התאחדות בעלי האולמות וגני האירועים בישראל המייצגת כ-550 בעלי אולמות וגני אירועים המעסיקים כ-40 אלף עובדים, עתרה היום (חמישי) לבג"ץ על מנת שיתערב בחוק החזר מקדמה לזוגות שצפויים היו להתחתן ואירוע החתונה שלהם בוטל בשל הקורונה. זאת לאור ההשלכות הכספיות המיידיות של החוק על בעלי האולמות וגני האירועים. למעשה, מבקשים בעלי האולמות לבטל את החוק שעבר לפני פיזורה של הכנסת.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
העתירה הוגשה לאחר שוועדת הכלכלה אישרה בסוף דצמבר לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק להחזר מקדמה כספית לזוגות שהאירוע שלהם בוטל בתקופת הקורונה. את הצעת החוק הגישו הח"כית הילה שי וזאן, ח"כ יעקב מרגי וח"כ משה גפני. האישור לא עבר בקלות ובעלי האולמות שהשתתפו בו התנגדו להצעת החוק.
ההצעה שאושרה קובעת כי זוגות ששילמו עבור אירוע שהתבטל בשל הקורונה ומגבלותיה יקבלו את הכסף חזרה, אם לא הצליחו להגיע להסכמות עם בעלי האולמות. ההצעה נכנסה לתוקף ב-1 בינואר 2021 ותחול על אירועים שנקבעו החל מה-12 במרץ 2020 ואשר החוזים לגביהם נחתמו לפני תקופת הקורונה.
מהתאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל נמסר אתמול כי "אנחנו מבינים את מצוקת הזוגות ומעוניינים להסדיר את הנושא בצורה הוגנת ומאוזנת, ובפועל אף הגענו להבנות עם רוב הזוגות. יחד עם זאת, החוק הקיים דרקוני, חד-צדדי, ועלול לגרום לחדלות פרעון של חלק מהאולמות.
"החוק הקיים דורש מבעלי האולמות לשלם באופן מיידי החזרי מקדמות, תחת איומי קנסות, בעוד שהענף בקריסה ורחוק מהתאוששות. ישנם אולמות שכלל לא קיבלו סיוע כלכלי מהמדינה, או שהסיוע שקיבלו הוא מזערי. אנחנו אחרונים שנחזור לעבודה ולכן דורשים שהחוק יתעדכן ולא יפקיר אותנו", נטען.
הזוגות שחתונתם בוטלה
(צילום: ירון ברנר)
"החוק מטיל את מחיר המשבר על בעלי האולמות בלבד"
במסגרת העתירה טוענת התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל, באמצעות עו"ד איה רייך מינא ועו"ד נטליה זרון ממשרד עמית פולק מטלון, כי "עניינה של עתירה זו בהתערבות חקיקתית פסולה וחסרת תקדים בזכויות חוקתיות וביניהן חופש החוזים וזכות הקנין של בעלי אולמות וגני האירועים, באופן המטיל עליהם ועליהם בלבד את 'מחירו' של משבר הקורונה, ומחייב אותם להחזיר למזמיני אירועים מקדמות ששולמו.
"מדובר בחוק שמתיימר להסדיר באופן חד-צדדי לחלוטין לקוחות של מגזר עסקי אחד בלבד (בעלי אולמות וגני ארועים), מתוך שלל מגזרים והתקשרויות חוזיות שנפגעו כתוצאה מהמשבר. כמו כן, מדובר בחוק שהתקבל בהליך חקיקתי פסול ורווי פגמים המחייבים את ביטולו".
במסגרת העתירה, נטען כי החוק "חוקק בחטף ערב פיזור הכנסת מטעמים פופוליסטים... בנסיבות קשות אלה, בהן בעלי האולמות וגני האירועים נעדרים כל מקור הכנסה ומצויים בבעיות תזרמיות מצד אחד, ואינם מקבלים תמיכה ממשית מטעם המדינה מן הצד השני, השבת המקדמות למזמיני האירועים, מקדמות אשר כבר נעשה בהן שימוש לטובת האירוע שהוזמן היא בגדר משימה בלתי אפשרית עבור רוב בעלי האולמות וגני האירועים".
עו״ד רייך מינא ועו"ד זרון מסרו כי "עתירה זו הוגשה כנגד התערבות חקיקתית רטרואקטיבית פסולה בוטה וחסרת תקדים בזכויות חוקתיות של בעלי אולמות וגני אירועים, באופן המטיל עליהם, ועליהם בלבד, את מחירו של משבר הקורונה. כמו כן, בהליך חקיקת החוק נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורש ההליך והמחייבים, כשלעצמם, את ביטולו".
דובר הכנסת מסר בתגובה: "בכנסת דוחים את הטענות ומדגישים כי לא נפל כל פגם בהליך החקיקה. הנושא המדובר נדון במליאת הכנסת ובוועדותיה במשך חודשים רבים. באשר להצעת החוק, בכנסת מבקשים לציין כי עמדת בעלי האולמות הוצגה במלואה על ידי נציגיהם הן בכתב והן בעל פה בפניהם של חברי ועדת הכלכלה".
חברת הכנסת הילה שי וזאן, מסרה כי "עצוב שבמקום ליישם את החוק ולהחזיר לזוגות שחתונתם בוטלה את עשרות ומאות אלפי השקלים ששילמו על אירוע שלא התקיים בפועל, בוחרים האולמות לעכב את החזרת הכספים בכל דרך אפשרית. החוק נידון בכנסת במשך חודשים ואף התקיים שיח 'שולחן עגול' עם בעלי האולמות במטרה להגיע לפתרון.
"החוק נכתב על ידי המשנה ליועמ"ש, עו"ד ארז קמיניץ, ועם יועמ"ש הכנסת הנוכחית, עו"ד שגית אפק. הטענות שהחוק לא יעבור בג"ץ הן בגדר אגדה אורבנית ולא יעמדו במבחן המציאות.
חשוב לציין, שהחוק מיושם גם לאחר העתירה לבג"ץ ועד שתתקבל החלטה בעניינו".
פורסם לראשונה: 07:11, 07.01.21
