צפו: שר האוצר, ישראל כץ, בראיון לאולפן ynet
(צילום: משה מזרחי, שחר גולדשטיין)
פותחים את שוק הבנקאות: אגף התקציבים באוצר הכניס סעיף לחוק ההסדרים, שהוא למעשה השלב האחרון של השינוי המבני שמבצע משרד האוצר כבר מספר שנים בנושא הקשור ל"בנקאות הפתוחה". זו מאפשרת לצרכן לשתף צדדים שלישיים במידע הפיננסי ובכך לאפשר לשחקנים חדשים, לאו דווקא בנקים, יכולת לגשת לחשבון הבנק של לקוח, בהסכמתו, ולהציע לו שירותים בנקאיים מותאמים לצרכיו, לרבות באמצעות אפליקציות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בכך מתכוון האוצר להשלים את הרפורמה בשוק ההון אחרי שקידם את כניסתם של שחקנים חדשים בשוק (הבנק הדיגטלי והקלות בקבלת רישיון בנקאי) וגם אפשר לצרכן הישראלי "מעבר בקליק" (המודל האנגלי) בין בנק לבנק. "לדעת הוועדה, הגברת התחרותיות בתחומים הנזכרים נסמכת על גישת 'האיום התחרותי' הרואה באיום מצד גופים חוץ בנקאיים מפוקחים גורם מגביר תחרות מהותי" נכתב בתזכיר החוק.
ההמלצה המרכזית בכל הנוגע לבנקאות פתוחה היא הטלת חובה על כל הגופים הפיננסיים, לרבות בנקים, המחזיקים במידע של לקוח לאפשר גישה ממוכנת למידע זה בסטנדרטים מקובלים לגופים מפוקחים המספקים שירותי מידע פיננסי, לאחר שניתנה הסכמת הלקוח.
הצעד מיועד לאפשר פּריקוּת של סל השירותים הפיננסיים, להגביר את יכולת ההשוואה של לקוחות בין ספקים פיננסיים שונים, לצמצם את פערי המידע בין ספקים פיננסיים שונים ביחס למאפיינים הייחודיים של לקוחות ולאפשר ללקוחות לקבל בלחיצת כפתור תמונה מלאה על מצבם הפיננסי בזמן אמת. באוצר מדברים על יצירה של "זאפ" פיננסי שיאפשר לכל צרכן להשוות את כל מחירי השירותים הפיננסי הקיימים במשק.
התזכיר הזה מבקש גם להחליף את החלקים בחוק שירותים פיננסיים (ועדת שטרום) מוסדרים, המתייחסים לשירות להשוואת עלויות פיננסיות בחוק חדש, שבו תוסדר כלל הפעילות הכלולה במתן שירותי מידע פיננסי, הן מצד הגופים שייתנו את השירות והן מצד הגופים הפיננסיים בהם מרוכז מידע פיננסי של לקוחות.
המטרה: קידום התחרות
האסדרה המוצעת תאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי לקבל, בהסכמת לקוח, גישה מקוונת למידע פיננסי על לקוח ממקורות מידע פיננסי. במקביל תוטל על מקורות מידע חובה לאפשר לנותני שירותי מידע פיננסי גישה מקוונת למידע פיננסי של לקוח, בכפוף להסכמתו.
על בסיס מידע זה יציעו נותני שירותי מידע פיננסי את השירותים האמורים, ושירותים נוספים, באופן מקוון. התזכיר גם מתייחס לסוגיה רגישה בתוך הרגולציה הפיננסית והיא זהותו של הרגולטור שיפקח עליה: התזכיר קובע כי רשות ניירות ערך - ולא רשות שוק ההון - תהיה המפקחת על שירותי מידע פיננסי. "קיימת סינרגיה בין הפעילויות שהרשות מפקחת עליהן לבין תחום שירותי מידע פיננסי. כך, פעילותם של נותני שירות מידע פיננסי משיקה לפעילות של ייעוץ השקעות המפוקחת על-ידי הרשות.
"ריכוז מידע פיננסי, השוואת מחירים, עלויות או תשואות, הצעת שירותים ומוצרים פיננסיים ללקוחות על בסיס נתוניהם, וייעוץ בדבר התנהלות פיננסית, קרובים מאוד לפעילות של ייעוץ השקעות, ומאפיינים רבים של שירותי המידע הפיננסי הנם מאפיינים מרכזיים בפיקוח על ייעוץ השקעות שהרשות מתמקדת בהם שנים רבות" נכתב בתזכיר.
עוד טוענים באוצר כי "שניים מהיעדים האסטרטגיים של הרשות הם קידום התחרות בשוק הפיננסי ובעיקר בשוק הברוקראז' הקמעונאי בו שולטים בעיקר הבנקים, וכן קידום חדשנות בשוק ההון".
חובת רישוי לשם גישה למידע פיננסי
מוצע להעניק לרשות כלים וסמכויות להסדרת פעילות זו ולפיקוח עליה בהיבטים הנדרשים, לרבות סמכויות מתן רישיון וביטולו, דרישת דוחות ומסמכים, עריכת ביקורות וסמכויות פיקוח, מתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רישיון למתן שירותי מידע פיננסי וכן של נושאי משרה בו ושל מי שמועסק על ידו, מתן הוראות בדבר ניגודי עניינים, מתן הוראות הנוגעות להיבטים צרכניים וכן הטלת עיצומים כספיים או ניהול הליכי אכיפה מנהלית בשל הפרה של הוראה מהוראות החוק.
עוד מוצע לקבוע חובת רישוי על פעילות של קבלת גישה למידע פיננסי, קבלה או איסוף של מידע פיננסי ממקור מידע באופן מקוון, לשם מתן שירות ללקוח, באופן מקוון, של אחד מהשירותים הבאים: ריכוז מידע פיננסי; השוואת מחירים, עלויות או תשואות; העברת מידע לגוף העוסק בתחום הפיננסי לשם קבלת הצעות להתקשרות עבור הלקוח או לשם סיוע בהתקשרות עם גופים אלו; וייעוץ בדבר התנהלות פיננסית.
מנגד, מוצע לקבוע כי חובת הרישוי לא תחול על הגופים הפיננסיים הבאים: בנק, סולק שהוא גם מנפיק ואגודת פיקדון ואשראי. עוד מוצע לקבוע כי תאגיד חוץ שהתאגד מחוץ לישראל, יוכל לקבל רישיון לעסוק במתן שירותי מידע פיננסי, וזאת, בין היתר, בתנאי שהוא מחזיק ברישיון בר השוואה למתן שירותי מידע פיננסי שניתן לפי דין זר המקביל בהוראותיו להוראות המוצעות במסגרת תזכיר זה.
