אם עד 25.8 לא יאושר תקציב המדינה, הכנסת תתפזר וישראל תלך שוב לבחירות. לצד הוצאות הענק על מערכת הבחירות בעיצומו של משבר כלכלי חריף, מי שצפויים לספוג פגיעה קשה הם יותר מרבע מיליון גמלאים המבוטחים בקרנות הפנסיה הוותיקות, שהפנסיות שלהם ייפגעו ב-1.3% מדי חודש, החל מינואר 2021. המשמעות: אובדן ממוצע של יותר מ-1,000 שקל בשנה, ולחלק מהמבוטחים אף כפול.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
הסיבה: בממשלת מעבר לא ניתן יהיה להעלות בהדרגה את גיל הפרישה לנשים, תהליך שאמור היה להתחיל בינואר 2021.
בקרנות הפנסיה הוותיקות מבוטחים 270 אלף גמלאים. בשל אי-העלאת גיל הפרישה לנשים, כפי שהוחלט לבצע כבר ב-2012 אך ההעלאה נדחתה פעמים רבות, כבר לא ניתן לצמצם עוד את הגירעון של יותר מחמישה מיליארד שקל בקרנות. הגירעון גדל כמעט ברבע מיליארד שקל מדי שנה ויחייב קיצוץ בתשלום הפנסיות.
לפני שנה עצר שר הרווחה לשעבר, ח"כ חיים כץ, את הקיצוץ בפנסיות, לאחר שנפגש עם רה"מ בנימין נתניהו, שר האוצר לשעבר משה כחלון והממונה על שוק ההון, משה ברקת. וכך, הקיצוץ בפנסיות שאמור היה להתבצע תחילה במרץ 2018, נדחה ליוני 2019 ואז סופית ל-1 בינואר 2021.
לפי הצעת החוק של האוצר, יועלה תחילה גיל הפרישה לנשים בקצב של ארבעה חודשים בשנה עד שיגיע ל-63 בתחילת 2023. לאחר מכן יועלה גיל הפרישה בהדרגה עד שיגיע ל-65 ב-2031, לעומת 67 לגברים. בשנת 2037 יחל גיל הפרישה לנשים לעלות שוב בהדרגה, לפי תוחלת החיים שלהן. גיל הפרישה לנשים לא יעבור את זה של הגברים בינואר 2037.
אלא שאם יוכרזו בחירות, על רקע מחלוקות התקציב, יהיה צורך להמתין עם הדיון בחוק העלאת גיל הפרישה לנשים עד אחרי הבחירות. המשמעות: הקיצוץ בפנסיות יחל בינואר.
ארנון בר-דוד, יו"ר ההסתדרות, אמר ל-ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "הנושא כעת בדיונים במסגרת עסקת חבילה חדשה במשק. אם תהיה ממשלת מעבר, ניאלץ לדאוג לדחייה נוספת ביישום התוכנית. בסופו של דבר הנושא הזה ייפתר".
מרשות שוק ההון, הביטוח והחיסכון נמסר בתגובה: "נעשה את כל הדרוש למניעת גירעונות בקרנות הוותיקות. ככל שהמהלכים להעלאת גיל הפרישה לנשים לא יצלחו במועד, לא יהיה מנוס מביצוע האיזון הנדרש לצורך שמירת זכויותיהם של כלל העמיתים בקרנות".
