פרשת הנפקת אי.די.בי אחזקות ממשיכה להעסיק את נוחי דנקנר במישור האזרחי: דנקנר ביקש השבוע מבית המשפט המחוזי לדחות את בקשת אישור התביעה הייצוגית בסך 90 מיליון שקל שהוגשה נגדו בשנת 2018 וכן כנגד חברו איש שוק ההון, איתי שטרום, על נזקי הפרשה שבה הורשעו בהרצת מניות.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
בין השאר, טוען דנקנר במסגרת סיכומים שהגיש בתיק באמצעות עוה"ד ניר כהן ואמיר בן ארצי, כי אם המשקיעים שהשתתפו במה שזכה לכינוי "הנפקת החברים" היו מעוניינים לתבוע אותו היו יכולים לעשות זאת, אלא שהם לא עשו כן. "להיפך - עשרות הודעות פרישה שהוגשו עד כה משקפות את רצונם".
עוד טען דנקנר, כי מי שהגיש התובענה הייצוגית השליך יהבו בתיק זה על פסקי הדין בהליך הפלילי, אלא "שטענה זו של המבקש שגויה". טענותיו של דנקנר נמסרו במסגרת סיכומים שהגיש לפני מספר ימים למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
החלק הפלילי בפרשת הרצת מניות אי.די.בי אחזקות הגיע לסיומו באוגוסט 2018 כאשר בית המשפט העליון הטיל פצצה על דנקנר ושלח אותו לשלוש שנים לכלא. העליון החמיר בעונשו של דנקנר בשנה והעמידו על שלוש שנים במקום שנתיים. פסק דינו היווה מכה לדנקנר ושטרום שבכל שנות משפטם נאבקו על חפותם והאמינו כי בסוף יקבלו את החותמת זכאי מבית המשפט העליון. בפברואר 2020, לאחר 16 חודשי מאסר, שוחרר דנקנר מהכלא לאחר שעונשו קוצר. שטרום השתחרר מהכלא ביולי 2019.
הסיכומים שהגיש דנקנר הוגשו במסגרת בקשה לאישור תביעה ייצוגית שהוגשה כנגד דנקנר שהיה בפברואר 2012 בעל השליטה באי.די.בי אחזקות ונגד שטרום.
המבקש, אריה רהב, טען באמצעות עו"ד סיני אליאס ואיתן חיימוביץ, כי עניינה של התובענה "בפרשת מרמה מהדהדת בשוק ההון הישראלי... בגזר הדין עמד בית המשפט בצורה מפורטת על הפגיעה החמורה שגרמו מעשי דנקנר ושטרום לאינטרס הציבורי ובכללו הגנה על ציבור המשקיעים מפני התערבות מלאכותית בשוק ההון".
רהב טען כי הרשעת דנקנר בתוכנית הרצת המניות "גוזרת את המסקנה המתחייבת כי הסתרת התוכנית המרמתית להשפיע על שערי נייר הערך של אי.די.בי מהווה הסתרה של פרטים מהותיים ביותר מציבור המשקיעים".
עוד טען, כי רכש (ובהמשך מכר- ל.ד.) ניירות ערך ביום 23 בפברואר 2012 על בסיס מידע שגוי ומטעה ובמחיר הנובע מפעולות התרמית בני"ע שהאחראים לו הם דנקנר ושטרום.
מנגד, דנקנר ושטרום, כל אחד בנפרד, דחו הטענות נגדם. לאחרונה, ביקשו דנקנר ושטרום לצרף את עדי שלג, מי שהיה עד מדינה בפרשה, כנתבע להליך האזרחי במסגרתו הם נתבעים. למעשה, השניים ביקשו את אישור בית משפט להגיש הודעות צד ג' לשלג ולאחרים.
מנגד, טען שלג באמצעות עו"ד יצחק יונגר, כי "לפנינו מקרה מובהק של מסע נקמה מצד נוחי דנקנר ואיתי שטרום בעדי שלג אשר העיד כנגדם בהליך הפלילי".
"לא רוצים לקחת חלק בהליך"
במסגרת הסיכומים, דנקנר טוען כי "מדובר במספר מצומצם של משקיעים שרובם מסווגים, מזוהים וניתנים לאיתור בקלות ש'נזקם' הכספי הנטען הינו גבוה ואם היו מעוניינים בכך היו יכולים לתבוע את דנקנר. אלא שהם לא עשו כן. להיפך - עשרות הודעות פרישה שהוגשו עד כה משקפות את רצונם של כ-40% מחברי הקבוצה (שטרם אושרה) שלא לקחת חלק בהליך, תהא תוצאתו אשר תהא.
תזכורת: שחרורו של דנקנר מהכלא, אחרי שמאסרו קוצר
(צילום: שחר גולדשטיין)
"בנסיבות אלה, אין כל בסיס בדין להתיר למבקש להגיש תובענה יצוגית ובדרך זו לכפות על המשקיעים בהנפקה תביעה שלא חפצו בה, בפרט מקום בו המבקש רהב לא רכש את המניות בהנפקה ואינו חלק מחברי הקבוצה".
דנקנר אף מזכיר בסיכומיו כי על אף הרשעתו, קבע בית המשפט כי העובדה שדנקנר התגייס בעצמו והשקיע מילונים רבים במסגרת ההנפקה וגייס גם את בני משפחתו "אינה מלמדת על מי שהתכוון 'לעקוץ' גורמים בשוק ההון, אלא כמי שרצה להאמין שיש ביכולתו באמצעות מהלך זה לעלות את החברה על פסים של פעילות תקנית וסדירה".
דנקנר מציין כי עשרות הודעות פרישה הוגשו עד כה, "המשקפות את רצונם של משקיעים שרכשו מניות בהנפקה בסכום של כ-126 מיליון שקל, שלא לקחת חלק בהליך זה".
כזכור, כלכליסט חשף לאחרונה כי בין אנשי העסקים שחתמו על הודעה פרישה ניתן למצוא את אילן בן דב, שלמה אליהו, יאיר המבורגר, רעיה שטראוס, איתן אלדר, אביו של דנקנר - יצחק, גלעד טיסונה (חברו של עומר דנקנר, בנו של נוחי) ועוד. אותם משקיעים למעשה ביקשו להחריגם מקבוצת הנפגעים הפוטנצייאלים כביכול.
גם שטרום הגיש את סיכומיו בתיק וציין כי יש לדחות הבקשה. באמצעות עו"ד צבי אגמוןטען כי "הכרעת הדין קבעה כי ניתן ליחס למשיבים (שטרום ודנקנר- ל.ד.) חלק מפעילות המסחר האסורה בימי ההנפקה, ואולם המבקש מנסה להציג את הכרעת הדין בצורה שגויה ומועצמת ובונה על גבה תילי תילים של טענות שאינן נובעות מהכרעת הדין".
