כלכלנים ובכירים במשק בביקורת חריפה על תוכנית המענקים
(צילום: ניצן דרור)
"ניישם את המדיניות שמחליטים עליה ולא נפסיק להשמיע את עמדתנו גם אם לא אוהבים לשמוע אותה". כך אמר היום (ה') הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור, במסגרת דיון של מכון אהרן בבית ספר טיומקין לכלכלה, בבינתחומי הרצליה.
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
את הדברים אמר מרידור על רקע הביקורת החריפה שהושמעה אתמול מצד אגף התקציבים על תוכנית המענקים של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ, והעליהום הפוליטי מצד גורמים בליכוד בעקבות הביקורת של האגף.
5 צפייה בגלריה
"אמינות זה דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס די מהר". הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור
(צילום: עמית שעל)
לדברי מרידור, "אם יש משהו אחד שאני חושב שמהווה אתגר מורכב עבורנו בעת הזו זה היכולת להסביר את החשיבות של שמירה על מסגרות. אני מסכים עם האמירה שזו העת להרחבה פיסקלית, אבל גם לגביה צריך לשים מסגרת ולעמוד בה.
"החשש שלי הוא שאין מסגרות ונוציא כסף לא מיועד ולא מכוון למטרה מסויימת, כשהעלויות מאד גבוהות. ראינו דברים מהסוג הזה ואלו דברים שלדעתנו לא נכונים משום שמדובר במשבר ארוך שלא יעזוב אותנו בעוד חודש. ידענו שהמשבר קשה, אבל אולי חשבנו אחרי הגל הראשון שנוכל לנהל את הכלכלה יחד עם הקורונה, ואנחנו מבינים שהמצב מורכב יותר. אסור לנו לירות יותר מידי כדורים בעת הזו".
בנוגע לתקציב התקוע בשל ההתעקשות של נתניהו להפר את ההסכם הקואליציוני ולאשר תקציב חד שנתי והסירוב של גנץ, אמר מרידור כי "יותר מידי זמן שאנחנו נמצאים בלי תקציב ובלי חוק הסדר. הצורך שלנו בכך שהדרג הפוליטי יקבל החלטה על מועד התקציב הוא קריטי".
עוד הוסיף כי בשל כך שהיחס בין החוב לתוצר עלול לזנק השנה למעל 75%, "עוד בלי עוד תוכניות לשנים הקרובות, זה צריך להדליק נורה. אני משוכנע שהממשלה תעשה עוד תוכניות בשנה הקרובה, וצריך לוודא שיורים את הכדורים בצורה מדויקת, לכיוונים שאנחנו רוצים ולהיזהר מהוצאת תקציבים מיותרים שתגביל אותנו בהמשך".
"הממשלה מעבירה חוק ובערב מכריזה אחרת"
מרידור המשיך ברמיזות לממשלה ואמר כי "אמינות זה דבר שנבנה לאורך זמן ונהרס די מהר. זה שהממשלה מעבירה בכנסת חוק על מסגרת מסויימת (התוכנית הכלכלית החדשה עד ליוני 2021 - ע"מ) ובערב מכריזה על מסגרת אחרת (עוד 6 מיליארד שקל למענקים - ע"מ), אנחנו כממשלה צריכים להכריז על תוכניות שרואות את כל השיקולים, ולא כאלה שרודפות אחת אחרי השנייה, ולנסות ולסדר את זה בצורה קצת יותר מסודרת. מסתכלים עלינו גם בארץ וגם בעולם וזה קריטי".
לדברי מרידור, הממשלה צריכה לפעול בצורה קוהרנטית, "כממשלה, גם במחיר של לקיחת סיכונים, אנחנו צריכים להיות קוהרנטיים, לא להגיד 'פאב לא ומסעדה כן'. אני למדתי במשבר כמה הממשלה לא מבינה מה זה ענף, אין לה יכולת לייחד סוג כזה או אחר".
במהלך הדיון מרבית המשתתפים, כלכלנים בכירים באקדמיה ובמגזר הפרטי והציבורי הביעו ביקורת חריפה כנגד ההחלטה של נתניהו וכץ מאתמול לחלק מענקים לכלל הציבור - מלבד יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון.
תחזיות צמיחה עגומות
הכלכלנית הראשית באוצר, שירה גרינברג, הציגה בדיון את התחזיות המעודכנות שלה בנוגע לצמיחת המשק בשנים הקרובות, שמשקפות תמונה עגומה. לפי הערכות של אגף הכלכלנית הראשית, בתרחיש הנוכחי המשק יתכווץ השנה ב-5.9%, בתרחיש מחמיר יותר של התאוששות המשק שיעור ההתכווצות יעמוד על 7.2%. ב-2021 בתרחיש הנוכחי הצמיחה תעמוד על 5.7% ובתרחיש המחמיר על 2.2% בלבד.
5 צפייה בגלריה
"יחס חוב לתוצר עלול לעלות ל-98% ב-3 שנים". הכלכלנית הראשית באוצר שירה גרינברג
(דובורות משרד האוצר)
לדבריה "אובדן התוצר המשמעותי שהמשק הולך לחוות - זו החשיבות הגדולה של צעדים תומכי צמיחה, כדי שנוכל כמה שיותר לצמצם את הפערים בין התחזיות מלפני עידן הקורונה (צמיחה של 3% - ע"מ)". עוד עולה מהנתונים של גרינברג כי הגירעון השנה יעמוד על 13.1% לפי התרחיש המרכזי של האוצר (בעוד שלפני פרסום התוכניות האחרונות התחזית הייתה כי הגירעון יעמוד על כ-11%). בתרחיש של התאוששות איטית הגירעון השנה יוכל לעלות גם ל-14.2%.
בתרחיש המרכזי כעת גם בשנים הבאות הגירעון לא יתקרב ליעדים של עד 3% אליהם מכוונת בכל שנה הממשלה. לפי התרחיש המרכזי, הגירעון יעמוד שנה הבאה על 9.4% ובשנה לאחר מכן על 6%, ובתרחיש של התאוששות איטית יעמוד שנה הבאה על שיעור של 12.5% ובשנה לאחר מכן על שיעור של 8.9%.
בהתאם, היחס בין החוב לתוצר צפוי לגדול ל-75.8% בתרחיש המרכזי ולטפס בהדרגה עד ל-85.1% עד 2023, כאשר לפי תרחיש של התאוששות איטית יעלה היחס בין החוב לתוצר השנה ל-77.9% ובהדרגה בשלוש השנים הבאות עד ל-98%.
קרנית פלוג על תוכנית המענקים: "צעד מפתיע ומאכזב"
נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג, סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה, אמרה בדיון כי הצעד החדש של נתניהו וכץ "היה מפתיע ומאכזב בעלות של שישה מיליארד שקל שמצטרפים לשני מיליארד שקל של השי שניתן בפסח, בסכומים אדירים ללא קריטריונים. אני חושבת שזה גם לא צודק וגם לא יעיל. לא צודק כי הוא ניתן גם לאוכלוסייה שלא נפגעה כלל, ולא יעיל כי הנטייה של אותה אוכלוסייה מיועדת לצרוך הוא קטן. אז לא תהיה לזה משמעות".
5 צפייה בגלריה
"סכומים אדירים ללא קריטריונים". נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג
(צילום: אלכס קומולויסקי)
על רקע דברים שאמר שמחון, שלפיהם האחת הסיבות לצעד החדש הוא לתת כסף לחשבון הבנק באופן מהיר, אמרה פלוג כי "אם מכריזים על תוכנית אבל לוקח חודשיים לגבש קריטריונים, אז באמת לוקח זמן עד שהכסף נכנס לבנק". לגבי העיכוב בתקציב אמרה פלוג כי "השאלה לגבי תקציב חד שנתי או דו שנתי היא בעיקרה פוליטית. גם חוק ההסדרים מסתכל לאופק יותר ארוך וגם תוכניות הקורונה הן לטווח ארוך".
פרופ' עומר מואב תקף בדיון את כץ ואמר "שר האוצר ישראל כץ מועל בתפקידו, עצם העובדה שמתקבלות החלטות כלכליות שבמובהק הדרג המקצועי באוצר אמור לקחת בהן חלק מבלי לערב אותו יוצר תוצאה עגומה. אני לא חולק על הטענה שצריך או אפשר להגדיל את הגירעון למטרות טובות וניתן להקצות תקציב להשקעה שתאפשר לקצור את הפירות בעתיד. אולם בדרג קבלת ההחלטות שומעים את 'זה בסדר להגדיל את הגירעון' וזה מספיק להם.
"המנגון שבנו לפיצוי עסקים יוצר מצב מעוות, בוודאי כאשר עסק נפגע שקרוב ל-40% אז כדאי לו לצמצם עוד קצת פעילות עסקית. בתנאים מסויימים לעסק שלא נפגע בכלל כדאי לפטר עובדים ולקבל סיוע מהממשלה. השילוב בין המנגנון שמעודד לצמצם פעילות לצד המנגנון שמעודד אבטלה לפחות יוצר עקביות של העמקת המיתון משני הצדדים".
5 צפייה בגלריה
"בדרג קבלת ההחלטות שומעים את 'זה בסדר להגדיל את הגירעון' וזה מספיק להם". פרופ' עומר מואב, מומחה לכלכלה, הבינתחומי הרצליה
(צילום: בשמת איבי)
"נטל שאנחנו מטילים על הילדים והנכדים שלנו בתום המשבר"
עוד הוסיף מואב כי "הממשלה מתגאה בכך שהיחס בין החוב תוצר לא גבוה למרות הגירעון, אבל הסיבה היא צמיחת האוכלוסייה שמביאה לצמיחה כללית של התוצר. אך לכך יש מחיר, ממשלת ישראל מנצלת את הגידול באוכלוסייה כדי להגדיל את החוב, אך מזניחה את העתיד ואת דור העתיד בכך שלא עושה השקעות. אפילו אם הריבית היא אפס, חוב צריך להחזיר, זה נטל שאנחנו מטילים על עצמנו ועל הילדים והנכדים שלנו בתום המשבר. יש לזה מחיר".
פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן בית ספר טיומקין וראש מכון אהרן סיכם את הדיון ואמר כי "משבר זו הזדמנות טובה להשקיע במה שיישאר ביום שאחרי. אם נשקיע במורים ותלמידים, ונכשיר אותם במקום לזרוק להם 750 שקל - התועלת תצמח. צריך להשקיע בחינוך, לא רק בכיתות, להכשיר מורים, גם בחברה החרדית וגם בחברה החילונית, ובתחבורה ציבורית.
"אולי זה לוקח הרבה זמן אך יש דברים שאפשר לטפל בהם. הבעיה המרכזית היא שאם לא ישקיעו עכשיו 29 מיליארד שקל לשנה (לפי תוכנית 2030 שבנה לממשלה - ע"מ), לדעתי נצא מהקורונה, מתי שלא נצא, לא נחזור ל-3% צמיחה. לצערי אני לא חושב שזה מה שעושים לאור ההחלטה שהתקבלה אתמול". עוד הוסיף כי "הדבר הכי גרוע בממשלה ההזו שכל נושא התעסוקה מפוזר בין 10 משרדים וכל משרד לא רוצה שמשרד אחר יעשה מה שהוא רוצה לעשות".
