כיצד הקורונה משפיעה על הצריכה שלנו?
(צילום: ירון ברנר, חגי דקל)
אחרי שהפכו למוקצות, עטיפות הפלסטיק חוזרות לחיינו בענק. החשש הגדול של לקוחות ממוצרי מאפה חשופים מביא את המאפיות, הקונדיטוריות, רשתות המזון, המסעדות ובתי הקפה לעיטוף מסיבי של רוב דברי המאפה בפלסטיק. קיבלתם המבורגר במשלוח באריזת קרטון? גם הוא מצופה פלסטיק, בדיוק כמו כוסות קפה טייק-אוויי, כדי שלא ייקרע מרטיבות. מעל הכל מרחפת עננת הטרנד הגדול והסוחף של ימי טרום הקורונה - המעבר לרב-פעמי בשם איכות הסביבה.
בעקבות הביקוש לפריטי מזון עטופים, המאפיות פנו למשרד הכלכלה בבקשה ליצור מחיר מפוקח חדש וגבוה יותר בכ-1.3-1 שקלים לחלה ארוזה. "אני מקבל הודעות מלקוחות: 'לא אקנה את החלות שלכם עד שלא תארזו אותן'", אמרו ל"ידיעות אחרונות" ול-ynet באחת המאפיות הגדולות. "אנחנו לא אורזים לחם בפיקוח מפני שלא מאפשרים לנו לגבות יותר כסף. הם יודעים שאנחנו מפסידים כסף על חלה, אז עוד נארוז אותה? שאנשים ישלמו שקל יותר על חלה כזאת ובעוד חודשיים אפשר להחליט מחדש". כרגע המאפייה מספקת חלות חשופות ועוטפים אותן ברשתות השיווק. "לא כולן אורזות וזה מבלבל את הציבור, כי לא הוציאו הנחיה איך צריך להתנהג עם לחם. גם ירקות נמכרים חשופים, אבל אפשר לשטוף אותם".
פוגם במרקם החלה
בחנות של המאפייה מוכרים הכל ארוז בפלסטיק שקוף. "אפילו בורקס אורזים 4-3. לקוחות לא רוצים מוצר חשוף שמישהו נגע בו, השתעל עליו. זה לא מתאים לרוח התקופה".
מה עם איכות הסביבה?
"זה זמני לדעתי. כשחלה ארוזה זה גם משנה את המרקם שלה, היא נהיית רכה במקום קריספית. בעתיד אנשים יעדיפו לקנות חלות חשופות, אבל כרגע, על רקע המצב, רוצים ארוזות".
כאמור, לא רק לחם עוטפים. בביקור בסניף ארקפה באבן גבירול תל אביב נצפו שקיות רוגלך וקרואסונים (אם כי לא ביחידות בודדות), עוגיות, בראוניז. הלחמים לא עטופים, אך לפי הרשת זה מכיוון שיצאו הרגע מהתנור. גם ברולדין ראינו מאפים עטופים וגם בבית קפה פרטי בגבעתיים כל כדורי השוקולד והקרואסונים עטופים. קובי חקק, מבעלי רולדין, החליט שכל מה שחשוף לקהל יהיה עטוף בצלופן. "לא נתנו הנחיות כאלה, החמרנו לבד", הוא מסביר. "אנחנו מייצרים כרגע גם אריזות אטומות עם חלונות שקופים כדי שלקוחות יוכלו לראות את הסחורה. אין יותר בחירה של הלקוח של מוצרים חשופים, בשירות עצמי. זה גם פוגע בנחשקות ובשפע המוצרים. אבל מה לעשות. זה צו השעה כנראה".
רונן נמני, מבעלי קפה קפה, חווה בימים האחרונים עלייה של כ-20% במכירות בזכות פתיחת האפשרות לטייק-אוויי. "הרבה דברים יגיעו מנוילנים ובפלסטיקים, גם קרואסונים ועוגיות. עד היום לא היה לנו שום מוצר מנוילן, פלסטיק היה משהו שאסור לדבר עליו. עכשיו חוזרים לזה, עם כל הצער".
יאיר מלכה, מבעלי קפה גרג, אורז הכל בנפרד: קיסמים, מלח ופלפל, מאפים. "אלה חומרי אריזה יקרים ובני-מיחזור. אין מגמה להעלות מחירים למרות שזה מייקר ב-5%-15%. נספוג הכל", הוא מרגיע.
מיחזור? לא בארץ
אורי הנז מחברת צח יבוא ושיווק, אחת מחברות האריזה והגדולות בישראל, מספר כי "מהשפים הכי מפורסמים ועד אחרון דוכני הפלאפל והקפה - כולם היו אצלי. הצריכה של חד-פעמי קופצת לשמיים. אם ערב הקורונה כל הרשתות התעניינו במוצרים מתכלים ורק בזה התעסקנו - עכשיו כולם מחפשים פתרון מיידי. הקיימות קיבלה זריקת עידוד בלתי רגילה בתקופת הקורונה. מכוניות לא נסעו, בעלי החיים התעוררו לחיים, אבל כמות האריזות שעכשיו ישתמשו בהן - זה הפוך למגמה ולכל טרנד הקיימות".
לדברי הנז, יש כרגע מחסור ענק בחומר המתכלה PLA העשוי מתירס, והמחירים זינקו. "בגלל הביקוש המוגבר יצטרכו להשתמש במה שיש, אבל אנחנו ערוכים לתת גם מענה אקולוגי".
אם רשת ארומה אומרת לך שהיא רוצה הכל מתכלה, יש לך?
"לא. גם המסעדנים פחות רוצים PLA, זה חומר עכור, פחות יפה ופחות נעים למגע. החומר המועדף עליהם הוא השקוף הגלוסי, שנקרא OPP - פוליפרופילן. הוא לא מתכלה אבל אם יאספו אותו ניתן לגרוס ולמחזר אותו. קרטון מצופה פלסטיק לא ממחזרים בארץ. בנוסף, יש בלבול לגבי המינוח מתכלה. הרבה פעמים מסעדנים מבלבלים בין biodegradable שזה מתכלה לבין recyclable שזה בר-מיחזור. גם PLA מתכלה רק בקומפוסטר - עובר תהליך כימי ואחרי שלושה חודשים נעלם. אם הוא יהיה בפח זה לא מספיק".
המשרד להגנת הסביבה: "המשרד מודע לעלייה בשימוש באריזות פלסטיק בעקבות הנחיות משרד הבריאות לגבי חזרה לשגרה והעלייה בהזמנות מזון באיסוף עצמי ובמשלוחים. על יצרני האריזות והיבואנים להתקשר בחוזה עם תאגיד המיחזור 'תמיר' ולשלם בגין האריזות דמי טיפול לאיסופן ומיחזורן. המשרד קורא לציבור לצרוך באופן מינימלי אריזות פלסטיק מיותרות ולשמור על מודעות סביבתית גבוהה".
