המשק מתעורר לחיים: מנכ"ל האוצר שי באב"ד על אסטרטגיית החזרת המשק לפעילות
(צילום: שחר גולדשטיין)
מאז ההקלות הראשונות בסגר ב-19.4 לאחר חג הפסח ועד היום קיבל הביטוח הלאומי דיווחים על חזרתם של 70 אלף עובדים מחל"ת לתפקידם. ביממה האחרונה הגיעו דיווחים על 9,000 עובדים.
הנתונים גבוהים מהדיווחים שהגיעו לשירות התעסוקה, לפיהם מאז ה-19.4 חזרו רק 44 אלף עובדים למעגל העבודה וביממה האחרונה רק 5,500. הנתונים של הביטוח הלאומי מסתמכים על דיווחי מעסיקים ודיווחי עובדים לביטוח הלאומי ולאחר סינון של כפילויות.
סביר שהעובדים והמעסיקים רואים בביטוח הלאומי כתובת מיידית יותר להודיע על הפסקת הצורך בדמי אבטלה. עם זאת, סביר שגם נתוני הביטוח הלאומי חלקיים מאוד. בשל הפתיחה הרחבה של המשק בימים האחרונים, אפשר להניח שהמספרים כפולים ואולי אף גדולים יותר. הדבר נובע מכך שאנשים מזדרזים לדווח על יציאה לאבטלה לצורך קבלת דמי אבטלה, אבל הרבה פחות לדווח על חזרה ממנה.
משרד האוצר: העובדים החלשים הם אלו שהוצאו לחל"ת
הההערכות שנשמעו בממשלה במהלך החודשיים האחרונים, לפיהן בעיקר העובדים החלשים הם אלו שנשלחו לחופשות ללא תשלום על חשבון המדינה על ידי מעסיקיהם, מקבלות משנה תוקף מניתוח של הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, ממנו עולה תמונת מצב מדאיגה אפילו יותר.
מהממצאים של הניתוח עולה כי השכר הממוצע של יותר ממיליון העובדים שנשלחו לחל"ת עומד על 6,300 שקל בחודש, בעוד שהשכר הממוצע במשק עומד על 10.4 אלף שקל, כלומר נמוך בשליש. כמחצית מאותם עובדים מגיעים משישה ענפים, שחלקם מאופיינים בשכר הנמוך שמקבלים עובדיהם: חינוך, שירותי מזון ומשקאות, שירותים של משקי בית, קמעונאות, תעשייה ומסחר סיטונאי.
למעשה, גם העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום מחברות בענפים שבהם השכר הממוצע גבוה יחסית, הם אותם עובדים בעלי שכר נמוך (כמו למשל עובדי מנהלה). כך למשל, בעוד שהשכר הממוצע בענף הפיננסיים עומד על 19.2 אלף שקל, השכר הממוצע של העובדים שהוצאו לחל"ת עומד על 7,900 שקל בלבד. מאחר והפריון נמדד לפי גובה השכר במגזר הפרטי, משמעות הדבר היא כי העובדים שתרומתם לעסק הייתה נמוכה יותר הם אלו שהוצאו לחל"ת, כך שהפגיעה לעסקים מצומצמת מזו שהשתקפה במקור כאשר נראו היקפי המובטלים בתחילת הדרך.
עוד עולה מהנתונים כי יותר ממחצית מהעובדים שהוצאו לחל"ת מועסקים בעסקים זעירים וקטנים; 27% מאותם עובדים הגיעו מחברות בעלות מחזור עסקים הנמוך מ-5 מיליון שקל, בעוד שרק 11% הגיעו מחברות עם מחזור של מעל ל-100 מיליון שקל.
המסקנה שעולה מהניתוח, בשל כך שעיקר העובדים שהוצאו לחל"ת הם בעלי פיריון נמוך יחסית ומחברות קטנות, היא כי שילובם מחדש בשוק העבודה לא יהיה פשוט. ככל שהפריון והכישורים של עובד גדולים יותר, כך קל לו יותר להשתלב בשוק העבודה.
במשרד האוצר יידרשו לסייע לקליטת עובדים והחזרתם לשוק העבודה כמה שיותר מהר, כאשר השקעה נכונה תוכל גם לאפשר לאותם עובדים לשפר את הכישורים שלהם ולהשתלב בעבודות "איכותיות יותר".
