש סיכוי נמוך שהן לא יסבו הפסדים למשקיעים, וסיכוי גבוה שהן לא יניבו רווחים. בתיקי השקעות זוהי מציאות נסבלת. בקרנות פנסיה היא עלולה להוביל לגירעונות ולאתגר את היכולת של מוצרי החיסכון לספק לעמיתים קצבאות. וזו כבר בעיה של ממש.
