"ממש במקרה, בימים האחרונים, מצאתי מאמר מ-2018, שמדבר על גיוס כספים", מספרת ד"ר טלי פלדמן סיון, ממש בתחילת הריאיון איתה. "עולה ממנו שמתוך 207 יזמים שהקימו חברות שנמכרו באקזיט גדול בשש השנים הקודמות למאמר, היו 205 גברים ורק שתי נשים יזמיות".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הנתון מפתיע אותך? מעציב? מדכא?
"מצד אחד הופתעתי לגלות שהשם שלי הוא אחת משתי היזמיות. הכוונה שם לרכישת פרוטרום את אנזימוטק ב-2017, אקזיט של הסטארט-אפ שלי ב-290 מיליון דולר. בנוסף, אנחנו תשע שנים לאחר בדיקת הנושא, ועברנו דרך מאז. היום כבר יש שני חדי קרן שנוסדו בידי נשים וזו התקדמות.
"מצד שני, זה נתון קשה, וזה הנושא שבו אני מתמקדת היום. אני מנסה לשנות את המציאות הזו, להוביל לכך שיותר ויותר נשים יקימו יותר סאטרט-אפים מצליחים. לכן, לפני כחודשיים יזמתי והקמתי, ביחד עם חנה רדו, את תוכנית 'המאיצות', תוכנית האצה לסטארט-אפים טכנולוגיים בהובלת נשים.
"מטרת התוכנית היא להעלות את שיעור הסטרט-אפים המובלים ע"י נשים בישראל. מאי האחרון היה יוצא דופן מבחינה זו. כ-30% מהגיוסים, מעל 500 מיליון דולר, גויסו ע"י סטרט-אפים שבהם יש מייסדת או שותפה אישה. ויש עוד הרבה מה לעשות בנושא. מבחינתי, הגעתי לגיל המקצועי והכרונולוגי שבו חשוב לי לחלוק עם הדור הצעיר את הניסיון הרב שלי והתובנות שצברתי בדרך, במיקוד על סטרטאפיסטיות. כשאנזימוטק הוקמה, הייתי בהריון עם הבן השני שלי, היום בן 23. כשהחברה שלו, סיון, הקימה לאחרונה סטארט-אפ ונרתמתי לסייע לה, הבנתי את הצורך האדיר להקים מיזם שיסייע ליזמיות מתחילות".
פלדמן סיון נולדה וגדלה במגדל העמק. כשהייתה בת 28 עשתה את האקזיט הראשון שלה עם אנזימוטק, אותו הקימה עם שותף. השניים פיתחו טכנולוגיה אנזימטית, שמייצרת את השומן שנמצא בחלב אם בשיטה ייחודית. "זה היה אחד הסטארט-אפים המצליחים בתחום הפודטק בישראל", היא מדגישה.
"הקמנו אותו ב-1998, וב-2013 יצאנו להנפקה בנאסד"ק בשווי שיא של 600 מיליון דולר". כאמור, ב-2017 רכשה אותו פרוטרום תעשיות. "בהמשך", היא מוסיפה, "עבדתי תקופה בפרוטרום. איתרתי טכנולוגיות בתחום הפודטק והבריאות בעולם, ובחנתי כדאיות של השקעות במיזמים שונים".
מזה כעשור היא בעלת חברת ייעוץ אסטרטגית, עובדת עם סטארט-אפים רבים ועם חברות גדולות, בעיקר בעולמות של מו"פ וחדשנות, ובמקביל, משמשת מומחית של האיחוד האירופי, במסגרת זו היא בודקת בקשות מימון, ומלווה סטארט-אפים שונים באירופה. לדבריה, היא אינה יכולה לחשוף את שמותיהם בשל חובת סודיות. עד היום הקימה וניהלה שבעה סטארט-אפים בתחומי הפודטק, הפארמה והמכשור הרפואי. כולם גייסו כסף, היא מדגישה, שניים מהם עדיין פעילים.
כילדה גדלת במגדל העמק. מקום שנחשב אז די נחשל.
"נולדתי וגדלתי שם מאחר והוריי השתקעו במקום, לאחר שאמא שלי, שהייתה שם מורה-חיילת, המשיכה ללמד בבית הספר התיכון. מגדל העמק של שנות ה-80 הייתה עבורי מקום מיוחד ואיכותי. היום היו מכנים את בית הספר בו למדתי 'בית ספר ניסויי'. המנהל הביא שיטות לימוד חדשניות וערכיות, היה בו צוות הוראה מהטובים בארץ, ההישגים הלימודיים והחברתיים שלנו היו גבוהים, בוודאי ביחס למקום, שאכן, נחשב ברובו חלש מבחינה סוציו אקונומית.
"לאורך חיי הבוגרים התרגלתי לקבל התייחסויות לכך שגדלתי שם כמו אל סוג של נכות או מוגבלות. אבל מעולם לא הרגשתי נחותה בשל העובדה שגדלתי שם. להפך, תמיד בלטתי. הייתי התלמידה הכי טובה בתיכון, את התואר הראשון בטכניון סיימתי כמצטיינת נשיא, והציונים בכל התארים שעשיתי תמיד היו הכי גבוהים. גם בצבא היו לי תפקידים יוקרתיים. ללא ספק חלק מההצלחה הזו טמונה ביסודות ובערכים שקיבלתי בשנות ילדותי ונערותי, בוודאי את נושא היזמות. חינכו אותנו להיות אדונים לגורלנו. לעשות, ליזום, לא לחכות שמישהו יעשה בשבילנו. וגם להבין שאין אי אפשר, אלא יש לא רוצה".
7 צפייה בגלריה
בטקס קבלת תואר דוקטור בטכניון, עם נשיא הטכניון פרץ לביא ופרופ' בועז גולני
(צילום: אלבום פרטי)
אלא שגדלת ועזבת את המקום. נשאר בך משהו מהשנים האלו?
"קודם כל צריך להבין שארץ ישראל האמיתית לא קיימת באיזור חיוג 03 או 09. כמי שמתגוררת היום במושב בשרון, ברור לי שזו בועה. כשרוצים להבין מה באמת קורה צריך לנסוע לפריפריה. אני, כמי שבאה משם, הבאתי איתי את התכונה להיות נחמדה לכולם, לא להתנשא. הסתובבתי בין שועי עולם בעולמות העסקיים וגם באקדמיה. תמיד אדבר בגובה העיניים, גם עם המנקות והפועלים, לכולם אתן תחושה של שווה בין שווים.
"אני מדברת בשפת העם, כי גדלתי עם העם. לא משנה איפה אגור, לעולם אסתפר במספרה בעפולה, שהייתה קודם במגדל העמק. כיף לי להגיע לשם. מבחינתי לעשות צבע לשיער זה יום כיף בעפולה, בה אני לא ד"ר ולא סטארטאפיסית, אלא טלי. יש בי גם עדיין משהו 'ערסי'", היא צוחקת, "זה חלק מהאופי. אני מקווה שהצלחתי להנחיל את כל זה לילדים שלי. משנים אלו גם למדתי שדבר טוב שעושים תמיד חוזר אלינו, וגם את העובדה שהעולם עגול, ולא תמיד נמצאים בצד של המצליחים".
איך מסתדרת יזמת וסטארטפיסית עם עבודה, שהיא בד"כ סביב השעון, עם גידול של שמונה ילדים?
"היו לי שני מחזורי לידה. את שלושת ילדיי מנישואיי הראשונים ילדתי בטווח גילאים שבין 26-32. לבעלי יש ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים. את בני הצעיר, שלי ושל בעלי הנוכחי, צור פלדמן, שמסיים השנה כיתה א', ילדתי כשהייתי בת 45.
"כשאני חוזרת אחורה לנישואיי הראשונים, כיזמת צעירה ואם לשלושה ילדים קטנים, זכיתי בסבתות וסבים מסורים. הכלל הראשון שלי באותו זמן היה לתת יד חופשית לסבתות. לאמי, רבקה, ולאמו של האקס שלי, דיתה, שגידלו את הילדים שלי. הבנתי, שאם אמי, הסבתא של ילדיי, גידלה אותי להיות מי שאני, ואמו של האקס שלי גידלה אותו להיות מי שהוא, יש סבירות גבוהה שהן יודעות את העבודה גם כסבתות. גם הסבים, מיקי ושאולי, שיחקו תפקיד חשוב ומרכזי ועדיין משחקים, בחיי הילדים שלי".
את פלדמן, אגב, הכירה, כששימש יו"ר של חברת סטאטר-אפ. הוא בחר בה למנכ"ל את החברה והשאר היסטוריה. "צור הוא החלום, הוא האקזיט הכי מוצלח שלי", היא מצהירה בהתרגשות. "גם הוא חי ונושם סטארט-אפים, וככזה הוא היועץ המקצועי שלי והחבר הכי טוב שלי, ונותן לי לעוף עם החלומות. הוא מנכ"ל ויו"ר של חברות הייטק בארץ ובארה"ב, אחת מהן היא UNI diamond, האקוסיסטים ההוליסטי הראשון לתעשיית היהלומים, ועל הפלטפורמה מנוהלים כבר יהלומים בשווי 2 מילארד דולר.
7 צפייה בגלריה
"צור הוא החלום, הוא האקזיט הכי מוצלח שלי". טלי פלדמן סיון וצור פלדמן
(צילום: אלבום פרטי)
"חיברנו שתי משפחות גדולות, והשקענו שנים בחיבור וביצירת המשפחה החדשה שלנו. את התפקיד הכי חשוב בהדבקת המשפחה ממלא הילד המשותף שלנו. זה תהליך ארוך ולא פשוט כלל, היו בו הרבה רגעים מאתגרים ואינספור רגעים שמחים. היום יש לנו בית שמח, אנחנו מארחים המון, אני 'מאכילה' בלי הפסקה. אחד האתגרים הגדולים הוא לאסוף את כולם ולנסוע לשתי נסיעות בשנה לחו"ל, נסיעת חורף ונסיעת קיץ. כשילדתי את בתי הצעירה מנישואיי הראשונים, לפני 19 שנה, הפכתי להיות אמא היברידית".
7 צפייה בגלריה
"חיברנו שתי משפחות גדולות, והשקענו שנים בחיבור וביצירת המשפחה החדשה שלנו". משפחתה של פלדמן סיון
(צילום: אלבום פרטי)
שזה אומר?
"פתחתי משרד בבית, ומאז אני מחלקת את העבודה בין העבודה בחוץ לבית. ככה גם עבדתי בפרוטרום. אגב, שם עבדתי בכפיפות לנשיא החברה. כשמנהל כח האדם בחברה רצה להראות לי את המשרד שלי שם, הודעתי שזה או המשרד שם או אני. במשך שנים הילדים שלי אפילו לא ידעו שאני עובדת, תמיד היו שניצלים שווים בצהריים, שהפכו מותג, על זה יעידו החברים של ילדיי.
"הם כן ידעו שכשדלת המשרד בבית סגורה, לא מתקרבים. תמיד חשבתי שלעבוד ממשרד ביתי זה יותר יעיל, וימי הקורונה, אגב, הוכיחו זאת. כך לא מבזבזים זמן על פקקים או על שעות בבתי קפה. הייתי מגיעה בזמן לפגישות, ואת העבודה האמיתית עשיתי במשרד בבית. לא רציתי לשמש דוגמה אישית לאינסוף שעות במשרד מחוץ לבית. נכון, זה בעייתי כשמנהלים חברה גדולה, וזו אחת הסיבות שנהגתי לעצור בשלבים שהחברה הייתה יותר קטנה".
וזה העניין. כשם שפלדמן סיון נוהגת לעצור במקומות מסויימים, היא לא מפסיקה לדהור למקומות חדשים, שמסומנים אצלה כמטרה, ולצורך כך היא מגייסת את הידע והכישרון שלה, ולא פחות חשוב - שותפים לדרך.
7 צפייה בגלריה
השקת תוכנית המאיצות - מימין לשמאל: חנה רדו, טלי פלדמן סיון, סיוון אלבירט ומיכל סביון קושמרו
(צילום: סופרסונס)
"עכשיו אני חושבת על הקמת או גיוס קרן להשקעות בקרנות הון סיכון (קרנות השקעה פרטיות ומוסדיות, מתעסקות בעיקר בהשקעות במיזמים בהן רמת הסיכון בהשקעה היא גבוהה במיוחד, כדוגמת סטארטאפים חדשים. י.ו.), שתשקיע במיזמים, שמובלים על ידי נשים. חנה רדו ואני מתככנות להתחיל לעבוד על הקרן ממש בזמן הקרוב", היא מיידעת.
"התאוריה שלי, וזו השקפה לא מבוססת, שאנשים נוהגים להשקיע במה שדומה להם. יש נשים עשירות מאוד, גם בישראל. אני רוצה לדחוף לכך שהן לא ישקיעו בקרנות הון סיכון שאין בהן נשים. לא להסתפק בתוכניות האצה לנשים.
"נכון להיום יש פחות מ-10% משקיעות לעומת משקיעים. יש סוג של קליקה גברית בתחום הזה. אלו לרוב גברים שלמדו מקצועות הנדסיים, שירתו ביחידות מסוימות בצה"ל, ומראש הסיכוי של גבר כזה לקבל השקעה גדול בהרבה יותר מאשר של אשה. זה החלום שלי. אני מבינה, שיש מצב, שאצטרך לגייס בעצמי את ההשקעה. עד היום עשיתי הכל בכל הקשור ביזמות וסטארט-אפים, רק לא הקמתי קרן, ולכן אני זקוקה לכאלו שיעזרו לי לממש את המטרה, ואני מוכנה להקדיש לזה שנה מחיי.
"למשל, לעבוד במקום שתוך כדי תנועה אלמד ואנסה לגייס קרן ייעודית להשקעה בסטרט-אפים בהובלה נשית. בארה"ב זה כבר מקובל, יש קרנות ייעודיות להשקעה בקרנות שמשקיעות בנשים. אצלנו, בישראל, עדיין אין. חייבת להיות כזו".
עם נתון של פחות מ-10% משקיעות למול המשקיעים גברים, זה לא קרב אבוד מראש?
"לא. כל יום שומעים על עוד יזמת אישה שגייסה כסף. המהפכה כבר כאן. אני אופטימית שהמהפכה הבאה תהיה בתחום קרנות הון סיכון, שם, כאמור, שיעור הנוכחות הנשית כמעט אפסי. אם יותר נשים משקיעות ישקיעו ביותר נשים יזמות, המעגל ילך ויתרחב. יותר היכרויות אישיות, יותר קשרים, ויותר השקעות.
"על סמך ניסיון חיי וכאם לבנים ולבנות, נשים לא פחות חכמות מגברים. לנשים יש את האקס פקטור. הן לרוב מפותחות רגשית ויותר משוכללות, ואני", היא צוחקת, "מבקשת פה סליחה מבעלי ומבניי, הם חריגים מכל הגברים ומשוכללים.
"הנה, באוניברסיטאות יש יותר סטודנטיות נשים בכל התארים, 60% נשים, ואם נבדוק, נמצא שאחוז המצטיינות גבוה מאחוז המצטיינים. כשאני מסתכלת על הדור הנוכחי, אני רואה שהזוגות הצעירים, למשל הורים של חברים של הבן הצעיר שלי, יותר שוויוניים. יש חלוקת תפקידים יותר הוגנת בין הנשים לגברים. זה חלק מהמהפכה.
"לדעתי נשים צריכות להתמקד בתחומים ספציפיים, כדוגמת מיכשור רפואי, לא פגשתי כמעט נשים יזמות בתחום הזה. אני רוצה לחפש את הרופאות והמהנדסות הביו רפואיות, ולעזור להן להפוך את הרעיונות, שבטוח שיש להן, כי הן תמיד היו יותר יצירתיות מהחברים הבנים. בהמשך, להפוך את התוכנית לגלובאלית, כי המודל נכון גם לנשים בארה"ב ובאירופה. ושתביני", היא מחדדת. "אני לא נגד גברים, אני הכי 'בת' בעולם. אני פשוט חושבת שהעולם הולך לשם. יותר ויותר נשים מוכנות ורוצות שזה יקרה. כדי שזה יתממש כל אחת מאיתנו צריכה לעשות בשביל זה. לא להגיד 'אכלו לי, שתו לי', אלא להיות אקטיבית. את רוצה שיקרה? תדאגי לזה בעצמך. כך עבדתי כל חיי".
האקזיט שעשית, הרווחים מהסטראט-אפים, עשו אותך מפונקת יותר?
"לא. אני ממש לא מותגיסטית. האם יש לי איזו שאיפה של פינוק בכל זאת? כן. אני מקווה שאם חברת היהלומים שבה צור מעורב תעשה אקזיט, אני רוצה להאמין שיום אחד אקבל טבעת עם יהלום 5 קאראט. ועם זאת, הפינוק האמיתי והכי גדול עבורי, אלו הטיסות המשפחתיות שלנו".
