צניחה בהתחלות בנייה של מגדלי מגורים: נתונים של לשכת שמאי המקרקעין, שהגיעו לידי ynet, מצביעים על כך שרק 8% מהתחלות הבנייה במחצית הראשונה של שנת 2020 היו של בניניים מעל 21 קומות, לעומת 10% בשנת 2019. כמו כן, רק 6% מהתחלות הבנייה השנה היו של בניינים בני 16-20 קומות, לעומת 7% בשנה שעברה.
השנה החולפת, שמלווה בפלונטר פוליטי ובנגיף אימתני, הותירה את שוק הדיור בזיגזג של מחירים והיקף עסקאות. אבל על דבר אחד לא ניתן להתווכח - ירידה בהתחלות הבנייה ובהיקף התוכניות המאושרות להקמת דירות חדשות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), ברבעון השני של 2020 חלה ירידה של 30% בהתחלות הבנייה לעומת הרבעון הראשון. אתמול פורסמו נתונים של מינהל התכנון והוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) במשרד הפנים, לפיהם מתחילת השנה ועד אוקטובר אושרו באופן סופי תוכניות לבניית כ-50 אלף דירות, פחות ממחצית מהיעד של מינהל התכנון ל-2020.
כעת, כאמור, מבדיקה של לשכת שמאי המקרקעין בראשות חיים מסילתי, המבוססת על ניתוח נתוני הלמ"ס, עולה כי במהלך המחצית הראשונה של השנה החלה בנייתן של 1,641 דירות בבניינים מעל 21 קומות לעומת 5,001 דירות בשנה שעברה . בבניינים בני 16-20 קומות החלה בנייתן של 1,215 דירות בלבד במגדלים לעומת 3,333 דירות בשנת 2019.
בראש טבלת הערים המובילות בהתחלות בנייה של מגדלים בשנה וחצי האחרונות נמצאת העיר נתניה עם 1,086 דירות שנבנו במגדלי מגורים, ובמקום השני תל אביב עם 1,073 דירות. אחריה ירושלים עם 789 דירות, עכו עם 780 דירות, קריית ים עם 689 דירות, אשקלון עם 563 דירות, רמת גן עם 449 דירות, באר יעקב עם 443 דירות וסוגרות את העשירייה הראשונה רחובות עם 410 דירות ובת ים עם 371 דירות.
"ירידה בהתחלות הבנייה במחוזות ת"א והמרכז"
"אם בוחנים את מספר התחלות הבנייה בישראל על פי מחוזות, ניתן לראות שבמחוזות תל אביב ומרכז, המובילות בדרך כלל בבניית מגדלים, חלה ירידה במספר הכללי של התחלות הבנייה", אומר מסילתי. "אם בשנת 2019, כ-44% מסך התחלות הבנייה היו במחוזות אלה, הרי שהשנה ישנה צניחה של 40%. לעומת זאת, במחוז דרום רואים עלייה מ-19% בשנת 2019 ל-26% השנה".
חיים מסילתי": "הפריפריה מאופיינת בבנייה נמוכה יותר לעומת תל אביב והערים סביבה, שבשל הצפיפות והמחסור בעתודות קרקע בונים בה יותר ויותר לגובה"
לדבריו, "העובדה שמספר התחלות הבנייה במחוז מרכז יורד לעומת הפריפריה, בה ניתן לראות עלייה בהתחלות הבנייה, יכולה להסביר את הצניחה בבניית מגדלים. זאת משום שהפריפריה מאופיינת בבנייה נמוכה יותר לעומת תל אביב והערים סביבה, שבשל הצפיפות והמחסור בעתודות קרקע בונים בה יותר ויותר לגובה. בשורה התחתונה, יש להגביר את קצב הבנייה לגובה, בעיקר באזורי הביקוש בהם יש מחסור בעתודות קרקע, כדי להגדיל את ההיצע. אם לא יעשה כן, עלול הדבר לגרום לזינוק במחירי הדירות".
"העובדה שנתניה מובילה בבנייה לגובה אינה מפתיעה. המגדלים בנתניה מהווים אלטרנטיבה למגדלים בתל אביב", טוען יקי בריגה, בעלי חברת בריגה. לדבריו, "עיקר הבנייה לגובה בנתניה מתרכזת לאורך קו החוף ומציעה מחירים נמוכים מאלה שבתל אביב. המחירים לדירות במגדלי יוקרה בנתניה נעים סביב 40 אלף שקל למ"ר לעומת המחירים בתל אביב, הגבוהים ב-35%".
אדריכל יואב אומן, בעלים ושותף במשרד טיטו-אומן אדריכלים, סבור כי אחת הסיבות לירידה בהתחלות הבנייה של מגדלי מגורים היא העובדה שחלק גדול מהתחלות הבנייה בתקופה שנבדקה התקיים במסגרת תוכנית מחיר למשתכן, שרק בשנה האחרונה החלה להבשיל לכדי בנייה. "מרבית הבנייה הזו מתאפיינת בבנייה רוויה עד 10 קומות ולא במגדלים גבוהים, שעלויות הבנייה שלהם גבוהות יותר", הוא אומר. סיבה נוספת היא ביקוש מצד רשויות מקומיות לבנייה מרקמית: "מגדלים במרכזי ערים עלולים לפגוע במידה מסוימת באופי העירוני של הרחוב, והיום יש חזרה לבנייה מרקמית משולבת במגדלים שיוצרת דופן לרחוב".
לדבריו, "סיבה נוספת היא שההתחדשות העירונית באזור מרכז הארץ אופיינה בשנים האחרונות בעיקר בהתחלות בנייה במסגרת תמ"א 38, אשר ברוב המקרים אינה מאפשרת בנייה של יותר משמונה קומות, ואילו מגדלים נבנים בעיקר במסגרת פרויקטים מאוד גדולים של התחדשות עירונית או במסגרת שכונות חדשות".
