ראש הממשלה בנימין נתניהו רגע לפני ההצבעה על התקציב
(צילום: אלכס גמבורג)
החלטת הכנסת ביום שני בלילה לדחות את פיזורה עקב אי-אישור תקציב המדינה לשנת 2020, ולפעול במשך שנה שלמה בלא תקציב מאושר, יצרה תקדים בעייתי: בכל פעם שהממשלה לא תרצה לאשר תקציב, היא תוכל באמצעות הרוב הקואליציוני להאריך את תקופת פעילותה בלא תקציב מאושר.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
חברי ועדת הכספים שהצביעו על החוק הזה לקראת השעה חמש לפנות בוקר, כדי למנוע את פיזור הכנסת ואיבוד כורסאות העור במליאה, נרדמו ככל הנראה על שולחן הוועדה. שכן הם נתנו יד לכך שהממשלה תוכל לנהל את התקציב בלעדיהם ולגרום לכאוס תקציבי.
אמנם שר האוצר ישראל כץ חויב בחקיקה הזו להגיש לאישור ועדת הכספים עד 13 בספטמבר את התוכנית לחלוקת 11 מיליארד שקל, תוספת התקציב שהוענקה לשנת 2020, אך סביר להניח שהוועדה תאשר בסופו של דבר את חלוקת המיליארדים - עם שינויים שתנהיג לטובת החרדים, המתנחלים, שיהיו עטופים בחבילת תקציבים חברתיים, כך שכולם יהיו מרוצים.
העיקר שכולם מרוצים
בעיית תפקוד הממשלה בלא תקציב מאושר מחריפה לנוכח הכוונה של משרד האוצר ושל חברי ועדת הכספים לקבוע מנגנון חדש לעדכון תקציביהם של משרדי הממשלה במקרה שאין תקציב מאושר. במקום גידול טבעי והתאמה לאינפלציה ייקבע מדד אחר שיפצה את המשרדים. קביעת מנגנון כזה תסייע למשרדי הממשלה, אך תקטין את המוטיבציה של חברי הכנסת לאשר תקציב מדינה שנתי קבוע, שהרי המשרדים יוכלו להמשיך לפעול בלי בעיה ויהיה אפשר להקצות כספים נוספים לפי הצורך.
הבעיה היא לא רק שנת 2020 שהתנהלה ללא תקציב, אלא מה שיקרה בשנת 2021 לנוכח ההערכות במערכת הפוליטית שתקציב 2020 כלל לא יוגש לאישור הכנסת. במצב כזה, אי-אישור התקציב לשנת 2021 יגרום להקדמת הבחירות. אבל לפי התקדים הנוכחי, הממשלה תוכל שוב לחוקק חוק שיאפשר את פעילותה בלא תקציב מאושר למשך 120 ימים גם בשנה הבאה, וחוזר חלילה. אחרי שייקבע מנגנון חדש לעדכון תקציבי המשרדים - כולם יהיו מרוצים.
בהתנהגות הזו יש סתירה משמעותית לעומת החקיקה הקיימת. לפני עשרות שנים הכנסת הטילה, באמצעות חקיקה, סנקציה שלפיה אם התקציב לא מאושר בקריאה השנייה והשלישית עד 31 במרץ - היא מתפזרת והבחירות ייערכו שלושה חודשים לאחר מכן. האיום נועד לגרום לחברי הכנסת ולממשלה לא רק לאשר את התקציב, אלא גם לגרום לממשלה להגיש תקציב שייבחן על ידי הכנסת. כעת הוסר העוקץ מהאיום הזה מפני שהממשלה כבר האריכה את תקופת פעילותה בלא תקציב.
ביקורת של בג"ץ
אין זו הפעם הראשונה שבה הוארכה התקופה לאישור התקציב. במהלך השנים מתחו הממשלות את תקופת אישור התקציב על ידי הכנסת ל-100 יום לאחר כינון ממשלה חדשה. הארכת התקופה ל-220 ימים התקבלה כהוראת שעה. בשנה הבאה, אם ירצו הח"כים להאריכה שוב, הם לא יוכלו לחוקק חוק כזה בהוראת שעה כפי שעשו בעבר עם חוק התקציב הדו-שנתי.
הסיבה לכך היא שבג"ץ קבע ב-2017 כי הממשלה לא תוכל לשנות חוק יסוד באמצעות הוראת שעה. השופט אליקים רובינשטיין, שעמד בראש הרכב מורחב של בג"ץ שכלל 7 שופטים, קבע: "פעם אחר פעם העבירה הכנסת תקציב דו-שנתי, על רקע נוחות פוליטית, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע".
רובינשטיין הוסיף: "לא ייתכן כי כל אימת שתבקש המדינה לתקן חקיקת יסוד, תעגן ניסוי כזה או אחר כדי להתגבר על המשוכות הפוליטיות. והרי אין לדבר הזה סוף, שכן תמיד יהיה מקצה שיפורים. וכך נמצא את עצמנו בהוראת שעה אחר הוראת שעה, והזמני יהפוך לקבוע מבלי דיון ציבורי מלא ואמיתי, וללא כל דגש על כך שעניינו בחקיקת יסוד של הרשות המחוקקת".
פסק הדין הזה תקף גם לשינוי אפשרי של חוק יסוד משק המדינה לגבי הארכת פעילות הממשלה בלא תקציב מאושר בשנת 2021. אם הממשלה תרצה בשנה הבאה להאריך את תקופת פעילותה בלא תקציב מאושר, היא לא תוכל לעשות זאת בחקיקת חוק שהוא הוראת שעה, אלא בשינוי חוק היסוד. המשמעות היא שינוי קבוע המאפשר לממשלה לפעול תקופה ארוכה בלא תקציב מדינה מאושר.
האבסורד הזה הוא חלק מהמדיניות שאותה מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו החל משנת 2009, כאשר הנהיג את התקציב הדו-שנתי משיקולים פוליטיים. בהסכם הקואליציוני שחתם עם כחול לבן נקבע שתקציב 2020-2021 יוגש לכנסת בתוך 90 ימים מכינון הממשלה, אבל ברגע האחרון נסוג בו.
גם הפעם, נתניהו מתאים את ההתנהלות והחקיקה לפי הצרכים הפוליטיים שלו אף אם הדבר מזיק למשק ולכלכלה.
