ביטקוין לא, אבל "שקל דיגיטלי" כן: ועדת ההיגוי של בנק ישראל, בראשות המשנה לנגיד אנדרו אביר, פרסמה היום (ג') דו"ח להתייחסויות הציבור לקראת הנפקה אפשרית של "שקל דיגיטלי", בו היא מציינת את התועלות האפשריות ממהלך שכזה ומשרטטת מודל פוטנציאלי. לפי בנק ישראל, מטבע שכזה יכול ליצור אלטרנטיבה זולה ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים בעידן הדיגיטלי ולתשלומים חוצי גבולות בפרט.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
יש לציין כי מדובר ביוזמה שונה לחלוטין במהותה מהמטבעות הווירטואליים המוכרים כיום בשוק, כמו ביטקוין, את'ריום ודוג'קוין. שכן, הביטקוין ומטבעות נוספים דומים אליו נוצרו על ידי משתמשים פרטיים ברשת, באמצעות טכנולוגיה המכונה בלוקצ'יין (Blockchain, שרשרת בלוקים), המאפשרת עסקאות מאובטחות בין סוחרים מבלי צורך בבנק או בגוף מסדר. כלומר, גם אם יעשה שימוש כלשהו באותה טכנולוגיה או בטכונולוגיית דומה לה, עצם הרעיון של בנק מרכזי כלשהו שמנפיק ושולט במטבעות הווירטואליים, סותר את המטרה המקורית לבטל את הצורך בגוף רגולטורי מרכזי.
יחד עם זאת, יצויין כי גם בתחום המטבעות הווירטואליים הקיימים כיום, יש מטבעות אותם הנפיקו חברות או תאגידים והם אלו ששולטים ב"הנפקה" ובמדיניות המוניטרית שמאחוריהם. אולם, זו גם אחת הסיבות המרכזיות לביקורת העולה נגדם מצד סוחרים.
ברקע, סוחרים רבים בישראל מתקשים להפקיד ולהוציא כספים מהבנק על מנת לסחור במטבעות וירטואליים הקיימים כיום בשוק, בעיקר בגלל שבנק ישראל טרם הסדיר את הנושא באופן סופי עבור הבנקים, אשר חוששים מצידם מהפרה של תקנות הלבנת הון ומימון טרור.
"נגיש גם למי שאין לו חשבון בנק"
לפי הדו"ח, עוד מאז שנת 2017 בנק ישראל בוחן את נושא המטבעות הדיגיטליים בהנפקת בנקים מרכזיים (מכונה CBDC), אולם בדו"ח שפירסם בשנת 2018, הומלץ שלא להנפיק באותה העת מטבע דיגיטלי בישראל. כעת, על אף שטרם התקבלה החלטה סופית בנושא, נראה כי הנושא נבחן בשנית. "ההתפתחויות המהירות בכלכלה הדיגיטלית ובעולמות התשלומים הובילו את בנק ישראל להאיץ את המחקר ואת ההכנות לקראת הנפקה אפשרית של שקל דיגיטלי", נכתב בדו"ח.
לפי בנק ישראל, "שקל דיגיטלי" יכול כאמור להניב תועלות שונות למשק הישראלי, ביניהן יצירת אלטרנטיבה יעילה, מתקדמת, זולה ובטוחה לאמצעי התשלום הקיימים בעידן הדיגיטלי. יתרון נוסף במהלך שכזה, לפי הדו"ח, הוא תפקודו של מערך התשלומים בעת חירום או תקלה. שכן, אם אכן יונפק, המטבע הדיגיטלי ייבנה על תשתית נפרדת, שלא תהיה תלויה או שתהיה תלויה באופן מוגבל בלבד במערכות התשלומים הקיימות. כך, הציבור יוכל להמשיך לבצע תשלומים גם אם אחת ממערכות התשלומים הקיימות נקלעת לכשל.
לדברי הבנק, יהיו למטבע גם יתרונות של פרטיות ואנונימיות מסויימת, בדומה לזו של כסף מזומן. "המטבע הדיגיטלי של הבנק המרכזי יוכל לשמר במימד הדיגיטלי על חלק מהמאפיינים של המזומן בהקשר של שמירה על פרטיות והזכות למנוע שימוש מסחרי במידע של המשלם או מקבל התשלום", נכתב.
מנגד, מחברי הדו"ח מסתייגים וטוענים כי בשל העובדה שמדובר בקונספט חדשני שאינו קיים כיום באף מדינה מפותחת, עדיין יש סוגיות הדורשות מחקר נוסף כדי לאפשר את ההנפקה ואת השימוש במטבע. למשל: ההשלכות שלו על היציבות הפיננסית בישראל ועל המערכת הבנקאית בפרט; ההשלכות על המדיניות המוניטרית; וההשלכות של האפשרות כי בנקים אחרים ינפיקו מטבעות משלהם ואימוץ נרחב של מטבעות פרטיים על ידי הציבור.
הדו"ח ממשיך ומפרט ארבעה עשר מאפיינים בסיסיים שצריכים להיות למטבע דיגיטלי שיונפק על ידי בנק מרכזי, ביניהם:
- המטבע צריך להיות בר המרה ביחס של 1:1 עם מזומן וכסף בנקאי (במקרה הזה, שקל)
- קל ונוח לשימוש, בדומה למזומן, כך שכל מגזרי האוכלוסייה יוכלו לאמץ אותו
- נגיש וזמין בכל מקום שבו ניתן לשלם במזומן, הן בבתי עסק והן בתשלום בין אנשים פרטיים
- עלות נמוכה עד אפסית מבחינת משתמש הקצה
- מיידי, בטוח ועמיד למתקפות ולזיופים
חשוב לציין, כי לפי הדו"ח המטבע עתיד להיות זמין גם לאנשים שאין להם חשבון בנק, גישה לאינטרנט או טלפון חכם. זאת, באמצעות אמצעי תשלום אוניברסלי כלשהו בנוסף לטלפונים החכמים, כדוגמת כרטיס חכם. לפי הבנק, במסגרת אותו מנגנון, העסקאות יוכלו להאפשר גם ללא חיבור לרשת או קליטה סלולרית, אם כי ייתכן שיהיו תחת מגבלות מסוימות (כמו סכום עסקה, למשל).
"בכל מקרה, בנק ישראל ימשיך להנפיק כסף מזומן בדמות שטרות ומטבעות, כל עוד יהיה לכך ביקוש מצד הציבור וכל עוד הבנק יעריך שהדבר נדרש על מנת לתמוך ביתירות וביעילות של מערך התשלומים בישראל", הדגישו בבנק.
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אמר בתגובה לפרסום הדו"ח: "זו התקדמות משמעותית בעולם הפיננסי הישראלי. אנחנו מקווים שעם המסמך הזה תמה מדיניות הדחייה של מטבעות דיגיטליים מבוזרים, שננקטה על ידי הנהלות קודמות של המוסד. עם התוכניות המשמעותיות לעתיד אנחנו קוראים לבנק ישראל שלא לזנוח גם את הטיפול בסוגיות הבוערות שעל הפרק, ולהורות לבנקים לפעול על פי הוראת היועץ המשפטי לממשלה וחוק הנשפי"ם שהושלם לאחרונה, ולהפסיק לחסום העברות כספים שמקורן במטבעות דיגיטליים".
