אם אפשר היה למחוק את השבוע האחרון - ישראל כץ היה עט על המציאה הזאת. המכות נחתו, חודשיים לפני הבחירות, בזו אחר זו על שר האוצר של מדינת ישראל. תיקון: לא ניחתו עליו - בעצם הוא הנחית אותם על עצמו.
>> לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים בכלכלה - הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
זה התחיל ביוזמה מוזרה למנות לפתע מנכ"ל משרד אוצר, אחרי שכבר שלושה חודשים מכהן בתפקיד לגמרי לא רע ממלא מקום. אבל, מה לעשות שממלא המקום סירב, דווקא בהיותו ממלא מקום, לאשר מינוי פוליטי שהמציא כץ לכהונת המשנה למנכ"ל. "לא אוכל לאשר מינוי כזה בעת הזאת", השיב ערן יעקב, מנהל רשות המסים, שנקרא לשבת כממלא מקום על כסאו של המנכ"ל.
כץ התרגז והחליט להגיב במינוי פתע של מנכ"ל חדש - קבוע - עודד שמיר. ערן יעקב אגב קרא על המינוי באתרי האינטרנט. דווקא מפוליטיקאי ותיק ומיומן כמו כץ ניתן היה לצפות שלא ייפול לבור הזה, אבל הוא נפל.
היועץ המשפטי של משרד האוצר, שכץ הרחיק לפני חודשים אחדים מדיון חשוב, לא היסס. וכך המכה הראשונה ניחתה עליו: אסי מסינג פסל את המינוי ודיווח על כך במכתב מנומק בן שמונה עמודים לנציב שירות המדינה.
ואז הנחית על עצמו שר האוצר את המכה השנייה: דווקא חודש אחרי שהממשלה נפלה, הוא החליט שבעת כהונת ממשלת מעבר יש לגבש בתוך שלושה ימים תוכנית כלכלית דחופה בת 30 סעיפים. בכירי האוצר ההמומים פנו כל אחד ללשכתו, כדי להכין את התוכנית, אך התפלאו לגלות שפרטי התוכנית הדחופה כבר פורסמו עוד לפני שסיימו לגבש את צעדיה ורק אחרי שתי ישיבות שבהן הגישו רק חלק מהצעותיהם לשר.
היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט, שקרא גם הוא את פרטי התוכנית שפורסמו, מיהר להנחית את המכה הבאה על כץ: במייל קצר כתב לו מנדלבליט שראוי ששר האוצר ייקח בחשבון שאחדים מצעדי התוכנית עלולים יהיו להתפרש כמתן הטבות לבוחרים ולכן לא יהיה ניתן לאשרם. ברגע זה היה ברוב כבר שתוכנית כלכלית רחבה - לא תהיה.
בשבוע שעבר טען כץ בפנינו, די בצדק, שבגלל הבחירות ציבור העצמאים והשכירים לא צרכים לחכות חצי שנה להטבת מצבם. רק ששר האוצר לא בדיוק ידע לנמק מדוע לא הגה את התוכנית, שחלק מצעדיה חיוביים ונכונים מאוד, לפני נפילת הממשלה ולא אחריה.
כץ הכין במו ידיו את ההנחתה הבאה עליו
אבל השבוע הרע של שר האוצר עוד לא נגמר. לפתע התברר לו, שלראשונה מתכוונת המנכ"לית שפיטר לא מכבר לפתוח את הפה "ולספר הכל על מה שקורה במשרד האוצר". כץ נבהל והחליט להקדים רפואה למכה: בהופעה בלתי נשכחת באולפן ynet הטיח כץ האשמות מוזרות בקרן טרנר-אייל, שעמה עבד חמש שנים ושאותה קידם במשרד התחבורה, בשל כשרונה הרב, עד למינויה למנכ"לית המשרד ומשם אף קידם אותה שוב למנכ"לית המשרד הכלכלי החשוב במדינה, האוצר.
כץ, שאני התרשמתי שגם כעת הוא מעריך ומחבב את טרנר-אייל, רתח ובפרץ של רוגז בלתי רגיל הטיח במנכ"לית שהתפטרה, כי כלל לא התאימה לתפקיד המנכ"לית ודיונים עמה הפכו למביכים. ואז, בעיצומו של פרץ של רוגז בלתי מובן, התגאה שפעמיים קרא לקרן לקבל תפקיד דווקא אחרי שילדה. זה היה בערך כמו לומר שקיבל לעבודה גבר, למרות שזה שירת בדיוק במילואים. בכך, הכין השר במו ידיו את ההנחתה הבאה עליו: ארגוני הנשים, וראוי לציין גם גברים רבים, רתחו מזעם. ההסבר של כץ היה "צריך להבין שיש פה השקפת עולם מבחינתי - אני לא מוכן שבניית משפחה תעכב נשים מלעשות קריירה בכירה", אך גם ההסבר הזה הביא עליו תגובות זועמות.
אבל זה עוד לא הסוף של השבוע המתעתע הזה של שר האוצר. הוא הרי "הגיב" על דברי טרנר-אייל עוד לפני שידע מה בדיוק היא תאמר באותו הערב בתוכנית "עובדה". רק אחר כך הבין כץ כי הרוגז שלו היה ממש לא במקום. קרן טרנר-אייל אומנם השמיעה ביקורת על אירועים שהייתה עדה להם במשרד האוצר, אולם כלל לא השתלחה בשר שקידם אותה, דיברה עליו באופן מכובד ואף הודתה לו על קידומה במשך השנים.
כץ המובך, במקום לתקן ולחזור בו מדברי אי התאמתה לתפקיד, בחר דווקא לסיים את השבוע הרע הזה בפוסט בפייסבוק של עוד אחד בסדרת מסריו המאיימים: "מי שלא יסכים עם המדיניות שלי - הדלת פתוחה בפניו ללכת הביתה", בצירוף תמונה מאיימת שהספיקה להפוך לשיחת הרשת, על אף שהוחלפה ארבע שעות אחרי שהועלה הפוסט.
במשרד האוצר היו בסוף השבוע מי שהימרו שהאיש שבקרוב יראה את הדלת הפתוחה יהיה דווקא ישראל כץ בעצמו. במצב הפוליטי המסתמן, סיכוייו להישאר במשרד האוצר לא רבים ולא כל כך באשמתו. אם יקים נתניהו ממשלה, סביר מאוד שכל שותף "סחטן" ידרוש את משרד האוצר, החשוב כל כך בימים האלה. ואם נתניהו לא יקים את הממשלה, ממילא שרי הליכוד לא יהיו חברים בה.
השבוע הקרוב בטוח יהיה טוב יותר לישראל כץ, כי פשוט גרוע יותר עבורו הוא לא יוכל להיות.