מציאת עובד זר לאדם סיעודי היא תמיד משימה קשה, בעיקר בפריפריה. אלא שבתקופת הקורונה המצב אף החמיר מאחר שמחודש מרץ אין תנועת מטוסים לישראל מהארצות מהן מגיעים העובדים כמו הפיליפינים, הודו, מולדובה ואוזבקיסטן, כך שרק מי שכבר בישראל זמין לעבודה. מספר הנזקקים רק הולך ועולה מאחר שלאור התמותה בבתי האבות מקורונה והמצוקה הכלכלית, רבים מעדיפים להשאיר את בני המשפחה המבוגרים בבית עם מטפל. התוצאה: על כל עובד "מתחרות" כמה משפחות, והעובדים לרוב מעדיפים את מי שגרים במרכז הארץ.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אחת הנפגעות מהמצב היא אור-לי נדיר, אמנית המתגוררת עם משפחתה ביישוב קציר שבוואדי ערה. לפני כארבעה חודשים לקה בעלה דני בן ה-74 באירוע מוחי קשה, ונותר סיעודי. אחרי אשפוז ברמב"ם נשלח דני לבית חולים שיקומי. כשהחליטה קופת החולים להפסיק להשתתף במימון שהותו שם ניתנה למשפחה הבחירה בין מוסד סיעודי לבין שהות בביתם, התלויה בעובד זר.
"בהתחלה הייתי אופטימית", מספרת אור-לי. "רציתי עובדת, וגם ביקשתי הודית. הגיעו כמה עובדות, אבל לא רצו להישאר. ואז כבר הסכמתי שיהיה עובד. התחילו לבוא גברים וגם הם לא רצו. הבנתי שהבעיה היא המרחק. רק להגיע אלינו זה מסע מפרך בשני אוטובוסים. עובדים זרים רוצים מרכזי ערים, ולא בהכרח תל אביב. גם הרצליה, נתניה וחדרה זה בסדר. בשעתיים-שלוש חופש ביום העובד רוצה לצאת לפארק, לפגוש את חבריו, ללכת לקניון. כשהוא רוצה לשלוח כסף הביתה, הוא רוצה דואר נגיש, ושלנו נמצא בחדרה. קופת חולים, שזה דבר שדני יצטרך הרבה, נמצאת ביישוב ליד. המדינה לא יכולה לנטוש את האנשים שבמקומות מרוחקים".
"מסננים אותנו"
גם שכנתה ליישוב של אור-לי, בתיה ספיר, סועדת את בעלה עופר בעזרת עובד זר: "הצרות התחילו כשקציר חברה למועצה האזורית מנשה והפכנו למרכז, איזור 2. לקחו לי את העובד כי אנחנו כבר לא באותו איזור. הגיע עובד שאיני מרוצה ממנו, וכשרציתי להחליף מתברר שאני מתחרה עם מקומות כמו ראשון לציון". נדיר: "וכשכבר התקשרו מחברת כוח אדם שיש עובד זר שאושר, התברר שהוא מבוקש, עושה לכולם 'אודישנים', ועד שהתקשרתי הוא סגר עם מישהו. העובדים מסננים אותנו".
מ', בעל חברת ייעוץ בתחום עובדי הסיעוד, אמר כי "העובדים הזרים גם קודם עשו מה שמתחשק להם, אבל בזמן הקורונה המצב החמיר. הם בוחרים את סוג העבודה, ומחייבים את המשפחות להעסיק אותם שבעה ימים בשבוע, שזה תוספת במחיר. הם גם דורשים משכורות מוגדלות והמשפחות בבעיה".
גם לדבריו, המחסור בעובדים בפריפריה בקורונה הוא תולדה של החלוקה לאיזורים ב-2017: "1 זה איזור המרכז שכולל ערים כמו תל אביב, רמת גן, חולון, בת ים והרצליה; איזור 2 כולל את חיפה, גדרה, ראשון לציון וירושלים; ואיזור 3 זו פריפריה רחוקה עם אשדוד, אשקלון, באר שבע, ירוחם ויישובים בצפון. חיפה וראשון לציון הן באיזור 2, אז למה שעובד ירצה לבוא לחיפה, כשלפי האשרה הוא יכול לעבוד רבע שעה מתל אביב?"
אבל רשות האוכלוסין איפשרה לאחרונה להכניס לארץ עובדים זרים, לפי בקשות שיוגשו בחו"ל.
מ': "אנחנו לא מכירים חברה שהצליחה להכניס עובדים לארץ. זה תקוע".
מרשות האוכלוסין וההגירה, נמסר כי "כדי למצוא מענה לסוגיית האיזורים והקושי בהעסקת עובדים זרים במקומות מבודדים או מרוחקים הותקנו תקנות ההגבלה הגיאוגרפית לפני כשלוש שנים. אנו עושים כל מאמץ לבוא לקראת המטופלים הסיעודיים. עובד זר שמגיע לעבוד באיזור מסוים צריך להישאר באיזור וככה כתוב לו באשרה. וזה נועד לענות על צורכי הפריפריה".
