קרן ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים תגדל מ-8 ל-14 מיליארד שקל. כך נודע לכלכליסט. לפי גורמים המעורבים בנושא, עד כה אושרו 5 מיליארד שקל מהקרן. לפי הערכות באוצר, הבנקים מאשרים כ-70% מההלוואות שנבחנות, בעוד שההערכות המקודמות היו כי היקף האישורים יהיה נמוך יותר.
בשבועות האחרונים ביקרו הבנקים את משרד האוצר על כך שהקרן קטנה מכדי לעמוד בביקושים להלוואות בערבות המדינה, לאור התנאים הנוחים שהן מציעות (ריבית של פריים+1.5% לחמש שנים, כאשר השנה הראשונה במימון המדינה וערבות של 85% מההלוואה לפי הסיכום של החשב הכללי רוני חזקיהו עם הבנקים).
גורמים באוצר מציינים כי מהנתונים עולה שלאחר פסח, המערכת הבנקאית נכנסה לקצב מהיר של אישורי הלוואות ונכון לימים אלו מאושרים כ-500 מיליון שקל ביום. כך שבסופו של דבר הפתרון של הלוואות בערבות המדינה, לאחר חבלי הלידה הראשונים, מוכיח את עצמו.
מחר צפויה ועדת הכספים, בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו), לאשר תקציב נוסף של 900 מיליון שקל לערבות. לפי הסיכום עם הבנקים, ברירת המחדל שמכסה האוצר במקרה הצורך לא תעלה על 15%. כלומר, אם היקפים נרחבים של ההלוואות לא יוחזרו - האוצר לא יישא במימון של יותר מ-15% מהקרן ( כלומר סך הכל 2.1 מיליארד שקל).
ח"כ פורר אמר כי "אני שמח שהחשב הכללי מביא את הגדלת הקרן בערבות המדינה כבר בשלב הזה, כי ברור שהסכום שהוקצה עד עתה לא יספיק. אבל כשמתוך 31 מיליארד שקל שעסקים ביקשו, ניתנו רק כ-4 מיליארד שקל הלוואות, אז ברור שהבנקים נותנים הלוואות לעסקים החזקים - שלא באמת זקוקים לערבות המדינה".
לדבריו, "כל המשמעות של ערבות המדינה כעת היא לערוב לעסקים שבסיכון, אלו שבתקופה כזו לא יקבלו אשראי אלא אם תהיה להם ערבות מדינה, ודווקא הם לא מקבלים את ההלוואות. כשבכל העולם המערבי מעניקות הממשלות ערבויות של בין 70% ל-100%, בישראל נותנים רק 15%. כך במקום לסייע לעסקים הקטנים שנפגעו קשות, הבנק בוחר את הגדולים יותר והחזקים יותר".