עכשו זה רשמי: בנק הפועלים חתם עם רשויות המס האמריקניות על הסכם הודאה בסיוע להעלמות מס ללקוחות הבנק האמריקנים, שבגינו ישלם קנס בגובה 875 מיליון דולר, יותר מכפול מזה ששילם לפני כשש שנים בנק לאומי.
היום (ה') הגיע הבנק לסיכומים בהם הוא מודה על קשירת קשר עם אזרחי ארצות הברית שמשלמים מס בארה"ב, בדבר הסתרת הכנסות של יותר מ-7.6 מיליארד דולר במסגרת יותר מ-5,500 חשבונות בנק חשאיים בשוויץ וההכנסות שנבעו מהחשבונות הללו. במסגרת ההסכמות וכפי שכבר דיווח הבנק לפני מספר שבועות, ישלם הבנק קנס של 874 מיליון דולר. הממשל האמריקני דיווח כי מדובר בקנס השני הגבוה בגודלו שהצליח לקבל ממסייעים למעלימי מס מאז שהחלו החקירות נגד בנקים זרים בנושא ב-2008.
1 צפייה בגלריה
בנק הפועלים
בנק הפועלים
בנק הפועלים
(צילום: אבישג שאר-ישוב)
בדיווח הרשמי של משרד המשפטים האמריקני נכתב כי "בנק הפועלים הודה לא רק כשל במניעה, אלא גם סייע באופן אקטיבי ללקוחותיו האמריקנים להקים חשבונות סודיים, להחביא נכסים והכנסות ולהימנע מתשלום מיסים".
בהתאם לפרטים שמדווחים באתר של משרד המשפטים האמריקני, "החל מ-2002 ועד לפחות שנת 2014 הבנק פעל יחד עם עובדיו, לקוחותיו ואחרים להונות את הממשל האמריקני בכל הנוגע לתשלום מיסים, סייע בהגשת דו"חות שגויים לרשויות המס ובהימנעות בפועל מתשלום מיסים. בנק הפועלים סייע ללקוחותיו להסתיר את בעלותם בנכסים וכספים שהבנק החזיק בהם, באופן שאיפשר לאותם לקוחות להעלים מיסים".

שמות בדויים וחשבונות מזוייפים: האופן בו התבצעו העלמות המס

עוד מדווח משרד המשפטים על האופן שבו סייע הבנק להעלמות המס - סיוע ללקוחות אמריקנים לפתוח ולתחזק חשבונות בשמות בדויים, שמות קוד, חשבונות נאמנות וחשבונות במקלטי מס על שם יישויות זרות, פתיחת חשבונות בנק ללקוחות תוך שימוש בטפסי זיהוי שאינם ללקוחות אמריקנים וכן קבלת הדואר בשם הלקוחות בתמורה לעמלה כדי להסתיר את זהותם.
עוד חושף כתב העובדות שמפרט את המעשים של בנק הפועלים ועובדיו כי הבנק הציע הלוואות "גב על גב" למשלמי מיסים אמריקנים כדי לקבל גישה לכספים בחשבונות שלהם בארה"ב, וכן ביצע העברות כספיות או תשלומי צ'קים בסכום של פחות מ-10 אלף דולר כל אחד, שנמשכו מחשבונות של הלקוחות במטרה להימנע מכך שרשויות המס האמריקניות "יעלו" על כך.
אלא שכתב העובדות חושף כי לפחות ארבעה מנהלים בכירים של הבנק, כולל שני חברי דירקטוריון לשעבר של פועלים שוויץ, היו מעורבים ישירות בסיוע ללקוחות הבנק בהעלמת המיסים.

"הבנק סיפק מידע חסר ולא מספק"

עוד עולה כי ההסכם בין הפועלים ומשרד המשפטים האמריקני לא מספק שום הגנה פלילית או אזרחית מפני תביעות נגד אינדבידואלים. לפי כתב העובדות, הקנס הגבוה שספג בנק הפועלים נובע בין היתר מכך שהבנק "בשלבים הראשונים של החקירה סיפק מידע חסר ולא מספק במסגרת הליך חקירה פנימי לא מספק שביצע שבמסגרתו סיפק מידע לא מדויק לרשויות האמריקניות".
במסגרת ההסכמות קיבל על עצמו הבנק אחריות, לפי חוקי ארה"ב, בכך שסייע ללקוחות אמריקנים לחמוק מהתחייבויותיהם לפי חוקי המס האמריקנים. כפי שאושר על ידי בית משפט פדרלי במדינת ניו יורק, האישומים כנגד הבנק יעוכבו למשך תקופה של שלוש שנים, כך שאם הבנק יעמוד בתנאי ההסדר במשך התקופה האמורה, האישומים יבוטלו ללא כל הרשעה פלילית. כאמור, אין מניעה לפעול פלילית או אזרחית כנגד אנשים פרטיים שהיו מעורבים בהעלמות המס.
הקנס מחולק באופן הבא: 214 מיליון דולר לממשלת ארה"ב, המורכב מ-77.8 מיליון דולר כתשלום המס שהיה צריך להגיע למס הכנסה, 35.6 מיליון דולר שאלו ההכנסות שהבנק נהנה מהן דרך הסיוע להעלמת המס ו-100.8 מיליון דולר רכיב הקנס. בנוסף, הפועלים שוויץ ישלם סכום של כ-402 מיליון דולר שמחולק ל-138 מיליון דולר החזר למס הכנסה, 124 מיליון דולר - הכנסות שהפיק הבנק ו-138 מיליון דולר כרכיב קנס. בנוסף ישלם הבנק עיצום כספי אזרחי למחלקה הפיננסית של מדינת ניו יורק בגובה 220 מיליון דולר ועוד עיצום כספי אזרחי של 37 מיליון דולר לפד האמריקני.
מדובר בהסכם שלישי אליו הגיעו רשויות המס האמריקניות עם בנקים ישראלים, אחרי שבנק לאומי הגיע להסכם כזה בדצמבר 2014 ובנק מזרחי במרץ 2019.

מה בין "אוף-שור" ל"און-שור"

לפי כתב העובדות, דירקטוריון בנק הפועלים היה מודע להבדל בין בנקאות פרטית בישראל ומחוץ לישראל (off shore). יועץ חיצוני שנכח בישיבת דירקטוריון שהתקיימה בשנת 2008, אמר: "זה קשה כי המכניזים של אוף-שור שונה לגמרי מהמכניזם של און-שור. עבור אוף-שור, יש לנו את יתרון הניטרליות של המס וסודיות, כשהדברים האחרים הם משניים".
באותה ישיבה אמר מנהל בכיר: "שימו לב שאנחנו חייבים לזכור את ההבדל בין בנקאות און-שור ואוף-שור. באון שור - העניין הוא לא רק לקחת את הכסף אלא המוצרים בכללותם והשירותים שאנחנו חייבים לספק ללקוח".
במאי 2009, במהלך ישיבה של ועדת דירקטוריון שעסקה בבנקאות בינלאומית, ציין אותו מנהל בכיר כי "הטרנדים הבינלאומיים של כסף מוצהר שמסיבות מגוונת כמו הפצה, חשאיות, יתרונות מס וכו', מחפש מרכזי ניהול חשבונות אחרים מאלו שממוקמים במדינת המקור". עוד אמר כי "הכסף השחור נעלם לאחרונה מהעולם כשהסיפור עכשו זה איך לשלם פחות מיסים".
במאי 2008 התברר כי הבנק השוויצרי UBS נחקר על ידי רשויות המס האמריקניות בחשד לסיוע ללקוחותיו להעלים מיסים מהאמריקנים. ביולי 2008 הודיע UBS שהוא סוגר את העסקים שלו בארה"ב. בעקבות זאת הכריזו מספר בנקים שוויצריים גם הם כי הם נחקרים על ידי האמריקנים וכי הם סוגרים את פעילותם בארה"ב ולא מקבלים לקוחות חדשים.
כתב העובדות חושף כי בעוד שבנק הפועלים לא נקט צעדים אקטיביים ושיטתיים לגייס את הלקוחות של UBS ובנקים שוויצריים אחרים בעקבות סגירת הפעילות שלהם בארה"ב, בין אוגוסט 2008 ועד דצמבר 2012 הוא קיבל העברות מ-UBS ובנקים אחרים ופתח חשבונות חדשים לאזרחים אמריקנים שלא החזיקו בעבר חשבונות בבנק הפועלים. מדובר, כך לפי כתב העובדות, ב-588 חשבונות שבנק הפועלים קיבל אליהם העברות מבנקים שוויצריים.