ערב הבחירות תמיד מבטיחים המועמדים השונים לבוחרים מכל טוב. ממש ארץ זבת חלב ודבש ניגר: נבטל מיסים, נזניק תקציבי רווחה ובריאות, נאריך את יום הלימודים, נקצר את שבוע העבודה. ואז באות הבחירות ומקימים ממשלה - וההבטחות נותרות עד מהרה למזכרת ולשימוש בבחירות הבאות בחוברות מצעי המפלגות, אם יש כאלה, או במה שנותר מציטוט הבטחות המועמדים בשידורים, באתרי האינטרנט ובעיתונים.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
לפני הבחירות לכנסת ה-24, הייתה הבטחה אחת שנשמעה באמת מבטיחה מאוד ואמינה, ממש מפי כל ראשי המפלגות, שמסכמים בימים האלה סופית את ההסכמים הקואליציוניים: נקטין באופן דרסטי את הממשלה. נסגור את כל המשרדים המיותרים. נחסוך מאות מיליוני שקלים מסגירת משרדי הממשלה. את הכסף נשקיע בילדים, בקשישים, בנכים, בניצולי השואה.
בממשלה היוצאת היו 32 משרדי ממשלה פלוס ראש ממשלה. במשרד האוצר הכינו זה מכבר תוכנית לסגור מניין משרדי ממשלה ואפילו תריסר. ב"יש עתיד", ב"ימינה" וב"תקווה החדשה" דיברו על 18 או מקסימום 20 משרדי ממשלה. בהחלט יוזמה נאה ומבורכת, שלפי אגף התקציבים באוצר אמורה לחסוך כ-900 מיליון שקל בשנה לתקציב המדינה. לא עניין של מה בכך.
הבטיחו? אז הבטיחו
בימים האחרונים אנחנו מתבשרים כי סגירת המשרדים תישאר כנראה על הנייר, למעט אלה ההזויים שהוקמו בממשלת-הענק של נתניהו-גנץ: משרדי המים (מים לדוד המלך?), ההשכלה הגבוהה וההשלמה (השלמה למה?), הקידום והחיזוק הקהילתי (מה זה?), הדיגיטל והחברות הממשלתיות.
אבל, ופה מגיע האבל הגדול, המשרדים המיותרים יזכו לשרים חדשים. למה לסגור, אם אפשר לכבד בהם חבר כנסת "חסר תעסוקה"? משרד התפוצות - יישאר. משרד מורשת - לא יבוטל. המשרד לפיתוח אזורי (לא שווה אפילו סניף של משרד החוץ) - ימשיך להתקיים. וכך גם משרד ירושלים (למה לא יוקם גם משרד תל אביב?), משרד הנגב והגליל (שמנהל בדיוק את התחומים שלו אחראים משרדי הממשלה הוותיקים), משרד המודיעין (כאילו שאין אמ"ן, מל"ל, מוסד ושב"כ) והמשרד לעניינים אסטרטגיים (שהאסטרטגיה הראשונה הייתה צריכה להיות לסגור את המשרד המיותר הזה).
כל המשרדים הללו יאוישו שוב בשרים, שכל מטרת מינויים היא למצוא להם תפקיד נחמד וחליפת שר, שיניחו את דעתם בממשלת שמונה המפלגות ב"ממשלת השינוי".
ובמשרד ממשלתי יש גם מעבר לשר: מנכ"ל, סמנכ"לים, ראשי אגפים, עובדים בכירים ועובדים זוטרים, מכוניות שרד לבכירים, אבטחה לשר ולבניין, וכמובן המבנים עצמם, הלשכות, אולמות לישיבות ולעיתים גם קפיטריה מסובסדת.
מה היה קורה אילו למפלגה בת 7-6 חברי כנסת היו שני שרים ולא שלושה פלוס סגן שר? איזה אסון היה מתרחש אילו בממשלה בת 61 חברי כנסת תומכים, המפתח היה שר לכל שלושה חברי כנסת? ומדוע ממנים שוב סגני שרים? ומדוע ימונה שר נוסף במשרד האוצר (אגב, מסורת שהשתרשה כאן הרבה לפני מינויו העתידי של אביגדור ליברמן)?
אז מי שסבור שהתפטרנו מממשלת הבזבוזים - השמחה מוקדמת. הבזבוזים חוזרים ובגדול ורק שמות השרים יתחלפו (כמעט כולם). אה, והיה כבר מי שהציע בשידור רדיו היום שימונה שר אחד לתרבות ושר אחד לספורט, וכבר לא ברור אם המציע רק התלוצץ. עבור משלמי המיסים זאת ממש לא בדיחה מוצלחת.
הכי כדאי לשנות כרגע את שמה של הממשלה החדשה. עד שלא יצומצמו משרדי הממשלה וייחסכו בזבוזים ראוותניים אחרים מימי הממשלה היוצאת - נשתמש נא במטבע הלשון "ממשלת אי-השינוי".
פורסם לראשונה: 18:34, 03.06.21