"ישראל תקלע למיתון קשה": צפו בדיון על התחזית הפסימית של קרן המטבע הבינלאומית
(משי בן עמי, ניצן דרור)
איך מתמודדים עם הסגר, מה עושים עם המינוס, כמה משלמים על הדירה, איפה הייתה החופשה האחרונה ועל איזו הוצאה מצטערים במיוחד? משפחות מכל רחבי הארץ מספרות בגילוי לב על החיים עצמם, בצל הקורונה. והפעם: משפחת שריקי מאשדוד.
בצילום: קוראל (30), מישל (33), גל (שנה וארבעה חודשים). מחוץ לתמונה: הכלבים הארלי וריף.
הבית: דירת 4.5 חדרים בשכירות, 5,000 שקל בחודש. מישל: "לפני חודשיים נגמר החוזה והיינו אמורים לעזוב אבל ראינו שאנחנו נכנסים לפלונטר. אני איש חיי לילה והתחלתי להרגיש כבר בימים הראשונים את הקורונה ושמשהו משתנה, הודענו לבעל הדירה שאנחנו נשארים כרגע, והוא זרם איתנו".
לא מתכננים לקנות דירה? קוראל: "היינו בצומת שבו היה לנו סכום בשביל או לקנות דירה או להשקיע בעוד עסק, והחלטנו להשקיע אבל זה לא ממש הצליח". מישל: "זו הייתה קפיטריה בריאותית עם סיפור ורעיון נחמד, ובסוף החלטתי שכדי שלא יקרסו לי שני העסקים, עדיף לסגור ולהתמקד בבר שיש לי באזור התעשייה באשדוד".
איזה בר יש לך? מישל: "הייתי בחיי הלילה הרבה שנים, ולפני שש שנים פוטרתי ממסעדה שבה עבדתי. לקחתי 46 מ"ר, ובעזרת 22 כיסאות שקניתי ביד 2, פתחתי בר קהילתי-חברתי שנקרא זרם. אתה משלם סכום בתחילת הערב, מקבל צמיד ושותה חופשי לפי המסלול שבחרת. לאט־לאט גדלנו והבאנו ערך מוסף לחיי הלילה בעיר - הבאנו אמנים מקומיים לנגן, ועשינו כל מיני שיתופי פעולה, השקות ספרים, פסטיבלים. רציתי לשבור את הסטטיסטיקה הנוראית לפיה 90% מהעסקים הקטנים נסגרים תוך חמש שנים. התפרנסנו יפה והיינו נרגשים לקראת מרץ, שזה חודש מהמם בחיי הלילה - פורים והאביב והאנרגיות שמתעוררות - אבל התחלנו להרגיש שמשהו קורה ואנשים מפחדים".
איך המשבר תפס אתכם? מישל: "חשבנו בפורים שהפאב יתחפש למחלקה של חולי קורונה, לקחנו את זה בצחוק, אבל אחרי כמה ימים הבנו שזה אמיתי. ואחרי כמה ימים פשוט סגרו אותנו. עכשיו המצב קשה. שילמתי את כל המשכורות והוצאתי את כל העובדים לחל"ת, החזרתי סחורה לחברות המשקאות בהמון כסף, ועצרנו עבודה עם המון ספקים שנפגעים גם. כל עסק שנסגר זה מעגל עצום של אנשים שמתפרנסים ממנו".
מישהו עוזר לכם? מישל: "אין עם מי לדבר, מי שייתן כיוון מה עושים. זרקו 6,000 שקל עלובים ו-500 שקל לילד. זה מצחיק. התקשרתי לבנק לדחות הלוואה, ואמרו לי 'זה רק לתאגידים', וניתקו את הטלפון. למזלי בעל הבית שלי אדם מדהים, ועצר את הצ'קים כרגע. כשנחזור נתחשבן איכשהו. אני מתבייש בכך שהמנהיגים שלנו מתעסקים בבולשיט ורק בעצמם, ובתקופה כזו איומה, כשאנשים קורסים, לא רואים אותנו".
קוראל, מה איתך? "אחרי שנה של התמסרות לגל, הייתי אמורה לצאת לדרך עצמאית. אני מאמנת כושר אישית, וקצת לפני הקורונה התחלתי לפרסם את עצמי ולצבור קהל לקוחות. זה הלך טוב והתחלתי לחפש מקום ובנינו תוכנית עסקית. הכל היה מוכן, ואז התחיל הבלגן והכל נפסק. בלית ברירה התחלתי לעבוד מהבית בשירות לקוחות אונליין של שופרסל. עשיתי קורס אינטרנטי זריז. אני לא זכאית לכלום מהמדינה, אז כדי להכניס כסף עושים מה שצריך. אני לוקחת את זה בכיף. מהכנסה סבבה הגענו לאפס הכנסה, ולא ידוע כמה זמן זה יימשך. בטח הבר הוא לא הדבר הראשון שיחזור לעבוד, ואנחנו חושבים איך להתקיים".
הבר ישרוד? מישל: "אני חושב להפוך אותו בינתיים לחנות ירקות מגניבה, ולעשות משלוחים במכוניות הפרטיות שלנו. בקרוב נעשה מפגש זום של כל המשפחה לחשוב על פתרונות יצירתיים לפרנס את כולם בתקופה הזו. זה לא רק אנחנו. בכל מקרה, אחרי הסערה הבר יחזור. אני לא רואה מצב אחר. השאלה מתי זה יקרה".
עברתם ממש מחיי לילה לחיי היום? קוראל: "יש לנו מנהל קרקס בן שנה ואנחנו הלוליינים. עכשיו יש זמן איכות לכולנו יחד, אחרי שלא היו לנו סופי שבוע וערבים בגלל הבר. לפחות גיליתי שמישל הוא בחור נחמד ובחרתי טוב". מישל: "אני מרגיש שיש כוח עליון שבא ואמר לכולם, 'הגזמתם קצת. תירגעו'".
ההחלטה הכי טובה שקיבלתם? מישל: "לצאת לעצמאות. זו הייתה ההחלטה הכי טובה שלנו, אבל זו גם החלטה בעייתית כי אין ודאות".
מינוס? מישל: "חמש שנים לא שמענו את המונח הזה - עד החורף האחרון".
חופשה אחרונה? מישל: "היינו בברלין ליום ההולדת 30 של קוראל והיה סופר פאן, אחרי הרבה זמן שלא טסנו יחד. היא השתוללה בהיריון אבל אני נשארתי בבית". קוראל: "רציתי לנצל את הזמן לפני שאני אלד".
