מדד המחירים שפורסם בתחילת השבוע הראה מעבר לכל ספק - אנחנו נמצאים בתקופה של ירידה במחירים. לפי הפרסום של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מתחילת השנה המחירים ירדו ב-0.7% וב-12 החודשים האחרונים (מאי 2020 לעומת מאי 2019) ב-1.6%.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
אבל רגע, משהו פה לא מסתדר. הרי כולנו ביקרנו לאחרונה בסופר או במכולת השכונתית ולא יצאנו משם בתחושה כי המחירים ירדו. במקרה הטוב אמרנו לעצמנו - טוב נו, לפחות הם לא עלו. גם לגבי שוק הדיור, נרשה לעצמנו להמר כי לא ראיתם או קראתם על ירידות מחירים. וגם אם כן, אז מדובר בערים או בשכונות בודדות.
למה אם כן, מתעקשים בלמ"ס כי אנחנו נמצאים בתקופה של ירידת מחירים? משום שהם אכן יורדים - או יותר נכון ירדו. כאשר נמצאים במשבר, בטח במשבר כל כך חריף כמו עכשיו - הביקוש יורד. וכשהביקוש יורד המחירים יורדים.
פחות רוכשים מוצרים, הקנייה בסופר מצטמצמת, מוותרים על החופשה השנתית בחו"ל ולרוב לא מחליפים את המטבח או את האוטו למשהו חדש יותר. וירידה כזו בביקושים גוררת ירידת מחירים - גם היא לא מורגשת בכיס שלנו באופן משמעותי.
צפו: ראיון עם נגיד בנק ישראל באולפן ynet
(צילום: גיל יוחנן)
מדפיסים כסף ללא הגבלה
אז המחירים ירדו בשנה האחרונה - האם זה אומר בהכרח שתהיה אינפלציה? בוודאי שלא. הסיבה המרכזית המצביעה על כך שהאינפלציה הקרובה מסתתרת בכסף שזורם לכלכלה. הבנקים המרכזיים והממשלות מודעים לירידה בביקוש ומדפיסים כסף כמעט ללא הגבלה כדי להציל את העולם מהמשבר. עדיף לממשלות, לפחות בשלב הזה, לחלק כסף לאזרחים כדי שישקיעו אותו בעסק השכונתי שלהם ולא יפטרו את העובדים.
אבל שום דבר, גם לא כסף, מגיע בחינם. התוצאה של פיזור הכספים היא גירעונות עצומים לממשלות וריביות נמוכות - במדינות רבות ריביות שמתחת לאפס. ומה ההשלכה המרכזית של פיזור הכספים - ניחשתם נכון - אינפלציה.
אז מה יש לנו? מצד אחד גורמים שדוחפים לעליית מחירים ומהצד השני גורמים חזקים לא פחות שדוחפים לירידת מחירים. מי ינצח? נכון לעכשיו יש דיפלציה אבל כנראה שלא להרבה זמן. על כך דיברנו בפרק ה-107 של פודקאסט מנועי הכסף של כלכליסט עם הכלכלן והאסטרטג הראשי של פסגות אורי גרינפלד.
