"זאת ממש חוצפה", התבטאו בימים האחרונים רוכשי דירות, כאשר התברר להם במפתיע שהבנקים מבקשים מהם ריבית גבוהה יותר מזו שהציעו רק לפני שבועות ספורים. הרבה כעס על הבנקים עולה כשמדברים עם צעירים שניסו לקחת בימים האחרונים משכנתא וקיוו ליהנות מהטבת הגדלת חלק הפריים כפי שאיפשר בנק ישראל ב-14 בדצמבר האחרון.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
ההודעה אז של המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, גרמה שמחה רבה לנוטלי המשכנתאות הוותיקים וגם לאלה שמתכוונים ליטול משכנתא בעתיד. המפקח הודיע שבקרוב מאוד יהיה ניתן לקבל הלוואת דיור מהבנק כאשר מותר יהיה להצמיד שני שלישים ממנה לריבית הפריים. בעבר היתר כזה היה קיים, אולם בנק ישראל ביטל אותו בעשור הקודם, כאשר הריביות עלו ונשקפה סכנה לנוטלי ההלוואות שתנאיהן יורעו ושלא יוכלו לעמוד בעתיד בהחזרים החודשיים.
יש סיבה לשמוח מהודעתו של אבידן: נוכח הריבית הנמוכה מאוד ששוררת במשק ובעולם כבר תקופה ארוכה, כאשר התחזיות לפחות בימים אלה הן שהריבית לא תזנק בשנים הבאות לגבהים מסוכנים, נטילת ריבית לפי בסיס הפריים, שעומדת בישראל כבר חודשים רבים על 1.6% בלבד, היא עניין כדאי.
אולם, כפי שהגדיר זאת אתמול יועץ משכנתאות, "הבנקים לא פראיירים", ומהר מאוד הם העלו את הריבית. על פי ההערכות כעת, משיעור של פריים פחות חצי לערך (1.1% לשנה) לפריים פלוס 0.4%-0.2% (עד 2.0% לשנה). בכך הם עקפו את כוונת המפקח על הבנקים לפעול למען הלקוחות, בעיקר בימי משבר הקורונה, ולמעשה פעלו נגדם.
הריבית עלתה לפתע, סיפר לנו אתמול (שני) צעיר שביקש לפני חודש ליטול הלוואת דיור וגילה שלמרות שהייתה אמורה לרדת, הריבית שהוצעה לו בימים האחרונים הייתה דווקא גבוהה יותר. גם בהתאחדות יועצי המשכנתאות טוענים כי "בחלק מהבנקים ישנה הוראה רשמית להעלאה של המרווח הכולל בהלוואה, ברגע שהלקוח מבקש להצמיד יותר משליש הלוואה בפריים".
עוד פרצה שהבנקים מנצלים היטב היא עמלת הפירעון המוקדם, שלדברי מתכנן הפיננסי ויועץ המשכנתאות תומר ורון, יכולה להגיע במקרים מסוימים עד 70 אלף שקל, למי שביקשו למחזר משכנתא ומהווה בהרבה מקרים חסם למחזורי המשכנתא ומונעת מעבר לריבית הנמוכה הקיימת היום.
בבנק ישראל הקשיבו לקולות העולים מהשטח, והמפקח על הבנקים אמר לנו אתמול: "הבנקים עדיין לא נכנסו מספיק מתחת לאלונקה והייתי מצפה שיעשו זאת. כעת כבר רואים שינוי מסוים שהבנקים מקילים יותר על נוטלי המשכנתאות, ובכך ייהנו הלקוחות מהחזרי משכנתא נמוכים יותר בהשוואה לאלו שהיו ערב השינוי, וגמישות בבחירת המסלול המתאים להם".
בבנק ישראל מהססים והציבור משלם
אבל נדמה שבבנק ישראל עדיין מהססים, וההיסוס הזה לפעול מול הבנקים עולה לציבור נוטלי המשכנתאות עשרות אלפי שקלים מיותרים.
מאחר שמדובר בתקופת בחירות, יש מי שכבר מציע לפעול, ואם בנק ישראל לא יעשה זאת יהיו חברי כנסת שיחייבו את השינוי בחוק.
ח"כ שלמה קרעי, שהיה לאחרונה במגע רצוף עם ראשי בנק ישראל, טוען שהבנקים מנצלים את כוחם המופרז לרעה ומציע למשל לפעול לביטול מוחלט של עמלת הפירעון המוקדם והגברת התחרות. העמלה, שיכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, מכניסה כסף רב לבנקים ואם תקוצץ או תבוטל היא תפגע להם בכיס. הוא גם מציע לחייב את הבנקים לפרסם באופן שוטף את עלויות גיוס ההון כדי שנדע כמה הם באמת מרוויחים.
עוד אופציה שנמצאת על השולחן היא לאלץ את הבנקים בחקיקה לפרסם את שיעורי הריביות על מסלולי ההלוואות, ולא רק את הממוצע, וכן לפרסם את מסלולי ההלוואות לפריפריה, כדי לעצור את גביית הריבית הגבוהה יותר דווקא שם.
אם הבנקים לא יתעשתו וילכו לקראת הלווים, על בנק ישראל להפעיל סנקציות וגם להפחית משמעותית את עמלת הפירעון המוקדם. לבנקים צריך להיות ברור שזה מה שעומד בפתח.