הבית נבנה במקור בסוף שנות ה-90. בעלי הנכס הם זוג צעיר בסוף שנות ה-30 לחייו, אשר במהלך כל תקופת השיפוץ עבדו מרחוק.
לזוג 5 ילדים בגילאי 2-12, מתוכם שני זוגות תאומים. בני-הזוג רכשו את הבית בדיוק לפני תחילת תקופת הקורונה ותכננו לשפץ אותו בכדי שיהיה נכון ופונקציונלי עבור הצרכים שלהם ומעוצב בהתאם לסגנון המועדף עליהם.
מיקום: מרכז חולון.
סוג המבנה: דירת 5.5 חדרים.
גודל: 140 מ"ר, עם שלושה כיווני אוויר.
דיירים: זוג הייטקיסטים בסוף שנות ה-30 לחייהם, עם חמישה ילדים.
עיצוב פנים: שחר הכט.
סוג השיפוץ: שיפוץ מסיבי שכלל החלפת כל התשתיות בדירה.
סכום השיפוץ: כ-550 אלף שקל.
משך השיפוץ: תהליך התכנון ארך כשלושה חודשים והעבודה בפועל נמשכה שלושה חודשים נוספים.
לפי מה הוחלט על סוג השיפוץ?
"כבר בתחילה נתבקשתי לעשות שיפוץ נרחב בעיקר בשל התשתיות הישנות אך גם בשל צרכי המשפחה שאינם סטנדרטים", מתארת מעצבת-הפנים, שחר הכט.
"עם תחילת הקורונה הם הבינו שעניין העבודה מהבית חייב לקבל מענה במסגרת השיפוץ, ולהתאים אותו גם ללימודים מרחוק של הילדים. לכן, חלק מהותי מהתכנון הפך להיות גם תכנון מרחבי עבודה ולמידה עבור כל אחד מבני הבית".
השיפוץ שנעשה הוא שיפוץ מסיבי שכלל את החלפת כל התשתיות בדירה.
לדברי הכט, "המשפחה הגדולה מבלה זמן רב יחד ולכן המרחבים הציבוריים המשותפים הורחבו, כך שיתאימו לצורכיהם".
האם הייתה מגבלת תקציב והאם חרגתם ממסגרת התקציב?
הכט: "התקציב שהוגדר היה נמוך יותר בתחילה וייעצתי מראש לעלות אותו היות והשיפוץ צפוי להיות יותר יקר. במשך העבודה בשל עוד ועוד בקשות וצרכים שהתווספו (המעבר לעבודה מהבית, הצורך המפתיע בהחלפת מערכת המיזוג, חלונות שנשברו תוך כדי העבודה וכן הלאה), נעשתה חריגה של כ-20 אחוז מהתקציב.
"לאור העובדה שצפינו אותה מראש, היה קל יותר להתמודד איתה בזמן אמת. לכן, אני תמיד ממליצה להשאיר מתוך עוגת התקציב סעיף בלת"מים, כי מניסיון הוא לרוב מתממש".
על שינויים בחלוקת החדרים הפנימית בדירה
הסלון הוגדל וסידור הרהיטים השתנה, כך שיוכל להכיל ספה רחבה יחסית, ברוחב של 3.2 מטר, וכן ספסל גדול נוסף מתחת לחלון הצרפתי שבמטבח.
גם המטבח שונה, הכיוון שלו התהפך והוא הורחב משמעותית על חשבון פינת האוכל הקודמת ומסתור הכביסה שהיה מאחוריו.
הארונות הגבוהים "נשתלו" בתוך הקיר, ונוסף אי שיתאים לאורח החיים שלהם. בני הזוג מרבים לבשל בבית, ונמצאים זמן רב במטבח, וסועדים את רוב הארוחות יחד.
פינת האוכל תוכננה כך שהיא המשך של האי, ויכולה להכיל את שבע הנפשות בצורה מרווחת יחסית. כשמארחים, ניתן לפתוח את השולחן לכיוון הסלון, אך ביומיום אין צורך בו.
גם חדרי הרחצה הורחבו בצורה משמעותית. מקלחת ההורים הוגדלה על חשבון נישת ארון קטנה וכוללת עתה מקלחון זוגי מפנק.
חדר הרחצה המרכזי הורחב, על חשבון שטח המסדרון ומרפסת השירות, וכעת כולל אמבטית ג'קוזי מרווחת במיוחד ושני כיורים שמאפשרים התארגנות נוחה יותר בבוקר, לאור כמות הילדים.
לדירה נוסף חדר שירותים נוסף, לטובת נוחות של כמות הנפשות הגדולה יחסית בבית.
בכל חדרי הילדים תוכננו שולחנות לימוד מרווחים, וכן נוספה פינת עבודה קטנה במסדרון, בכדי לתת מענה להורים בתקופת העבודה מהבית. גם באי מטבח נוספו תשתיות של חשמל ותקשורת, לצורך יצירת עמדת עבודה נגישה נוספת.
על האחסון
בנוסף לארונות הבגדים שבכל חדר, נוספו ארונות נוספים בנישות השונות בבית. גם קיר הכוח בסלון הוא למעשה ארון אחסון נסתר וגדול המכיל בתוכו חפצים רבים. הוא הרבה יותר מרק מזנון, והעיצוב שלו מצליח 'לטשטש' את העובדה שהוא גם ארון פרקטי.
"אחת ההפתעות שהתגלו במהלך השיפוץ היא שמערכת המיזוג אינה תקינה, זאת למרות שהיא חדשה יחסית בדירה", מתארת הכט. "לכן, בניגוד לתקצוב המקורי, היה צורך בחריגת תקציב בכדי להחליף את כל המזגנים בבית.
"כמו כן, עבודת התקשורת והחשמל בבית היו נרחבות ויקרות הרבה יותר ממה שתוכנן במקור. כמו כן, הוחלט לבנות ארון נוסף בכניסה לבית לצורכי אחסון, ולהסתרת ארונות החשמל והתקשורת".
כיצד נבחר סגנון העיצוב והאם היו מחלוקות לגביו?
הכט: "לשמחתי הרבה הזוג היה פחות או יותר מתואם מראש מבחינת הצרכים הפיזיים של הבית. בפן העיצובי ניתנה לי יד חופשית וההנחיה הכללית הייתה לעצב בסגנון שיהיה משפחתי, ביתי, חמים ועשיר יחסית, תוך שמירה על קווים נקיים".
לדבריה, "בכל מחלוקת שצצה, ייעצתי לבן הזוג שמשתמש הכי הרבה באותו מרחב להכריע וכך היה. למשל, בתכנון החשמל והתקשורת היו לבעל הרבה בקשות שאינן סטנדרטיות וגם שעלותם הייתה גבוהה משמעותית מהמתוכנן בתחילה. היות שהוא המשתמש העיקרי, נתנו לו להכריע בעניין.
"לעומת זאת, מאחר שבבית זה, האישה מבשלת יותר, הוחלט שהמטבח יותאם יותר אליה ויהיה בהתאם לדרישות שלה. לגבי החללים הציבוריים וחדרי הילדים, ההחלטות היו משותפות, ואף כללו את עמדת הילדים הבוגרים שלקחו חלק בתהליך והשמיעו גם את דעותיהם".
האם שונו הפתחים בבית?
הכט: "כן, כל דלתות הפנים בבית הוזזו ממקומן והורחבו. הפתחים המקוריים היו צרים יחסית, ברוחב של 70 ס"מ, וכעת הם ברוחב של 85 ס"מ".
האם נעשתה שבירת קירות, שינוי מחדש של מיקומי חדרים?
הכט: "כן, למעט הממ"ד שהינו חצי חדר, הרי כל החדרים בבית שונו. חלקם, תוך הזזת הפתחים או יצירת נישות לארונות, וחלקם בצורה משמעותית יותר - העברת חלל המטבח וחדרי הרחצה למיקומים נוחים יותר".
מה היו האתגרים העיקריים בשיפוץ?
כמות הנפשות בדירה: "האתגר המהותי היה כמות הדיירים הקטנים והתאמת מרחב עבודה ולמידה לכל אחד מהם, תוך חשיבה על צרכיהם המשתנים במהירות", מציינת הכט. "כחלק מתכנון עתידי, גם לילדים הקטנים תוכנן שולחן בחדר".
אתגר ביצירת שטחי אחסון: "עוד אתגר שחוזר על עצמו בכל פרויקט שיפוץ הוא מציאת מקומות אחסון לכל החפצים שברשותם", מוסיפה הכט. "למרות המיון הקפדני שעורכים, עדיין תמיד יש מחסור בשטחי אחסון. לכן הוספנו ארונות בתוך נישות, בכל חלל שניתן היה בבית".
הסוואת עמוד תומך: "בחלל שיועד למטבח, היה עמוד תומך שלא ניתן היה להסיר", מתארת הכט. "האתגר היה כיצד להסוות אותו כך שיוטמע בתוך הארונות הגבוהים. בכדי לפצות על השטח החסר, נוסף עוד ארון מזווה פינתי במקומו".
מועד הכניסה לדירה החדשה: "היה צורך לסנכרן בין מועד פינוי דירתם הישנה לבין כניסה לדירה המשופצת החדשה", מוסיפה הכט. "על פי התכנון, הם היו אמורים לעבור להתגורר בדירה החדשה כשבוע לפני מסירת דירתם הקודמת. בפועל, בשל עיקובי התקופה, הסגרים וכן הלאה, היה עיכוב של שבועיים במעבר".
שיפוץ בזמן קורונה: "השיפוץ בוצע בתקופה של חוסר ודאות וסגרים, כאשר היה מחסור במלאי של חומרי הגמר, חלק מבעלי המקצוע נכנסו לבידוד ולא הגיעו בזמן", מתארת הכט.
"רבות מפגישות הליווי נעשו כשהילדים הקטנים שהו בבית, תחת השגחתם. לסיכום, מעבר לכך ששיפוץ הוא אתגר עבור משפחות רבות, לעשות זאת בתקופת קורונה, שבה הילדים אינם במסגרות, הופכת את כל העניין למאתגר כפליים".
על המטבח: האישה ביקשה שהכיור והכיריים יפנו לכיוון הסלון
צורת המטבח המועדפת עלי היא של שני קווים מקבילים: קיר אחד לארונות גבוהים המכילים מקרר, תנורים, מזווה וכו', וממולו אי מרווח ככל הניתן, עליו ממוקמים הכיור והכיריים.
"צורת תכנון זו מאפשרת מרווח עבודה רציף על האי וקשר עין עם הסביבה (הילדים או האורחים)", מנמקת הכט. "מי שמבשל במטבח מרגיש חלק מהחלל הציבורי והמתרחש בבית ולא עם גבו אליו כפי שקורה במטבחים אשר הכיור או הכיריים ממוקמות בסמוך לקיר".
לדבריה, "במיוחד בפרויקט זה, בו החיים מתנהלים בעיקר סביב המטבח, צורה זו הייתה מתבקשת מאוד, והחלל הותאם לבחירה במטבח מסוג זה. המטבח המקורי היה בצורת האות ריש. בכדי לאפשר את הסידור הנוכחי, כך שיהיה מספיק מרווח, חלל המטבח הורחב על חשבון אחד החדרים שהיה ממוקם מאחוריו".
על הסלון: ארון מעוצב בקיר הטלוויזיה, נתן מענה לצורכי אחסון
הסלון הורחב וסידור הרהיטים בו השתנה, בכדי למקם מספר רב של מקומות ישיבה לדיירי הבית. "בתכנון המקורי, הספה הייתה מול הכניסה וחסמה אותה", אומרת הכט. "כעת, כל החלל הוא חלל אחד פתוח והרמוני.
"ישנו קיר כוח גדול בסלון אשר בו ממוקמת הטלוויזיה. כאמור, קיר זה מנוצל היטב לאחסון".
מה היה השינוי בחדרי השינה?
הכט: "חדרי הילדים הותאמו לצרכים שלהם, בהתאם לגילאים. להורים היה מאוד חשוב שיהיה לכל אחד מהם מרחב למידה עצמאי ומקום להצגת גביעים מהספורט בו הם משתתפים, שכן רוב הילדים פעילים בחוגי ספורט.
"בחדר השינה של ההורים היה לאישה חשוב שתהיה לה פינת איפור ושטח התארגנות משלה".
מה היה חשוב לדיירים מניסיון בחיים בבית הקודם, שעליו לא היו מוכנים להתפשר בדירתם המשופצת?
הכט: "בבית הקודם, המטבח היה קטן לצרכים שלהם והכיור והכיריים היו מופנים לקיר ולחלון. לכן, היה להם מאוד חשוב שהסלון והמטבח יהיו חלל משותף אחד ורב-תכליתי. שניתן יהיה לבשל, לעבוד במטבח, לצפות בטלוויזיה ולהיות בקשר עין עם הילדים כשהם בסלון.
"עוד בקשה הייתה, שבשל ההתרחבות הלא צפויה של המשפחה (שני זוגות תאומים) בבית הקודם לא היה מרחב אישי לכל ילד. כעת, לכל ילד יש מיטה משלו, ארון משלו שולחן כתיבה וספרייה קטנה להצגת הגביעים שלו".
בבית הקודם, לא היו מספיק שטחי אחסון, מה שגרר בלגן תמידי של צעצועים ומכשירי חשמל שונים. הכט: "התכנון כלל מציאת מקום ייעודי לכל דבר, כמו נישה ייעודית למתקן המים ולמכונת האספרסו, ארון מיוחד לתקשורת וחשמל, מרפסת שירות עם דלת נפרדת שמסתירה את עומס החפצים שבה".
"פרקטיות לפני עיצוב"
בני-הזוג העדיפו מראה יחסית קלאסי, שלא יימאס עליהם כעבור תקופה קצרה.
הכט: "ליצירת חמימות הוחלט לעשות שימוש בעץ, אך לאור העובדה שיש נוכחות דומיננטית של ילדים בבית, עם צבעוניות של צעצועים, חפצים, ספרים ושאר אביזרים – הם העדיפו שהצבעוניות של הבית תהיה שחור-ולבן, למעט תוספות העץ.
"זאת, על מנת שהם יהוו רקע ניטרלי יחסית לכלל ההתרחשות בבית".
בחדרי הילדים הודבקו טפטים, והילדים לקחו חלק בבחירתם וכן בבחירת הריהוט בחדריהם. הכט: "שמנו דגש על הטעם שלהם ועל התחביבים שלהם".
"הרבה לפני העיצוב, הושם דגש בשיפוץ זה על עניין הפרקטיות", מדגישה הכט. "היה חשוב להם שהמרחבים יהיו כמה שיותר פונקציונליים, ורק בהתאם להחלטות אלו, נשקל עניין העיצוב".
עוד כתבות בנושא:
"הניטרלי מנצח את הטרנדים"
הכט: "תפיסת העולם שלי היא שהעיצוב חייב להשתלב עם החיים בבית בצורה הרמונית ולא להאפיל עליהם. אני לא בעד להגדיר את המרחבים על ידי צבעים או מחסומים עיצוביים, אלא, לתת לחיים להתנהל בתוכם ללא הפרעות ורעשי רקע.
"כמו כן, בתכנון למשפחות לטווח ארוך בעידן בו הטרנדים משתנים בקצב מסחרר, מוטב להמלצתי שמור על סגנון ניטרלי בבחירת חומרי הגמר, ולרענן בהמשך רק את יתר הפריטים הקטנים יותר - החלפת חיפוי קיר, החלפת ריהוט או טקסטיל".
