ברקע הסגר שיחל בעוד יומיים והמשבר הכלכלי שצפוי להעמיק בעקבותיו, שר האוצר ישראל כץ אומר באולפן ynet כי "המעסיקים במגזר הפרטי נפגעים וסופגים מכות במשך תקופה ארוכה - הגיע הזמן שגם המגזר הציבורי ייתן את חלקו".
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זו לא הפעם הראשונה שכץ דורש לקצץ שכר לעובדי הציבור שמקבלים שכר גבוה. בסוף אוגוסט הביא כץ תוכנית לקיצוץ שכר במגזר הציבורי בסכום כולל של ארבעה מיליארד שקל בשנה, אלא שאז נתקל כצפוי בהתנגדות נחרצת מצד ההסתדרות. יו"ר ההסתדרות ארנון בר-דוד טען כי השר מתנהג בכוחניות ואינו מנסה להגיע לפשרה, ולאחר שהשיחות בין האוצר להסתדרות התפוצצו, וההסתדרות הכריזה על סכסכוך עבודה כללי - כץ החליט לעכב את הבאת תוכנית הקיצוצים לממשלה.
בעוד שהפחתת השכר למגזר הציבורי נדחתה, אתמול נודע ל-ynet כי השר מתכוון להציע לקצץ בשכרם של השרים והח"כים. באולפן ynet אומר כץ כי "בהמשך לכך שהודעתי שאוריד 10% משכרי, בישיבת הממשלה הבאה אני עומד להביא החלטה לחקיקה שכל השרים והח"כים יקזזו 10% משכרם עד סוף השנה הבאה. קודם כל דוגמה אישית".
כץ טוען כי חוק הפחתת השכר שהוא מתכנן להעביר בכנסת, במידה ויעבור, יחול בתחילה על שרים וח"כים, ולאחר מכן הוא מתכנן לפנות ליו"ר ההסתדרות שוב, כדי לקצץ גם בשכר המגזר הציבורי: "אקרא למנהיגות ואבקש את אותה הפחתת שכר גם במגזר הציבורי, למקבלי השכר המאוד גבוה והפנסיות הגבוהות - שגם יתרמו את חלקם. אני מדבר על מי שמשתכר מעל 20 אלף שקל ועל אלו בעלי הפנסיות הגבוהות במיוחד".
נראה שקצת התקפלתם מול ההסתדרות.
"יש לי רקורד ברור מכדי לבלבל את היוצרות. עמדתי מול הוועדים הכי חזקים, בתעופה, ברפורמת השמיים הפתוחים. אין לי בעיה להפגין עוצמה ורקורד קיים וכל מאבק שיצאתי אליו בעבר ניצחתי. פניתי ליו"ר ההסתדרות כדי ליצור תוכנית להפחתת שכר לבעלי שכר גבוה ופנסיות גבוהות. אני לא רוצה לפגוע במקבלי שכר רגיל וממוצע. אני חושב שלהורדה של אלפי שקלים מכל שר וח"כ יש מסר לציבור".
"התנגדתי לסגר"
בנוגע לסגר הקרב אומר כץ כי "התנגדתי לסגר בקבינט הקורונה והצבעתי נגד. הייתה הצעה גורפת לסגור את כל העסקים ועמדתי בממשלה הייתה שלילית עד שהושגה פשרה שכל המגזר העסקי שלא מקבל קהל יהיה פתוח, וזה מהפכה. היא לא קלה למגזרים מסוימים אבל יש אפשרות להמשיך בפעילות המשק. לפי אומדנים של משרד האוצר, מדובר על עלות של שמונה מיליארד שקל במקום עלות של 14 מיליארד".
יחד עם זאת, יש לציין כי מדובר בגזר דין מוות ללא מעט עסקים, שחלקם עדיין ממשיכים לשלם את המחיר של הסגר הקודם. אלו דורשים ודאות מסוימת, שניכר כי הממשלה והאוצר לא מצליחים לספק להם. על כך אומר כץ כי "אני מספק את כל התשובות והפתרונות, הקמתי רשת ביטחון כלכלי בעלות של 90 מליארד שקלים בהלוואת ומימון וזה עובד מצוין, עסקים כבר קיבלו תשלומים וכל מי שיפגע ייכנס לרשת הזו.
"בנוסף, הורדתי את הסף לעסקים ל-25% אחוז בפגיעת המחזור במקום 40%. בסוף אוגוסט האבטלה ירדה מתחת ל-10% לרגע כי הזרמת הסיוע לעסקים החזירה את פעילותם".
אמרתם שתתמרצו עסקים להשאיר עובדים, איך תעשו את זה?
"אנחנו נקבע רף שאומר שמעסיק שנשאר פתוח וישאיר את העובדים ברף מסוים, נגיד 80%, יקבל מענקים לכל עובד שישאיר מעל 80%. עסק שייסגר יוציא עובדים לחל"ת, אנחנו נשלם להם והוא יחזיר אותם בסוף הסגר. אני קורא לכל העסקים - בשבועות האלה לא צריך לשחרר עובדים, אפשר להשאיר אותם. למה נאבקתי כדי להשאיר אתכם פתוחים? אני מציע למעסיקים, אנחנו נתגבר אתכם, נתמרץ אתכם אבל אל תוציאו עובדים לחל"ת ואל תפטרו".
כץ ממשיך בפנייה למעסיקים: "נעזור לכם אם תשאירו את העובדים. הדברים מסודרים, כל אחד יודע את הכללים ואני מקבל מרשות המיסים דיווח כמה קיבלו מענקים וזה עובד בצורה משמעותית וגם ימשיך לעבוד. בתוכנית שאביא לראש הממשלה ולממשלה מחר יש הרבה חלקים של עידוד הצמיחה של רפורמות שנועדו לאושש את המשק".
למה לא מפרסמים את היקפי הסיוע עכשיו?
"יש רשת ביטחון למעסיקים, לשכירים, למובטלים. רשת הביטחון הזאת של 90 מיליארד שקלים היא עקיפה ואם נצטרך לתגבר נעדכן, ומחר נפרסם בדיוק את תוכנית הסיוע המיוחדת על סמך רשת הביטחון".
בנוגע לשאלה האם אין חשש מפגיעה באשראי בשל ההוצאות הגבוהות של המדינה במסגרת משבר הקורונה, מגלגל כץ את האחריות לחשב הכללי היוצא במשרד האוצר: "רוני חזקיהו, שהוא אדם מנוסה ומסור, אומר שאין חשש לפי הערכתו להורדת האשראי בישראל, אבל גם הוא נותן אומדנים ואנחנו פועלים לפיהם.
"הנחיתי את אגף התקציבים להעביר עודפים ותוספות לתקציב 2020, והבאנו תמונה של תקציב מלא לפעילות עד סוף השנה. מעבר לכך אנחנו נערכים לתקציב 2021 ונעביר אותו בבוא הזמן. מבחינת הקורונה, כל מה שצריך כדי לתמרץ, לפצות ולעזור לעסקים ולשכירים - אעשה. בניתי רשת ביטחון ומי שיוצא ממעגל התעסוקה יודע שיקבל אבטלה".