אין מקום לאנחת רווחה, ובכל זאת שאפשר לסכם את נתוני האבטלה של הלמ"ס לאמצע יולי באמירה: יכול היה להיות הרבה יותר גרוע. על פי הנתונים, מספר המובטלים עלה בחצי אחוז שהם כ-23 אלף איש. באוצר צפו שגל ההחמרות השני יביא למאה אלף מובטלים חדשים. הסירוב של השרים לסגור את בתי הספר של החופש הגדול (מהלך שהיה עלול לפגוע קשות גם בהורים) והסירוב של ועדת הקורונה להשבית את בתי הקפה והמסעדות הצילו כנראה את עבודתם של עשרות אלפים. ותודה ליפעת שאשא-ביטון.
כרגיל, נמשך הכאוס בנתוני האבטלה. ללמ"ס עצמה יש שתי גרסאות. על פי הגרסה המצמצמת שהאוצר מעדיף, המובטלים הם הבלתי מועסקים פלוס אלה שנעדרו מעבודתם בשבוע שבו נשאלו בשל סיבות הקשורות למשבר הקורונה. במקרה כזה יש עלייה של 23 אלף מובטלים שהם חצי אחוז, מ-10% מובטלים ל-10.5%. מדובר בשיעור המתייחס למפוטרים ולנמצאים בחל"ת, שלפיו יקבע המשך תשלום דמי האבטלה במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלית שאושרה שלשום במליאת הכנסת, ושקובעת כי כל עוד הוא לא יירד מתחת ל-7.5%, יתאפשר המשך מתן דמי אבטלה למפוטרים ואנשים בחל"ת עד לחודש יוני 2021.
על פי הגרסה המרחיבה (והקרובה יותר לאמת) של הלמ"ס, שכוללת גם מובטלי קורונה שלא מחפשים עכשיו עבודה, מספר המובטלים עלה ב-27 אלף (אבל עדיין בחצי אחוז) מ-11.8% ל-12.3%.
שירות התעסוקה כידוע סבור שבמשק יש 21.5% אבטלה. אבל גם נתוני שירות התעסוקה מעידים על עלייה לא גדולה בחודש יולי. "כלכליסט" חישב את הנתונים היומיים שפרסם השירות במהלך החודש, בהנחה שנתוני היום ומחר (30-31.7) יחושבו לפי השבוע שעבר. על פי הנתונים בחודש יולי כולו, דיווחו 58.4 אלף איש שהפכו למובטלים. 36.8 אלף דיווחו שחזרו לעבודה. כלומר, בכל החודש נוספו כ-22 אלף מובטלים - שהם חצי אחוז.
את ההשוואה של הנתון הזה עם נתוני הלמ"ס אפשר לפרש בשתי דרכים - אופטימית ופסימית. על פי הדרך האופטימית, אפשר לקוות שאם שירות התעסוקה סגר את החודש עם חצי אחוז, זה יקרה גם בלמ"ס. אבל הדרך הפסימית משכנעת יותר.
בשירות התעסוקה בחצי הראשון של החודש היה מספר הנפלטים מהעבודה והחוזרים אליה - זהה. הסיבה היא שהמעבר ממאזן חוזרים לעבודה חיובי לשלילי התרחש ב-8.7. המאזן השלילי של 21 אלף מובטלים חדשים נוצר כולו בחצי השני. על רקע זה יש לחשוש שגם נתוני הלמ"ס של החצי השני של החודש יהיו קשים יותר. ובכל זאת, גם אם יתווספו בחצי השני של יול בנתוני הלמ"ס עוד 20 אלף (0.5%) או 40 אלף מובטלים (אחוז), זה יהיה גרוע פחות מגלי המובטלים הנוראים של מרץ-אפריל או מהתחזיות לגל השני.
הירידה הגדולה במספר השכירים המועסקים - בשירותי אירוח ואוכל
בפילוח לפי אזורים, אחוז ההשתתפות בכוח העבודה ירד ברוב המחוזות בהשוואה לרבעון הקודם. במחוז ירושלים נרשמה עלייה ל-53.1% (לעומת 52.5%), במחוז הצפון ל-55.3% (לעומת 57.2%), במחוז חיפה ל-58.4% (לעומת 60.3%), במחוז המרכז ל-68.0% (לעומת 68.7%), במחוז תל אביב ל-67.2% (לעומת 68.4%), ובמחוז הדרום ל-59.3% (לעומת 60.0%).
בפילוח לפי ענפים כלכליים, הירידות המשמעותיות במספר השכירים המועסקים ברבעון השני היו בענף שירותי אירוח ואוכל (כ-21 אלף שכירים), בענף חינוך (כ-16 אלף שכירים), בענף מידע ותקשורת (כ-12 אלף שכירים), בענף שירותי תחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות ובענף מינהל מקומי, ציבורי וביטחון וביטוח לאומי (כ-8 אלף שכירים בכל אחד מהענפים), בענף מסחר סיטוני וקמעוני; תיקון כלי רכב מנועיים (כ-7 אלף שכירים). מנגד, העליות הגדולות היו בענף שירותי בריאות רווחה וסעד (כ-14 אלף שכירים), ובענף שירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים (11 אלף שכירים).
בפילוח לפי מקצועות, הירידות הגדולות במספר השכירים היו בקרב פקידים כלליים ועובדי משרד ובקרב עובדי מכירות ושירותים (כ-20 אלף שכירים בכל אחד ממשלחי היד), בקרב מנהלים (כ-16 אלף שכירים), בקרב עובדים בלתי מקצועיים (כ-11 אלף שכירים) ובקרב בעלי משלח יד אקדמי (כ-7 אלף שכירים).
ירידה בתעסוקה בקרב קבוצות היעד של הממשלה
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי נרשמה ירידה של כרבע בתעסוקת צעירים וצעירות ערבים, וכי הנשים החרדיות ירדו ב-3% תוך חצי שנה. לעומת זאת, הנתונים לגבי הגברים החרדים אינם ברורים.
תעסוקת גברים ערבים (גילאי 25-64) ירדה מ-75% ברבעון האחרון של 2019 ל-70.4% ברבעון השני של 2020. יצוין שברבעון השני של 2010 כבר הגיעו הגברים הערבים לשיעור תעסוקה של 77.3%. תעסוקת נשים ערביות (25-64) עמדה ברבעון השני והרביעי של 2019 על 38.2% אבל ירדה ברבעון השני של 2020 ל-36.6%.
חלק ניכר מהפגיעה במגזר הערבי נרשמה בקרב קבוצה שנבדקת בנפרד, צעירים בני 20-24. בקרב הגברים הצעירים נרשמה ירידה מ-55.3% ברבעון האחרון של 2019 (ו-63% ברבעון השני אשתקד) ל-51.2% בלבד ברבעון השני של 2020. בקרב צעירות ערביות נרשמה ירידה מ-26.3% ברבעון האחרון של 2019 ו-32.5% ברבעון השני אשתקד ל-25.4% בלבד ברבעון השני השנה. כלומר בתוך כשנה היתה ירידה של כרבע. עם זאת, מהנתונים עולה שחלק משמעותי מהירידה בתעסוקה החל בשנה שעברה ומשבר הקורונה רק הסלים אותה.
הגיליון כולל נתונים גם לגבי חרדים. על פי המועצה הלאומית לכלכלה, הנשים החרדיות ירדו מ-79.3% ברבעון הרביעי אשתקד ל-76.3% ברבעון השני של 2020. על פי שיטת ההגדרה העצמית הן ירדו מ-79.1% ל-77%.
לגבי הגברים החרדים יש תנודות קבועות בנתונים שמקשות על מעקב על פי רבעונים. הם ירדו על פי שיטת המועצה הלאומית לכלכה מ-55.1% ברבעון הרביעי של 2019 ל-53.1% ברבעון השני של השנה. אבל ברבעון הראשון הירדה היה תלולה יותר ל-50.8%. כך גם המצב בשיטת ההגדרה העצמית. הגברים החרדים ירדו מ-55.8% ברבעון הרביעי אשתקד ל-53.4% ברבעון השני של 2020, אבל ברבעון הראשון עמד היקף התעסוקה שלהם על 51.6% בלבד.
פורסם לראשונה: 12:59, 30.07.20