הרוב המכריע של הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה לא ביצעו מעקב אחר עבירות בנייה כפי שנדרש בחוק, ולכן אין להן תשתית עובדתית הכרחית לקבלת החלטות מושכלות. כך קובע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח על הפיקוח על הבנייה בוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה ברחבי הארץ שפורסם היום (ג').
>>לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הוועדות המקומיות לתכנון ולבנייה הן חלק ממערך מוסדות התכנון בישראל, והן פועלות מתוקף חוק התכנון והבנייה משנת 1965. הן מוסמכות, בין היתר, לאכוף את דיני התכנון והבנייה במרחבי התכנון שלהן, הזהים על פי רוב לשטח המוניציפלי של הרשויות המקומיות.
הדו"ח חושף תמונה עגומה בבדיקת מידת הפיקוח על התופעה הרחבה של עבירות הבנייה בארץ. בסך הכל יש בישראל 131 ועדות מקומיות לתכנון ולבנייה. 98% מתוכן לא השלימו ביצוע סקר עבירות בנייה כנדרש בחוק, החיוני לקבלת החלטות על נקיטת הליכי אכיפה. הסקר כולל מעקב אחר הבנייה ביישובים שבשטח הוועדה ומעקב אחר כל עבירת בנייה ומה נעשה בעניינה (דו"ח, כתב אישום, הריסה, אישור החריגה וכו').
בנוסף, 1,513 תיקי פיקוח הועברו לתובעים בוועדות המקומיות בשנת 2018. 59% מהוועדות לא העבירו דיווחים למרשם הפלילי. 58% מהוועדות לא הגישו דיווחים כנדרש בחוק ליחידה הארצית לאכיפה על פעולות האכיפה שלהן בשנת 2018.
המבקר מציין כי לאכיפה יעילה ואפקטיבית של עבירות בנייה יש חשיבות ציבורית משום שהעבירות עלולות להביא לשימוש לא מושכל במשאב הקרקע, לפגוע באיכות החיים ובאיכות הסביבה ואף לגרום למפגעי בטיחות. בנוסף מדגיש המבקר כי בדרך כלל עבירות אלו גלויות לעיני כל, ולפיכך אופן ההתמודדות עימן משפיע על מידת אמון הציבור בוועדות.
אין אכיפה יזומה של עבירות בנייה
בתוך כך, הדו"ח חושף כי ב-47% מהוועדות מספר המפקחים על עבירות הבנייה קטן מהתקן המינימלי המומלץ. 38% מהוועדות הוערכו על ידי התובע שלהן כטעונות שיפור בתחום הפיקוח על עבירות הבנייה.
בנוסף, רק מספר זעום של 71 היתרי בנייה הונפקו לפיצולי דירות בחלוף 15 חודשים מקביעת התיקון לחוק שמאפשר זאת. כלומר, הרשויות המקומיות לא ניצלו את האפשרות להרחיב את היצע הדירות באמצעות מתן הרשאה לפיצול דירות, למרות שזאת הייתה אחת מהתכניות של הממשלה להוזלת הדירות הקטנות בארץ, שההיצע שלהן נמוך מהביקוש.
מבקר המדינה קובע בדו"ח כי קיים מחסור בתוכניות מתאר מפורטות ביישובים ערביים, מה שעלול לגרום להתרחבות תופעת עבירות הבנייה באזורים אלה. כמו כן, המבקר תוקף בחריפות את המצב שבו על פי דיווחי הוועדות, כמחציתן אינן מקיימות אכיפה יזומה שיטתית וסדורה, ולכן עבירות אינן מאותרות בשלביהן המוקדמים והטיפול בהן מתמשך.
מתוך תריסר ועדות שנבדקו, רק שתי ועדות - אלעד ובני ברק - הקצו תקציב ייעודי להריסת מבנים לא חוקיים. כמו כן, למעט בני ברק שביצעה ב-2018 כ-60 הריסות, רוב הוועדות שנבדקו כמעט שלא ביצעו כלל הריסות.
עוד מציין המבקר כי תשע ועדות מתוך התריסר שנבדקו לא דיווחו לרשם המקרקעין על חריגות בנייה. מנתוני רשם המקרקעין עולה כי הועברו אליו 1,566 דיווחים בשנת 2018, אף כי מספר תיקי הפיקוח שהועברו באותה שנה לתובעים בוועדות המקומיות עמד על כ-11,500. "מכאן שניתן להעריך כי אלפי חריגות אינן מדווחות כלל", קובע המבקר אנגלמן.
בדיקה בארבע ועדות מקומיות - בני ברק, גבעתיים, טירה וחוף אשקלון - העלתה מקרים של ליקויים בתהליכי אכיפה, שיהוי בפעולות אכיפה וחוסר אפקטיביות שלהן. המבקר מדגיש בדו"ח כי בוועדה המקומית טירה יש תופעה נרחבת של עבירות בנייה שאינן נאכפות.
המלצות המבקר
מבקר המדינה ממליץ לבחון אפשרות שבה מספר ועדות מקומיות יבצעו פעולות פיקוח במסגרת משותפת. זאת לנוכח המחסור במפקחים בוועדות רבות והפגיעה באכיפה בוועדות שבהן התקן המינימלי קטן מלכתחילה.
עוד דורש אנגלמן שוועדות מקומיות ישלימו בהקדם ביצוע סקר עבירות בנייה על פי ההנחיות של היחידה הארצית לאכיפה, ויעדכנו את מדיניות האכיפה שלהן. כמו כן על הוועדות המקומיות להגביר את פעולות האכיפה היזומה השיטתית במרחבי התכנון שלהן ולשלב בתוכנית העבודה שלהן מרכיבי אכיפה יזומה ומדדים להערכת האפקטיביות של פעולותיהן, כדי שעבירות יאותרו בשלבים המוקדמים וניתן יהיה לפעול להסרתן ביעילות.
בנוסף, המפקח קובע כי על היחידה הארצית לאכיפה והמחלקה להנחיית תובעים להגביר את הפיקוח על הוועדות המקומיות, לפעול למחשוב ממשקי הדיווח ולנקוט אמצעים שיביאו להגברת האכיפה.
ממרכז השלטון המקומי נמסר בתגובה כי "המרכז שם לו למטרה ללמוד את דו"ח מבקר המדינה לעומקו ובהתאם לכך נפיק את הלקחים הנדרשים. הדו"ח חשוב ואנו מתייחסים אליו במלוא הרצינות והאחריות. יתרה מכך, בתקופה שעברה מגיבוש הדו"ח, כבר הופקו לקחים בנושאים רבים ותהליך יישומם החל".