כלכלה בצל הקורונה: התשובות לשאלות שלכם באולפן ynet
(חגי דקל, אורי דוידוביץ)
בשעה זאת דנים בכירי משרד האוצר עם בכירי משרד ראש הממשלה בצעדים החדשים שייכללו בתוכנית הכלכלית המיוחדת לצורך התמודדות עם נגיף הקורונה. ל"כלכליסט" נודע כי כמה צעדים כבר קיבלו את הסכמתם של הצדדים אבל עדיין קיימות סוגיות במחלוקת. בין הצעדים שעליהם יש הסכמה - הרחבה משמעותית של מתן ערבויות למגזר הפיננסי על מנת למנוע מחנק אשראי.
נכון לעכשיו, האוצר הקצה סכום בסך שמונה מיליארד שקל כדי להגדיל את קרן ההלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, שמתבררת בינתיים כלא אפקטיבית בשל מיעוט הפניות אליה. "הבנקים מפחדים שלא יקבלו את הכסף בחזרה", מודה בכיר באוצר, שמבין כי יש צורך אמיתי לפרוס רשת ביטחון רחבה מאוד שתקטין את הסיכון של הגופים הפיננסים סביב אותן ההלוואות שהם יעניקו למגזר העסקי.
באוצר התקבלה ההחלטה לספק רשת ביטחון זמנית לכל המגזרים. השכירים יקבלו דמי אבטלה משופרים (הן מבחינת הסכום והן מבחינת תקופת ההכשרה) כאשר הוחלט להעניק דמי אבטלה לפנסיונרים שנאלצו להפסיק לעבוד - צעד שנחשב חריג. לפי נתונים של לשכת התעסוקה, בתחילת מרץ ישנם 690,055 נרשמים חדשים - כ-90% מהם בחל"ת. לפי הערכות של האוצר, רק התוספת של דמי אבטלה נאמדת בכ-3.5-4 מיליארד שקל לחודש, שהם כ-0.3% תמ"ג.
הצעד הדרמטי הנוסף עליו יש הסכמה הוא כי יש לפצות גם עצמאים. "לא נפצה מנכ"ל של חברה שהחליט להירשם כעצמאי אבל כן נהגי מוניות למשל", הסביר בכיר אחר באוצר. לפי הלמ"ס, ישנם בישראל כ-283.3 אלף משקי בית שבראשם עומד עצמאי. אם יינתן 6,000 שקל לכל משק בית כזה, אזי יהיה מדובר ב-1.7 מיליארד שקל לחודש. במידה שהסגר ייקח 3 חודשים - אז מדובר בכחמישה מיליארד שקלים שהם כ-0.35% תמ"ג. הסיוע כאמור יגיע לחלק מהעצמאים - כאשר נבחנת האפשרות כי רשות המיסים - ולא הביטוח הלאומי - הוא הגוף שיעניק את ההטבה. נזכיר כי גם חיבלת הסיוע של ארה"ב, גרמניה ובריטניה כוללים "מתן צ"ק בדואר" עם סכום חד פעמי כדי לשרוד את תקופה הסגר. מדובר בצעד חסר תקדים שכן במשך שני עשורים רצופים נלחמים העצמאים לזכאות לדמי אבטלה - דבר שלא קרה. חשבו להבהיר: הסיוע לעצמאים יהיה זמני שכן ישנה הסכמה רחבה באוצר שזה לא הזמן ליצור מסגרות חדשות אלא לפתור זמנית את האירוע הספציפי הנוכחי.
עם זאת, ישנן מחלוקות לא פשוטות סביב העסקים הקטנים והבינוניים: חלק ממקבלי ההחלטות מתנגדים נחרצות למתן סיוע ישיר (מענקים) לעסקים שכן מדובר בהחלטה שאין לה אח ורע. סוגייה נוספת שתוכרע היום היא סביב ביטול או פטור מארנונה: האם יהיה מדובר בדחייה או בביטול ממש - כמו שהחליטה בריטניה - והאם אותו פטור יהיה תקף לכל העסקים למגזרים מסוימים.
מה יהיה מחזור העסקים שיפוצו?
בתוך כך, ל"כלכליסט" נודע כי במסגרת העסקים שיפוצו ייכנסו עסקים עם מחזור שנתי של עד 1.5 מיליון שקל. זאת בעוד שבשלבים מוקדמים יותר ביקשו באוצר להגביל את הפיצוי לעסקים בעלי מחזור של מאות אלפי שקלים בלבד. במשרד האוצר ורשות המיסים צריכים לאשר את המתווה עם ראש הממשלה, מה שעשוי להגדיל בסופו של דבר את התקרות המגבילות את הסיוע בהתאם למחזור ולרווח השנתי.
כפי שנחשף ב"כלכליסט" מוקדם יותר השבוע, התנאי לרווחים שנתיים של עד ל-200 אלף שקל יישמר, כך שבפועל המענק ניתן למי שמשכורתו החודשית עומדת על כ-12.5 אלף שקל. תקרת המענק עבור מי שהמחזור שלו 150 אלף שקל תעמוד על 6,000 שקל (כמחצית מהסכום). עסקים שהרווח השנתי שלהם נע בין 150 אלף שקל ל-200 אלף שקל יקבלו מענק המופחת בהדרגה. עסקים עם רווח שנתי של מעל 200 אלף שקל לא יקבלו כל סיוע.
משום שטרם הוגשו עבור עסקים רבים הדו"חות לשנת 2019, הסיוע יינתן על בסיס דו"חות 2018, מה שצפוי ליצור בעיה למי שפתח עסק ב-2019. אחת הסיבות להגדלת התקרות היתה לנסות להכניס את המסעדות וגני האירועים, אולם גורמים בענף ציינו כי המחזורים הקיימים לא מאפשרים לעסקים אלו, שמאופיינים במחזורים גדולים ושולי רווח נמוכים, להכנס למתווה הסיוע.
