האושר, מסתבר, מוצא לעצמו דרכים משלו להופיע ולהתקיים, גם בתוך מציאות קשה ומאיימת. הנה, למרות מגפת הקורונה, שהשתלטה על העולם בשנה האחרונה והביאה איתה חרדות, סגר ובדידות, מוכיחים ממצאי מדד האושר העולמי של האו"ם לשנת 2021, שבודק כ-150 מדינות בעולם, כולל ישראל, שאוכלוסיית העולם ממשיכה להרגיש אושר.
המדד מתבסס על סקר בו מתבקשים הנשאלים לדרג מ-1 עד 10 את מידת האושר שלהם כשהם מסתמכים על מידת העזרה שהם מקבלים מהמדינה בעת צרה, את מידת החופש ואת רמת השחיתות במדינתם, ויש בו גם התייחסות לגורמים נוספים שמשפיעים על האושר של האזרחים ועל רווחתם, בין השאר התמ"ג לנפש ותוחלת החיים במדינה.
השנה, לעומת השנים שעברו, התמקד הדו"ח בהשפעות נגיף הקורונה ובאופן שבו אנשים בעולם הסתדרו בצל המגפה, שטלטלה ועיצבה מחדש את חייהם. על פי התוצאות, ישראל נמצאת השנה במקום ה-12. בשנה שעברה היא הגיעה למקום ה-14 וב-2019 למקום ה-13. במקום הראשון נמצאת פינלנד, כשבעשירייה הראשונה נמצאות מדינות אירופאיות.
פרופ' טל שביט, מומחה לכלכלה התנהגותית וכלכלת אושר במחלקה לכלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל, שחוקר את נושא כלכלת האושר כבר 15 שנה, מסביר את התוצאות, הלכאורה מפתיעות, ומנתח את הסיבות למיקומה הטוב של ישראל במדד. לדבריו, "הדרמה של הקורונה הייתה גדולה יותר מהמציאות, כמובן כשמודדים זאת לאורך זמן. בתחילת המשבר, השפיע ההלם הראשוני שאחז באוכלוסייה, על הרגשות. חלה עלייה ברגשות שליליים, כמו חרדה, פחד וכעס, וירידה ברגשות חיוביים, כגון שמחה. אבל אלו רגשות תנודתיים, ואין להם קשר ישיר לאושר.
"במחקר, שערכנו בישראל בתחילת המשבר, מדדנו את האושר. לאחר היציאה מהסגר הראשון, חזרו הרגשות החיוביים, ובסופו של דבר ראינו שרמת האושר לא השתנתה לאורך השנה. זאת בעיקר לאור העובדה שאנשים נותנים משקל לבריאות, שנמצא כגורם המשפיע ביותר על האושר. אנשים נכנסו לפרופורציה והבינו שבריא זה מאושר".
בריאות היא מדד חשוב אבל הכלכלה נפגעה. זה לא פוגע באושר?
"הרבה אנשים סבלו כלכלית, אבל אנחנו לא ממש יודעים כמה. מאות אלפים הוצאו לחל"ת, כשבמקביל ידוע על תופעות כלכליות, שהתפתחו בתקופת הקורונה בישראל, כדוגמת כלכלה שחורה. לא ידוע כמה אנשים עבדו ב'שחור', כמה העלימו מיסים, ולא בטוח שאפשר יהיה לדעת. מעבר לזה, יש הרבה מחקרים, שמוכיחים את רמת החרדה שנוצרת סביב עבודה. הוכח ששחיקה ולחץ מהעבודה מפחיתים את רמת האושר. תרבות העבודה בישראל איננה מהמתקדמות בעולם. יש הרבה חוקי עבודה בעולם המערבי שלא מתקיימים בישראל. למשל, בהרבה מדינות אסור למעסיק ליצור קשר עם העובד לאחר שעות העבודה. בישראל אין חוק כזה, ולעומת זאת יש הרבה מקרים של התעמרות בעובדים.
"בתקופת הקורונה, מאות אלפי אנשים מצאו עצמם מקבלים 70% מהשכר עם הוצאתם לחל"ת, וידעו שלפחות עד יוני יש להם שקט. הם לא מסתכלים על הטווח הרחוק, ממילא היה קיצוץ בהוצאות בתקופה, לכן לא נפגם האושר שלהם. כמובן שאצל חלק מהאנשים חלה ירידה ברמת האושר בגלל הפגיעה בפרנסה, אבל זה התאזן מול הירידה בלחץ ובמתח, שפסקו בעקבות החל"ת. יש גם הרבה שעשו חישוב מסלול מחדש. בתקופה הזו, היה להם זמן להבין את הקושי שלהם בעבודה ולהחליט שהם מבקשים לעצמם עכשיו חיים רגועים יותר ומציאת עבודה אחרת".
5 צפייה בגלריה
"בתקופת הקורונה אנשים עשו חישוב מסלול מחדש - לעבודה אחרת, לחיים רגועים יותר"
(צילום: Shutterstock)
אתה אומר שפגיעה כלכלית לא בהכרח פוגעת באושר?
"אני אומר שקשה להוכיח זאת, כי האושר הוא פסיפס אחד גדול. עדיין לא נמצאה נוסחה אחת לכך. הופתענו מתוצאות הדו"ח כי חשבנו שהפגיעה הכלכלית תוריד את רמת האושר, וזה לא קרה. אפשר להסביר את זה בכמה מישורים. ראשית, אנשים הם סתגלניים. הפגיעה בפרנסה אוזנה על ידי דברים אחרים. באיטליה, למשל, הייתה תמותה גדולה במיוחד והייתה פגיעה כלכלית קשה ביותר, ואנשים יצאו למרפסות ושרו. המרפסות איחדו אותם, הייתה תחושה של קהילה. בהרבה מחקרים הוכח שקהילתיות יוצרת אושר".
הצלחת מערכת הבריאות איזנה את תחושת הפגיעה הכלכלית
"הסבר נוסף ומשמעותי לאושר הוא מערכת תמיכה סוציאלית ממשלתית. למשל, מדינות סקנדינביה יוצאות תמיד בעשירייה הראשונה בדו"ח האושר מאז תחילת המדידה. יש הטוענים שיש שם התאבדויות בגלל מזג האוויר האפור, והנה, הדו"ח מוכיח שאנשים שם מאושרים. לא שיש שם מיסים נמוכים, אבל המדינה מספקת לאזרחיה שירותי חינוך, בריאות, שירותים סוציאליים, מערכת תמיכה משמעותית, גורמים שמובילים לרגשות של אושר".
ומה לגבי ישראל?
"ישראל היא פלא. מצד אחד יש פה הרבה בעיות, והנה, בכל שנה אנחנו מגיעים לעשירייה השנייה המכובדת בדו"ח. ללא ספק, אחת הסיבות לכך היא הכלכלה הישראלית, שבעשור האחרון נמצאת במקום טוב. יש צמיחה, אבטלה נמוכה, כלכלת היי-טק, מערכת בריאות איכותית וטובה, ותוחלת חיים ממוצעת ארוכה. משבר הקורונה פגע בכלכלה, אבל הצלחת מערכת הבריאות איזנה זאת. לכל אזרח יש פה ביטוח רפואי, הובלנו בעולם בנושא החיסונים, זה היקהה בשלב מסוים את תחושת הפגיעה בכלכלה".
בישראל יש פערים חברתיים וכלכליים. איך זה מסתדר עם מדד האושר?
"במחקרים רבים נמצא שעושר לא בהכרח מוביל לאושר. נכון, אין ספק, ששפע כלכלי פותח הזדמנויות. עושר מאפשר בריאות טובה יותר ושיפורים טכנולוגיים. מאידך, באותם מחקרים הוכח, שככל שאתה יותר חומרני, אתה פחות מאושר, וככל שאתה יותר מסתפק במה שיש לך, אתה יותר מאושר".
"האדם הממקסם"
"יש מודל כלכלי מעניין: 'האדם הממקסם'", מספר שביט."לפי המודל, כשאדם הולך לקנות משהו, הוא מתמקח על המחיר, ורק אחרי המיקוח, יקנה. בעולם המערבי המיקוח מביא לפחות אושר, כי זה תהליך מייגע, מה גם שאחרי הקנייה, נכנסים לחרדות לגבי הצלחת הקנייה. בישראל, בניגוד לעולם המערבי, המיקוח מעלה את רמת האושר. כי ישראלי לא רוצה להיות פראייר. תהליך המיקוח מפחית את מידת הפראייריות, והופך את הישראל ליותר מאושר".
מלבד הבריאות, אילו עוד מדדים יוצרים אושר?
"אמונה, קהילתיות ונתינה. אנשים יותר מאמינים הם יותר מאושרים, ובישראל יש הרבה כאלו. ממחקרים שעשינו עלה כי האוכלוסייה החרדית בישראל היא הכי מאושרת, ומנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על שביעות רצון מהחיים עולה כי הערים הכי מאושרות בישראל הן בית שמש, בני ברק וכפר סבא. בשתיים הראשונות זה בשל האמונה הדתית, ובכפר סבא יש תחושת קהילתיות חזקה, שהיא מדד נוסף חזק לאושר. ישראל, בכלל, היא מדינה יחסית קהילתית. כולם שירתו בצבא, כולם הם 'אח שלי', יש תחושה של ביחד, למרות המריבות והמחלוקות. בסוף, אנחנו קהילה. לעומת זאת, האוכלוסייה הערבית היא הכי פחות מאושרת".
לדברי שביט, "מדד נוסף שנמצא כיוצר אושר, וקשור גם בעולם העבודה, הוא יצירתיות. אנחנו עם של היי-טק וסטארטאפים, עם של אנשים יצירתיים. בנוסף, נמצאו ראיות שאמון ונדיבות תומכים חזקים ברווחה, ולכן הם גם היו לאסטרטגיות מוצלחות של מדינות, לשליטה בקורונה. וגם, נמצא חד-משמעית, שנתינה לזולת תורמת לאושר".
זו אחת הסיבות לפילנתרופיה?
"ייתכן, לא בדקו את הנושא. אבל הרעיון הוא שהמטרה היא לא רק להרוויח כסף, אלא גם לעזור לאחרים, לתת לאנשים סביבך תמיכה. לעזור לשכנים, להתנדב, להתגייס לצבא. כסף זו לא באמת נתינה, זו נתינה של העולם המודרני".
אז שרי אריסון, לדוגמה, לא בהכרח יותר מאושרת ממני?
"כסף לא עוזר לאושר בצורה לינארית, אין דבר זה, זו נאיביות לחשוב כך. יש קשר, אבל זה לא שאם היא מרוויחה פי מאה ממך או ממישהו אחר, היא מאושרת פי מאה. ערכנו מחקרים על זוכי לוטו, שהפכו אומללים, כי הדבר הראשון שהם עשו זה להפסיק לעבוד. מה יצא להם מהזכייה? עבודה מספקת הרבה יותר מאשר רק פרנסה.
"זה כמו שחושבים, שמהמרים עוסקים בהימורים בשביל כסף. זה חד משמעית לא נכון. הם מהמרים בשביל הריגוש. הכסף הוא האמצעי להביא להם את הריגוש. הכסף הוא בהחלט מתווך לאושר כי הוא מאפשר שירותי בריאות טובים יותר כמו קיצור תורים או רפואה פרטית, מאפשר תזונה בריאה יותר כי אוכל בריא הוא יקר יותר, אדם עשיר יכול להחזיק מדריך כושר פרטי וכו'. יש מספיק אנשים, שנוהגים במכונית יוקרה ומתגוררים בבית מפואר, והם אומללים. בסדרה "הכתר" רואים את משפחת המלוכה, העשירה והאומללה. לכן, כשאומרים שכסף מייצר אושר, זה לא הכסף עצמו אלא מה שעושים איתו.
לדברי שביט, "נמצא שאחד הדברים הכי חשובים לאושר, זה לייצר חוויות, לצבור זכרונות. מי שמשקיע בחוויות ולא בבגדים, יותר מאושר. השבוע, למשל, אנחנו מאושרים יותר, לקראת הפסח. מחכים לחופש, להיות בליל הסדר ובחג עם המשפחה, מה שנמנע מאיתנו בשנה שעברה".
להגדיר את האושר כיעד לאומי
אחת הביקורות כנגד הדו"ח היא שחלק מתת-הקבוצות שנפגעו בצורה הקשה ביותר מהמגפה אינן נכללות בסקרים. לדוגמה, קשישים בודדים, מטפלים שמתגוררים אצלם, מאושפזים בבתי חולים, כלואים בבתי כלא והומלסים. אלו האוכלוסיות שהושפעו בצורה הקשה ביותר מהקורונה. יש להניח שזו האוכלוסייה שלא ממש מחכה לפסח או לחג אחר, ואנשים אלו ירגישו בדידות, צער ואף דיכאון.
שביט סבור כי מדיניות של ניהול אושר, שאינה מתקיימת עדיין בישראל, היא דבר חשוב. "יש מדינות רבות, שמנהלות אושר, וכך מסייעות לנהל את הקהילה. באיחוד האמירויות, למשל, יש שרה לניהול אושר. במדינות רבות יש ארגונים ומקומות עבודה, בהן יש ממונה על ניהול האושר של העובדים, ומערכת החינוך מעודדת נתינה כדי לגדל אנשים להיות מאושרים.
"בישראל אין ניהול של אושר לאומי, אין חוק, אין ממונה, אין מדידה, אין התערבות בשוק העבודה, ולא מצאתי את המילה אושר בשום מצע של מפלגה. האושר כביכול לא חשוב ולא חושבים על זה, בזמן שהעולם מתקדם. הישראלים נחשבים מאושרים, בין היתר, בגלל תחושת המשפחתיות וה'ביחד-נס', אבל הסולידריות שלנו נמצאת בירידה, והמדינה לא מגדירה את האושר כיעד".
מה זה אומר לגבי ישראל בדו"חות האושר בשנים הקרובות?
"אי אפשר להתנבא. האם בישראל מאושרים עכשיו? כן, אבל יש מצב שבסוף נלך אחורה. ראינו בקורונה ירידה בערבות ההדדית וגם שנוצר שיח אלים. אם הממשלה שתקום לא תחזיר את הדרך החברתית, נמצא את עצמנו בשנים הבאות מידרדרים ברמת האושר. הערבות ההדדית הייחודית לנו עלולה להיעלם וניכנס למשבר. ואז, גם אם כמות העושר תגדל, נאבד את הקסם והפלא של האושר הלאומי".
