"ציון הממשלה בניהול המשבר הכלכלי הוא שלילי. אי-אפשר להסתתר, אנחנו נמצאים בכאוס, זהו יום כיפור כלכלי". כך אמר הבוקר (ראשון) יו"ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, בריאיון לאולפן ynet במסגרת כנס "אסטרטגיית יציאה" של ynet ושל "ידיעות אחרונות".
"הציון הזה הוא לכל הממשלה - הקודמת והנוכחית. וכמובן למשרד האוצר הנוכחי שמוביל אותנו לדרך אין מוצא בשורת צעדים לא ברורים ולא נכונים. אי-אפשר לנהל מדינה בלי תקציב, בלי שיח, כששר האוצר עושה מה שהוא רוצה, כשהוא לא מדבר עם פקידיו וכשאין שיח עם שום ציבור", אמר בר-דוד.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
באשר לויכוח על אודות מודל החל"ת ולאסטרטגיית היציאה מהמשבר, אמר בר-דוד: "הגדרתי קו פרשת מים ביוני 2021. צריכים לקרות שני דברים: החל"ת צריך להסתיים ביוני 2021, ואני מקווה שבהשפעת החיסונים תהיה מסה קריטית שתחזיר אותנו למסלול. ברגע שזה ייגמר, העובדים יצטרכו לחזור לעבוד.
"אני חושב שביוני אסור להאריך את החל"ת וצריך לתת למקומות העבודה להתחיל לנוע. צריך לעצור את מודל החל"ת ואם משבר הקורונה יימשך צריך לעבור למודל אחר - אולי חל"ת גמיש, מודל גרמני - יש מספיק מודלים, התאהבנו במודל החל"ת המלא הזה וצריך לעצור אותו".
בר-דוד המשיך וטען כי "מישהו במודע נתן את החל"ת עד מרץ ואז עד יוני, כי מישהו במודע תכנן בחירות במרץ. כדי שלאנשים יהיה סוג של פתרון, החל"ת נקבע עד יוני. מיוני והלאה צריך להסתכל קדימה, לתת אופק. נעשתה פה טעות ואני מאוד חושש שאנשים לא ירצו לחזור לעבוד. עובדים אומרים לי שבשביל אלף שקל יותר הם מעדיפים לשבת בבית, לכן אני חושב שצריך לעצור את זה".
"אנשים התאהבו בחל"ת"
ד"ר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים, טוען גם הוא כי "אנשים התאהבו בחל"ת". לדבריו, "אנחנו משלמים לאנשים שישבו בבית והתמריץ קטן, כי הם מקבלים 20%-30% פחות מהשכר שלהם וחלק עובדים גם בשחור.
"אנחנו מזמן מדברים על שינוי המודל למודל הגרמני של חל"ת גמיש. יש עוד שיטות שימריצו אנשים לעבוד לעומת לשבת בבית. בסוף נצטרך לצאת מהקורונה עם מנועי צמיחה, הממשלה תשקיע לא מעט כסף בבניית תשתיות בישראל, אבל אם לא נדאג לייצר ביקושים לתעשייה מקומית, אלא נייבא את כל המוצרים מסין ומטורקיה, לא נצא מהמשבר בארץ".
תומר הוסיף: "אנחנו יודעים למכור לאנשים למה כדאי לבוא לתעשייה, אבל צריך לייצר להם הכשרות. הדור של פעם, שעבודת הצווארון הכחול הייתה מלאכת כפיים בלי ראש ויכולת קידום מקצועי, לא קיימת כבר. אנשים צומחים בתוך התעשייה ובונים קריירה. אבל יש פה פער - הכשרות וביקושים מקומיים. בלי שניהם לא נצא מהמשבר".
לבסוף, קרא תומר בפנייה ישירה לתעשיינים שלא יתמכו כספית במערכת הבחירות הקרובה באף פוליטיקאי, עד אשר הממשלה לא תפצה את המעסיקים על מימון יום הבחירות. "תגידו שתרמתם במשרד, כי באמת תרמתם. זו הפעם החמישית בשנתיים (כולל הבחירות המקומיות) שאתם משלמים שכר בגין יום שבתון שהם גרמו לו. אל תממנו את מערכות הבחירות עד שהממשלה לא תגיד שהיא זו שתפצה אתכם על היום הזה. אל תוציאו שקל נוסף מהכיס, נתתם מעל ומעבר".
"שורש הבעיה הם העובדים בפריון נמוך"
דוד לפלר, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, הסכים גם הוא עם דברי בר-דוד ותומר על הצורך בהפסקתו של מודל החל"ת הנוכחי. "פונים אלי תעשיינים שמחפשים עובדים, בשכר טוב, והעובדים אומרים להם: 'תודה, עד יוני אל תדבר איתי'. עובד שיצא ממקום העבודה מתחיל לפתח מנטליות של אבטלה ממושכת, לכן הדבר הכי חשוב זה משהו כמו המודל הגרמני שישמור על הזיקה של העובד למקום העבודה".
הוא המשיך: "שורש הבעיה כאן הם העובדים בפריון נמוך, אלא שמשתכרים סביב שכר ממוצע של 7,000 שקל בחודש ואין להם תמריץ לחזור לעבוד. מדינת ישראל חייבת להשקיע במיומנויות של העובדים כי שוק העבודה הולך להשתנות.
"לפני שבועיים-שלושה קיבלנו סוף-סוף 322.5 מיליון שקל להכשרות מקצועיות לאחר מאבק עם משרד האוצר. יש לנו תוכניות מאוד מקיפות ומסודרות, כאשר הדגש הוא צעירים ונשים, שם עיקר הפגיעה", אמר לפלר.